חוות דעת כלכלית למשרד הפנים: להעביר 100 מיליון שקל בשנה מתל אביב לבת ים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוות דעת כלכלית למשרד הפנים: להעביר 100 מיליון שקל בשנה מתל אביב לבת ים

מוסדות הממשלה הפועלים בתל אביב יתחילו לשלם ארנונה בתעריף מלא, וכך לא תיפגע תל אביב מהעברת הכספים לבת ים

9תגובות
קו החוף של בת ים (למטה) ותל אביב
ניר כפרי

יועץ כלכלי שנשכר על ידי הוועדה לבחינת איחוד הערים תל אביב-יפו ובת ים, לשם בחינת אפשרות של חלוקת הכנסות ביניהן, ממליץ על העברת כ-100 מיליון שקל בשנה מהכנסות הארנונה של עיריית תל אביב ממוסדות ממשלה - לעיריית בת ים. עם זאת, המלצתו של היועץ נשענת על תרחיש שבו תשלום דמי הארנונה הממשלתית לתל אביב ייעשה בהתאם לתעריף המלא עבור שטחי משרדים, שכן כיום משלמים מוסדות המדינה הפועלים בעיר תעריף מופחת.

מהניתוח שערך היועץ אלכס אלטר - ניתוח שהוגש לוועדה לפני כחודש - עולה כי עיריית בת ים מצויה במצב כלכלי קשה, שנכון להיום מביא לגירעון שנתי של כ–100 מיליון שקל. גירעון זה, לדבריו, הוא תולדה של המחסור החמור בשטחי תעסוקה ומסחר, המניבים ארנונה גבוהה לרשות המקומית, לעומת מספר גדול של תושבים הקרוב ל–160 אלף איש, המצריך אספקת שירותים בהיקף רחב.

בעוד שבקרב הערים שבהן מספר התושבים גבוה מ-100 אלף איש, ממוצע ההכנסה מחיובי ארנונה הוא 3,414 שקל לתושב, בבת ים ההכנסה לתושב נמוכה משמעותית - 2,228 שקל בלבד. בתל אביב, עיר המשופעת באזורי מסחר ותעסוקה, ההכנסה השנתית מארנונה היא 6,039 שקל לתושב.

בת ים מכניסה כשליש מתל אביב
הכנסות ארנונה שנתיות לנפש בשקלים

את הפתרון למצב הגירעוני מצא אלטר במוסדות הציבוריים והממשלתיים הפועלים בתל אביב, שמשלמים לה כיום תעריף מופחת. על פי הנתונים בחוות הדעת, בסך הכל הכניסה תל אביב ב–2013 80.5 מיליון שקל מארנונה ממשלתית — מתוכם, 33.5 מיליון שקל ממשרד הביטחון, המשלם 30% בלבד מתעריף הארנונה המלא, ו–47 מיליון שקל משאר משרדי הממשלה, המשלמים 55% בלבד מהתעריף המלא. זאת, בעוד שלו היתה הממשלה משלמת תעריף מלא, היתה ההכנסה של עיריית תל אביב ממוסדותיה מגיעה ל–197 מיליון שקל בשנה — תוספת של כמעט 117 מיליון שקל.

גם בת ים היתה מוסיפה למאזנה עוד 5 מיליון שקל מארנונה ממשלתית (9 מיליון שקל במקום 4 מיליון שקל כיום), ואילו שכנתה ראשון לציון היתה נהנית מתוספת של כ-28 מיליון שקל להכנסות הארנונה, עם הכנסות בסך 44 מיליון שקל של ארנונה ממשלתית.

לדברי אלטר, במצב שבו תקבל תל אביב תשלום ארנונה מלא על מוסדות הממשלה הפועלים בה, עשויה העברת 100 מיליון שקל בשנה מתל אביב לבת ים לענות על צורכיה הכלכליים של בת ים — וזאת בלי לפגוע בהכנסותיה של תל אביב. גם על הגידול שבהכנסותיה של ראשון לציון מצביע אלטר כמקור אפשרי לחלוקת הכנסות עתידית.

בני וקנין
אילן אסייג

על פניו, סיכויי יישומה של הצעתו של אלטר נראים קלושים, שכן משמעותה שינוי יסודי בפקודת הארנונה של העיריות, שכיום קובעת תשלום ארנונה מופחת למוסדות ממשלה (למעט רשויות מקומיות המוגדרות כ"קולטות עלייה"). אלטר עצמו מסייג גם הוא את ההמלצה, וכותב כי "חלוקת ההכנסות מהווה פתרון בהיבט הפיננסי בלבד, ואין בה פתרון לבעיות אחרות שמשפיעות גם הן על מצבה של הרשות — בעיות ארגוניות, בעיות ניהול וכדומה. נוסף על כך, הישענות על חלוקת הכנסות מהווה תמריץ שלילי לרשות לקידום תוכניות פיתוח ויזמות כלכלית".

עו"ד עפר בר-און, המייצג את העיריות של חולון, ראשל"צ ותל אביב בעתירתן למנות חשב מלווה לעיריית בת ים, ואת עיריית חולון בדיוני הוועדה, מבקר גם הוא את הפתרון המוצע: "המנדט המקורי של הוועדה היה לבחון את איחודן של בת ים ותל אביב, ועל כך עליה לתת את הדעת ולהגיש את המלצותיה. הפתרון המוצע בחוות הדעת לא מתיישב עם המצב החוקי הקיים, שהרי תל אביב אינה 'עיר עולים'. זה יהיה מוזר אם יהפכו את תל אביב היום, בשנת 2016, ל'עיר עולים' במיוחד כדי לפתור את הבעיה התזרימית של עיריית בת ים, או אם ישנו את פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה פיטורין (משנת 1938), ויבטלו את סמכות שר הפנים בפקודה זו להכריז על 'ערי עולים' בכלל - כך שהמדינה תשלם ארנונה בשיעור מלא בכל הארץ, רק בגלל קשיה של בת ים".

בר-און מוסיף כי "כל נושא 'עיר העולים' ותמיכת המדינה באמצעות ארנונה בערים שקלטו עליות המונים בשנות החמישים והשישים הוא כיום בבחינת אנכרוניזם, שהרי התמיכה ברשויות חלשות מטופלת כיום באמצעות מענקי איזון על בסיס 'נוסחת גדיש'. ספק בעיני אם המקרה של בת ים הוא דווקא זה המצדיק את שינוי המצב החוקי בכל הארץ".

לדברי בר-און, גם אם המלצתו של אלטר תתקבל, ספק רב אם יהיה בכך כדי לפתור את בעיותיה העקרוניות של בת ים, שלדבריו "ממשיכה להתנהל בצורה גרעונית, ולאפשר בנייה כמעט רק למגורים, ואינה מפתחת אזורי תעסוקה. היא לא עושה את מה שצריך לעשות כדי לשפר את מצבה, ופיתרון של הזרמת עשרות מיליוני שקלים מרשויות אחרות מדי שנה למימון הגרעון, שיילך ויגדל בתקציבה, יהיה טיפול בסימפטום ולא בבעיה".

חילופי השרים במשרד הפנים 
גרמו לסחבת בוועדה

אריה דרעי
מוטי מילרוד

הוועדה לבחינת איחוד תל אביב־יפו ובת ים, בראשות ראש העיר אשקלון לשעבר בני וקנין, מונתה ביולי 2014, לפני שנתיים בדיוק. על פי המנדט המקורי שקיבלה, אמורה הוועדה לבחון בעדיפות ראשונה איחוד בין שתי הרשויות המקומיות, ובעדיפות שנייה חלוקת הכנסות ביניהן. ואולם חילופי השרים התכופים במשרד הפנים, שבו כיהנו ארבעה שרים שונים לאורך השנתיים האחרונות, הביאו לסחבת רבה בעבודת הוועדה ולשינוי מטרותיה חדשות לבקרים — כאשר כל שר פנים חדש העניק לוועדה כתב מינוי חדש ובו יעדים שונים.

עם כניסתו של סילבן שלום לתפקיד שר הפנים, היתה הוועדה בשלבים סופיים לקראת מתן המלצה על איחוד הרשויות — החלופה המועדפת על כלל הגורמים המעורבים, למעט עיריית בת ים, וזוכה לתמיכה רבה במשרד האוצר. ואולם השר שלום העניק לוועדה כתב מינוי חדש, שבו נדרשה הוועדה לבחון איחודים אפשריים של בת ים גם עם ראשון לציון או עם חולון.

שר הפנים הנוכחי, אריה דרעי, הגדיל לעשות, ובאפריל האחרון ביקש כי תיבדק גם אפשרות איחודן של בת ים, ראשון לציון וחולון לעיר אחת, או חלוקת הכנסות בין בת ים לרשויות הסובבות אותה. נכון להיום לא מראה הוועדה סימנים לכך שעבודתה מתקרבת לסיומה, למרות התחייבות המדינה בפני בג"ץ כי עד לסוף 2016 יקבל שר הפנים החלטות סופיות בסוגיה זו.

עו"ד עופר בר און
רותם שביט

את הדו"ח של אלטר הזמינה הוועדה בהמשך למטלה האחרונה, לבחינת חלופות לחלוקת ההכנסות, אבל החלופה המקורית שלשמה הוקמה הוועדה — איחוד הרשויות — אינה מוזכרת בו.

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "כבר יותר משני עשורים נפגעים תושבי בת ים ממדיניות כושלת של המדינה בתחום חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות. חלוקת הכנסות היא הפתרון המיידי, האמיתי והיחיד שעומד בפני הוועדה". מעיריית תל אביב נמסר: "הצעתו של אלטר נראית כפתרון מאולץ, ולא ברור מדוע נדרש להעביר כספי מדינה לבת ים דרך תל אביב, כשניתן לבצע העברה ישירה לבת ים דרך מענקי האיזון. בניגוד לאיחוד הרשויות, מדובר במתן דגים ולא חכה, ואין בהצעה כל התייחסות לאופן ניהולה התקין של עיריית בת ים וההתייעלות הנדרשת בה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#