המדינה מנסה לעקוף את בג"ץ כדי לא לשלם מיליארדים על פיצויי הפקעות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מנסה לעקוף את בג"ץ כדי לא לשלם מיליארדים על פיצויי הפקעות

משפטנים מזהירים כי ניסיון הממשלה לעקוף את פסיקת העליון מ-2012 בנוגע לשיטת חישוב הפיצויים על הפקעת קרקעות הוא "מחטף" 
■ ההצעה הממשלתית באה בעקבות הצטברות של 1,800 תביעות בהיקף של 4.5 מיליארד שקל שהוגשו על ידי בעלי קרקעות שהופקעו

7תגובות
מפעל טבע בהר החוצבים בירושלים
טס שפלן

בעוד שאת עיקר תשומת הלב בהצעות לתקציב המדינה לשנתיים הקרובות תפס "מס ריבוי נכסים" שיזם משרד האוצר, מעט לפניו בטיוטת ההחלטות הוטמנה פצצה כלכלית רבת עוצמה שהמדינה מנסה לפרק: תביעות פיצויים של 4.5 מיליארד שקל על הפקעת קרקעות, המסתמכות על פסיקות של בית המשפט העליון. את הפצצה הזאת מנסה כעת המדינה לפרק באמצעות חוק עוקף בג"ץ, שמבקש להנהיג שיטה לחישוב פיצויים שננקטה על ידי המדינה בעבר, אבל נפסלה בבית המשפט.

כשמופקעים מקרקעין, בהתבסס על פקודת הקרקעות, משולמים לבעלי הקרקע פיצויים, שעליהם יש להוסיף רכיב נוסף של פיצוי שמגיע לבעלי הקרקע, עבור הזמן שחלף בין המועד שבו הרשות המפקיעה תפסה חזקה בקרקע לבין המועד שבו שולמו לבעלים פיצויים. יש כמה חלופות לחישוב הרכיב הזה של הפיצוי: האחת, בצורה של ריבית שנתית קבועה של 6% מהפיצויים המקוריים; השנייה, צירוף ריבית והצמדה לפיצויים המקוריים; והדרך השלישית - בגין אובדן דמי שכירות לתקופה האמורה.

במשך שנים, בחרו בעלי קרקעות שלא לתבוע פיצויים לפי שיטת החישוב השלישית, שכן זו לא כללה הצמדה וריבית. המדינה היתה מחשבת את מסלול הפיצויים הזה כפשוטו, לפי דמי השכירות שבעלי הנכס יכלו לקבל אילו היה נותר בבעלותם.

ואולם ביולי 2012 קיבל בית המשפט העליון פסק דין ששינה לחלוטין את החישוב של המסלול הזה. הפסיקה התקבלה אז בעקבות ערעור המדינה נגד הקדש קרן עזרה על שם יעקב הייטנר, בעניין הפקעת קרקע בירושלים, ומוכרת כיום בשם "הלכת הייטנר". בפסיקה זו נקבע לראשונה כי הפיצויים ייחושבו כשיעור משווייה המשתנה של הקרקע מדי שנה בשנה. במלים אחרות, בית המשפט העדיף באותה פסיקה לחשב את דמי השכירות לא כתשלום שקלי קבוע, כפי שביקשה המדינה, אלא כתשואה שנתית.

עו"ד יוסי מילר
אלוניס

במבט ראשון נראה כי מדובר בניואנסים טרמינולוגיים, שההבדלים ביניהם זניחים. ואולם מהר מאוד הבינו בעלי קרקעות מופקעות שהמסלול השלישי הזה, שמעוגן בסעיף 13 לפקודת הקרקעות, נושא עבורם את הפיצויים הגבוהים ביותר - ורבים מהם התחילו לבחור בו כחלק מהתביעות שהגישו.

"הפיצויים שישולמו לפי הלכת הייטנר עשויים לעלות באופן משמעותי על סכום הפיצויים שהיה מחושב לפי סעיף 13 או המסלולים החלופיים לחישוב הפיצויים, בערכים הגבוהים ב-300% עד 1,000%", נכתב על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר בדברי ההסבר לחוק. כדוגמה לכך, הציג האוצר את התביעה בעניין הייטנר, שהגדילה את הפיצויים ב-700% מהסכום שהציעה המדינה לשלם אז, לפי מסלול שכלל הצמדה וריבית.

"אלמנט ההצמדה לא היה קיים בשיטת החישוב של המדינה, בניגוד לחישוב בהלכת הייטנר, שבו הפיצויים הוצמדו לערך הקרקע", מסביר פרופ' אהרון נמדר, דקאן בית הספר לנדל"ן במכללה האקדמית נתניה.

הלכה משפטית אחרת, שנקבעה תשעה חודשים לאחר מכן והשלימה את הלכת הייטנר, היתה הלכת ארידור, שהתקבלה במארס 2013. במקרה זה דן בית המשפט בהפקעת קרקע שנעשתה על ידי עיריית פתח תקוה לצורכי ציבור ב-1962. הקרקע המופקעת, שנמצאה ברחוב קפלן, ליד בית החולים בילינסון, היתה בבעלותו של אדוארד ארידור. הלכה זו קבעה לראשונה כי בכל הקשור לתביעות פיצויים בגין הפקעה, תחול תקופת התיישנות של שבע שנים. לפני כן, הדעות בעניין קיומה של התיישנות בתחום זה היו חלוקות. בפסק הדין קבעו השופטים ארכה של שלוש שנים לכלל הציבור עד למימוש ההלכה - ועד אז ניתנה לבעלי קרקעות שהופקעו בעבר הזדמנות אחרונה להגיש תביעות.

פרופ' אהרון נמדר
פוטו סנטוס

בדיקה שנערכה על ידי משרדי המשפטים והאוצר, העלתה כי עד למועד סיום הארכה (סוף מארס 2016) הוגשו יותר מ-1,800 תביעות לפיצויים - מתוכן 1,200 לרשויות מדינה ו-600 לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל). כמו כן, "לא ניתן לשלול את האפשרות שתביעות נוספות הוגשו נגד חברות תשתית או רשויות מקומיות שביצעו הפקעות בעבר מכוח פקודת הקרקעות", נכתב בהסבר להצעת החוק.

"רוב התביעות שהוגשו בגל התביעות הזה, היו כתוצאה מהפקעות שנעשו בשנות ה-50 וה-60 והפיצוי עבורן לא שולם עד היום", אומר עו"ד יוסי מילר, שמשרדו מייצג כמה תובעים כאלה. "היו מצבים שהמדינה לא טרחה ליידע את בעלי הנכסים שמגיעים להם פיצויים, והם לא ידעו על זכותם לתבוע פיצויים. בשנים ההן היו כאלה שחשבו כי למדינה יש זכות לקחת קרקע ולא לפצות על כך. היו בעלי קרקעות תושבי חוץ שלא ידעו על זה, וגם יורשים שלא היו מודעים להפקעה. לכל אלה נודע הדבר שנים רבות לאחר מכן, והם ניצלו את הזכות שהעניק להם העליון, להגיש תביעות על ההפקעות ההיסטוריות".

ההשפעה של הלכת הייטנר היתה שאנשים הגישו תביעות מרובות על בסיס מסלול התשואה מהמקרקעין שהתווה בג"ץ, והסכום הממוצע של תביעה כזו הגיע ל-2.5 מיליון שקל. בסך הכל, לפי אגף התקציבים, התביעות מסתכמות בכ-4.5 מיליארד שקל. אמנם לא ברור כמה מהתביעות יתקבלו בסופו של דבר בבתי המשפט, אבל באוצר חוששים כי המחיר עלול להיות כבד מאוד לקופת המדינה. "הסכומים האלה גרמו לבאי כוח המדינה בתביעות רבות לבקש ארכות ולעכב את הדיונים בבתי המשפט. עכשיו מבינים למה", אומר מילר.

"איזה מין תיקון זה? זאת חוצפה"

עו"ד צבי שוב
מיה כרמי דרור

למי שסבור כי מדובר במחיר שהמדינה צריכה לשלם על הפקעת נכסים פרטיים שעד היום לא שילמה בעבורה, באוצר מפנים למה שהם מכנים "התנהגות ציבורית ראויה". "תשלום הפיצויים כאמור יוביל לכך שדווקא בעלי זכויות בקרקע שהופקעה, שבחרו לשתף פעולה עם המדינה ולתבוע את המגיע להם סמוך למועד ההפקעה, זכו לקבלת פיצויים הנמוכים לאין שיעור מחבריהם שבחרו במשך שנים להמתין ולא לתבוע את זכויותיהם", נכתב בדברי ההסבר לחוק.

"זה תיאור מסולף ומעוות מאין כמותו", אומר מילר. "מה שהמדינה היתה צריכה לעשות היה לגשת אל כל אחד מאלה שפיצתה עד להלכת הייטנר, ולהשלים את הפיצויים לפי הנוסחה הנכונה. עכשיו הם מלינים על כך שאנשים תובעים את המגיע להם, שזה הרבה יותר מהפיצויים הלא נכונים ששילמה עד אז. מי בדיוק 'בחר להמתין'? מי בכלל ידע שהלכת הייטנר תתקבל? אף אחד, למעט המדינה, לא בחר להמתין".

"איזה מין תיקון זה? זאת חוצפה", אומר עו"ד צבי שוב, מומחה לנדל"ן ולתכנון ובנייה. "מדוע התביעות הצטברו לסכומים כאלה? מסיבה אחת: המדינה לא פיצתה את האנשים במשך שנים רבות. עכשיו פתאום התברר למדינה שהחובות שלה לאנשים שהיא לקחה מהם קרקעות הגיעו למיליארדים, והיא רוצה לשנות את החוק. על כל אלה שתבעו - יש רבים אחרים שלא תבעו. אני מצטער על הלכת ארידור, שקובעת התיישנות על הפקעות, כי אם לקחת - עליך לשלם, ולא משנה מתי. למדינה היה נוח כל השנים לא לשלם - ועכשיו, כשהיא צריכה לשלם, היא מנסה לשנות את החוק".

בטיוטת ההחלטות מוצע כי עד למועד קבלת הלכת הייטנר, ביולי 2012, חישוב השיהוי בתשלום פיצויי ההפקעה ייעשה לפי הפרשנות של המדינה, שנפסלה בבית המשפט העליון - כלומר, דמי השכירות השנתיים בפועל שהיה ניתן לקבל על הנכס בכל שנה ושנה; מיולי 2012 ועד למועד החקיקה החדשה, יחושבו הפיצויים לפי החישוב שקיבל העליון - כלומר, תשואה שנתית על הנכס; ואילו ממועד החקיקה של התיקון הזה ואילך, יחזרו לחשב את הפיצוי לפי פרשנות המדינה. כל זאת, על פי הצעת האוצר, באופן רטרואקטיבי, שיחול על כל התביעות התלויות ועומדות כיום בבתי משפט.

עורכי הדין שוב ומילר סבורים כי התיקון המוצע לחוק פוגע בזכויות הקניין של בעלי הקרקעות שהופקעו. "מה שעושים כאן זה מחטף לא ראוי", אומר מילר. "היה פסק דין, והמדינה לא טיפלה בו בדרך ראויה. במקום זה היא מנסה לעשות זאת תוך עקיפת בית המשפט בחקיקה רטרואקטיבית. אני לא משוכנע שחוק כזה יעבור בג"ץ - ואם זה לא יעבור, בעיני זה יהיה בצדק רב".

לדברי שוב, "גם אם המדינה לא שילמה פיצויים, היא היתה יכולה לשים את הכסף בצד ולייעד אותו לפיצוי עבור כל אותן הפקעות. היה למדינה נוח להתעלם מהציבור הזה ולעשות שימושים אחרים בכספים האלה, ועכשיו היא מתייחסת אליהם בתור מתכנני מס שיש להיאבק נגדם בחקיקה".

"אני מוצא פגם בעניין הרטרואקטיביות", אומר פרופ' נמדר. "אני לא חושב שניתן לשנות זכויות מהותיות באופן רטרואקטיבי, אלא רק ממועד אישור החוק והלאה. כל שינוי שהולך לאחור הוא פגיעה מהותית".

נמדר מתרעם גם על שיטת החישוב הממשלתית: "שיטות תחשיבי פיצויים על סמך שווי המקרקעין או דמי חכירה נכונות לחישוב הפיצויים עצמם. ואולם מרגע שהמדינה תפסה את הקרקע ולא שילמה בעבורה, אין לשיטות האלה כל רלוונטיות. מה הקשר בין דמי השכירות שהיו אמורים להתקבל על הקרקע, לבין העובדה שהמדינה לקחה אותה ולא שילמה? יש חוקים שמתייחסים לפיגורים בתשלומים וכוללים הצמדות וריביות - וכך צריך לנהוג גם בעניין זה. אם יאכפו את השיטה של המדינה, אני חושש שזה יעודד אותה לא למהר לשלם פיצויים".

לפי נתוני האוצר, אם הצעת החוק תתקבל, הפיצויים שתשלם המדינה יתכווצו בכ-75% לפחות מהסכומים הנתבעים כיום. ואולם על פי תגובות המשפטנים שעמם שוחחנו, ניתן להעריך כי אישור החוק מוטל בספק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#