לדירה שהושכרה לתיירים נגרם נזק; האם ביטוח הדירה יכסה עליו?

הגידול המהיר בשוק השכרת הדירות לטווח קצר מחייב לבדוק גם את ההתאמה של פוליסות הביטוח למציאות החדשה, כדי שבעלי הדירות לא יופתעו בעתיד

שירית אושרוב

באחרונה התרחבה בישראל התופעה של השכרת דירות לתיירים באמצעות אתרים כמו Airbnb ו-Booking, הן על ידי בעלי דירות והן על ידי כאלה ששוכרים את הדירה מבעל דירה ומשכירים אותה בשכירות משנה לתיירים. אתרים אלה משמשים, למעשה, מתווך בין שני צדדים ואינם נושאים בשום אחריות. בדרך כלל מדובר בשני צדדים שאינם מכירים זה את זה, ולכן קשה לדעת אם אכן קיים ביטוח ועד כמה הצדדים מכוסים.

באתר Airbnb יש התייחסות לכך כי על המשכיר לדאוג לכיסוי ביטוחי הולם לדירה המושכרת. בכל הנוגע לנזקים קטנים לדירה, באתר מצוין כי במידה ויוכח כי השוכר גרם לנזק, המשכיר יוכל לדרוש החזר בכפוף להוכחה.

האם פוליסת הדירה התקנית מכסה נזקים שנגרמו בדירה בעת שהושכרה לטווח קצר?

סעיף 55 (א) לחוק חוזה ביטוח קובע כי "בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזוק". הדגש במשפט הישראלי הוא על עצם הנזק שנגרם למבוטח, להבדיל מסוג זיקתו לנכס.

חדר מוצף

יודגש כי בהתאם להוראות הפוליסה וחוק חוזה ביטוח, בעת חתימתו על טופס ההצעה לביטוח על המשכיר להשיב תשובות מלאות וכנות - ולא להסתיר בכוונת מרמה עניין שהוא ידע כי הוא מהותי למבטח לצורך הערכת הסיכונים המבוטחים. מעיון בטופס הצעה סטנדרטי לביטוח דירה עולה כי בשאלה "שימושים לדירה" מצוין אם הדירה משמשת למטרות אחרות פרט למגורים. כך שלכאורה, במקרה של השכרת דירות לטווח קצר אין כל חובת הודעה בטרם עריכת הביטוח, אף על פי שייתכן כי חברת הביטוח עלולה לטעון שהשכרת הדירה לטווח קצר מהווה עניין מהותי שיש להצהיר עליו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

סעיף 6 לחוק חוזה ביטוח קובע כי במידה ובטופס הצעת הביטוח הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (כלומר, עניין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה כנה.

האם שכירות לטווח קצר היא עניין מהותי? האם קיים שוני בין שכירות לטווח ארוך לשכירות לטווח קצר?

מצד אחד, ניתן לטעון כי אכן מדובר בעניין מהותי, שכן ככל הנראה קיים הבדל בין שוכר דירה לטווח קצר לבין שוכר דירה לטווח ארוך - במיוחד בכל הנוגע לחלק מהסיכונים שאותם חברת הביטוח מבטחת (בעיקר בנוגע לתכולה, לאינטרס הדייר לשמור על הדירה ורכושה ולנזקים לצד ג'). מצד שני, ניתן לטעון כי אין מדובר בעניין מהותי, שכן לא קיימת שאלה בעניין בטופס הצעת הביטוח, ולכמה מהסיכונים אין שום משמעות לאורכה של תקופת השכירות, כל עוד מדובר בשימוש למגורים (לדוגמה, לסיכונים למבנה, לתשתיות שלו וכדומה). ההמלצה היא להצהיר על כך שהדירה מיועדת להשכרה בעת החתימה על טופס הצעת הביטוח, ולהעביר את המידע לחברה המבטחת שתשקול כיצד לנהוג במקרה זה.

בכל מקרה, בהתאם להוראות של חוק חוזה ביטוח, במידה ואכן החברה המבטחת תטען כי מדובר בעניין מהותי שהיה מקום להצהיר עליו, התוצאה לא תהיה דחיית התביעה - אבל חברת הביטוח תחויב בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי. כלומר, החברה המבטחת תבצע התאמה בין הפרמיות שהיו משולמות אם היתה מודעת למצב לאשורו, לבין סכומי הביטוח ששולמו בפועל.

חשוב לדעת כי בכל הנוגע לפעולות בזדון, פוליסת הדירה קובעת במפורש כי המבוטח לא יהיה זכאי לתגמולי ביטוח בגין השלכת אבן או נזק כתוצאה ממעשה במתכוון של המבוטח או בן משפחתו או המוטב או מי מטעמם. יש לציין כי אם המשכיר עשה ביטוח לדירה, יש לו גם ביטוח צד שלישי.

באתר Airbnb יש התייחסות לכיסוי ביטוחי שנקרא "The $1,000,000 Host Guarantee" ("עירבון מארח של מיליון דולר") באמצעות חברת הביטוח לוידס, המעניק כיסוי ביטוחי משלים מעבר לפוליסה הפרטית של בעלי הדירות במקרה של נזק. יודגש כי כיסוי זה מוענק ברשימה סגורה של מדינות - וישראל אינה אחת מהן.

האם חברת הביטוח של בעל הבית תהיה רשאית להגיש תביעה להחזר הכספים ששילמה בשל נזק שנגרם לדירה, נגד הדייר שהתגורר באותו זמן בדירה וגרם לנזק?

זכותו של המבטח לתבוע תגמולי ביטוח מצד שלישי, האחראי לפיצוי המבוטח בשל נזק שנגרם על ידו (שלא לפי חוזה הביטוח), נקראת זכות התחלוף.

מערכת היחסים שבה אנו עוסקים היא מערכת יחסים שבה המבוטח הוא הבעלים, המשכיר, והמזיק הוא השוכר - ונשאלת השאלה האם במערכת יחסים זו עומדת לחברת הביטוח זכות התחלוף, או שמא מתקיים החריג הקבוע בסעיף 62 (ד) לחוק חוזה ביטוח, השולל זכות זו.

בשלל פסקי דין נקבע כי שאלת המפתח שעליה יש להשיב היא האם כוונת הצדדים בהסכם הבסיסי (הסכם השכירות) היתה שפוליסת הביטוח שיוציא המשכיר תהיה גם לטובתו של השוכר, שלימים הזיק לרכוש. אם התשובה על כך חיובית, אז גם בהתאם לכוונת הצדדים ייקבע כי אין לחברה המבטחת זכות לדרוש מהשוכר (המזיק) לשפותה על הנזק.

התשובה תהיה נעוצה, אם כן, בעיקר בהוראות השכירות שבין הצדדים. מצדו של השוכר בשכירות קצרת־טווח של דירה, כדאי מאוד לדאוג כי בהסכם השכירות ייקבע כי הפוליסה של בעל הבית חלה גם עליו והיא גם לטובתו.

האם השוכר צריך בכל זאת לדאוג לביטוח מטעמו?

לרוב, האחריות על אירועים בדירה ייפלו על המשכיר ועל חברת הביטוח שלו, אם כי לשוכרים כדאי גם לבטח את עצמם. לטעמי, התשובה על כך חיובית. על השוכר לדאוג לרכוש לעצמו ביטוח נסיעות לחו"ל הכולל גם ביטוח צד שלישי.

הכותבת היא עורכת דין ממשרד עוה"ד יעקובוביץ ושות', המתמחה בדיני ביטוח

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker