7 מיליארד שקל הוקצו להסכמי שכונות חדשות - אבל פחות מרבע מהקרקעות שווקו

רק בקרית גת ובראש העין עומדים בקצב השיווק המתוכנן ■ באגף החשב הכללי פועלים לשיפור הבקרה על יישום ההסכמים

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

אף שמשרד האוצר אישר עד סוף 2015 תקציבים בסך 7.05 מיליארד שקל למימוש הסכמי גג עם עיריות שונות, מימוש ההסכמים נמצא בפיגור גדול — כך עולה מנתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר שפורסמו אתמול. שרי הממשלה אמנם הצהירו כי הושלם שיווקן של רוב הקרקעות לכ–134 אלף הדירות המתוכננות לקום לפי ההסכמים, אך לחשבת הכללית אין אפשרות להעריך מתי יושלם השיווק בפועל.

הסכמי הגג נחתמים בין המדינה לבין רשויות מקומיות, במטרה להסיר חסמי בנייה ופיתוח שמונעים הקמת שכונות חדשות. בהסכמים, המדינה מתחייבת לממן פיתוח תשתיות לשכונות, והרשויות המקומיות מצדן מתחייבות לעשות כל שביכולתן כדי לזרז את הליכי התכנון והבנייה, בין היתר באמצעות הוצאת היתרים בתוך זמן קצוב.

"במסגרת הסכמי הגג מועברים סכומי כסף ניכרים מהמדינה לרשויות המקומיות, דבר המצריך פיקוח ובקרה", נכתב בדו"ח שפירסמה אתמול (ג') החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. "אגף החשב הכללי, באמצעות חטיבת מקרקעין ופנים וחשבויות רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, פועל לשיפור הסטנדרטיזציה של ההסכמים ולעריכת ביקורות כספיות, במטרה לוודא ביצוע תקין של המרכיבים הכספיים בהסכמים".

ואכן נראה, על פי הדו"ח, שיש מה לבדוק — מפני שהמציאות בשטח אינה תואמת את תקציבי הענק שייעדה לעניין הממשלה.

עד כה נחתמו עשרה הסכמי גג — בקרית גת, מודיעין, קרית ביאליק, באר שבע, אשקלון, רמלה, ראש העין, ראשון לציון, נתניה והרצליה. בשתי הערים האחרונות ההסכמים נחתמו רק באחרונה, כך שהן אינן כלולות בדו"ח, המתייחס ל–2015.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

תחקיר TheMarker שפורסם בסוף השבוע האחרון הראה כי בעוד הממשלה הקודמת יצאה בהצהרות כמותיות בנוגע לקצב שיווק הקרקעות כחלק מהסכמי הגג — בפועל נרשמו פיגורים גדולים מאוד במימוש של רוב ההסכמים, בעיקר עקב חסמים מקומיים. העיכובים בשיווק נובעים מההתנהלות של כל המעורבים בעניין. כך, למשל, על פי הסכם הגג שנחתם עם עיריית רמלה, היו אמורות לצאת לשיווק קרקעות ראשונות מתוך קרקעות ל–7,500 יחידות דיור שהיו אמורות להיות משווקות כולן עד 2018. בפועל, שנה לאחר חתימת ההסכם, לא שווקה כל קרקע, אף שעד סוף 2015 אישר משרד האוצר התחייבויות בגין מימון בסך 23.8 מיליון שקל.

שכונת רמב"ם ראש העין
שכונת רמב"ם ראש העיןצילום: עזרא לוי

באשר להסכם גג אחר, שנחתם עם עיריית מודיעין ב–2014, הבטיח שר השיכון לשעבר אורי אריאל כי מתוך קרקעות לבניית 11,804 יחידות דיור, קרקעות ל–5,000 דירות ראשונות ישווקו כבר ב–2014–2015. עד יולי 2015 שווקו קרקעות לבניית כ–3,200 דירות בשכונת נופים ובמרכז העסקים הראשי (מע"ר), מהן 2,842 דירות רגילות והשאר דירות דיור מוגן, ואולם מאז לא שווק דבר.

דו"ח החשבת הכללית מגלה כי עד דצמבר 2015 אושרו בגין הסכם הגג במודיעין תקציבים של 941 מיליון שקל לצורך פיתוח קרקע להקמת 3,487 דירות ו–340 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. גם במקרה זה, נכתב בדו"ח, "לא ניתן להעריך את מועד סיום הפרויקט".

כשנחתם הסכם הגג עם עיריית ראשון לציון, להקמת 17,939 יחידות דיור בנובמבר 2014, אמורה היתה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לפרסם מכרזים לבניית 17,500 יחידות דיור בתוך תקופה של שלוש שנים (2015–2017). תחקיר TheMarker מסוף השבוע גילה כי רק כעשירית מהכמות הזאת שווקה עד כה — אף שעד דצמבר 2015 אושרו לפרויקט תקציבים של 632.6 מיליון שקל. גם במקרה זה החשבת הכללית אינה יודעת להעריך את מועד סיום הפרויקט.

גם בקרית ביאליק, שהסכם הגג בעניינה נחתם באפריל 2014, לחשבת הכללית אין מושג מתי אמור הפרויקט להיגמר — אף שאושר לו תקציב של 1.023 מיליארד שקל בשנה שעברה.

ההסכם עסק בשיווק קרקעות לבניית 7,253 דירות, ובעת החתימה הוצהר כי קצב השיווק יהיה כ–2,000 דירות בממוצע בשנה. אם היו עומדים בקצב המובטח, היו אמורות לצאת לשיווק עד כה קרקעות ליותר מ–4,000 דירות. בפועל, שווקו עד כה קרקעות לפחות מ–2,000 יחידות דיור בשכונת נאות אפק בעיר, ולכ–800 מהן לא היה דורש במכרזים שפורסמו.

הסכם גג להקמת 18,140 דירות שנחתם עם עיריית באר שבע, לפני כעשרה חודשים, נחגג בנוכחות ממשלתית כבדה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר השיכון יואב גלנט.נתניהו הכריז בטקס החתימה כי: "החזון שלי פשוט — באר שבע תהיה עיר של חצי מיליון איש בתוך 12 שנה. היום אנחנו עושים צעד עצום לקדם את החזון הזה, משום שאנחנו חותמים את הסכם הגג הגדול ביותר בתולדות המדינה".

לפי ההסכם, היו אמורות לצאת לשיווק קרקעות לבניית כ–3,000 דירות בשנתו הראשונה של ההסכם. התחקיר העלה כי בפועל פורסם עד כה מכרז בודד לשיווק 1,100 דירות בנובמבר 2015, אבל מועד סגירתו נדחה לא פחות מחמש פעמים, ונכון לעתה נקבע לאמצע אוגוסט. הדבר לא מנע ממשרד האוצר לאשר תקציבים של 935 מיליון שקל, עד לסוף השנה שעברה, לפיתוח 2,949 יחידות דיור — שכאמור, טרם שווקו. גם כאן, באגף החשב הכללי לא יודעים להעריך את מועד סיום הפרויקט.

גם בראש העין — שבה אושרו כמעט 2.5 מיליארד שקל לפיתוח קרקעות ל–11,022 מתוך 13,700 יחידות הדיור שנכללו בפרויקט — אי־אפשר להעריך את מועד סיום הפרויקט, אם כי שם דווקא שווקו עד כה כמחצית מהקרקעות המתוכננות. באשקלון, שבה נחתם בשנה שעברה הסכם גג להקמה של 31,791 דירות, אושרו תקציבים ראשונים של 152 מיליון שקל לפיתוח 716 דירות, 1,400 חדרי מלון ו-8,700 מ"ר מסחר. עד כה שווקו 716 יחידות דיור בלבד, וגם כאן, לפי החשבת כללית, אין לאמוד את מועד סיום הפרויקט.

עוד הצלחה יחסית במימוש הסכמי הגג נרשמה בקרית גת, שעמה נחתם הסכם הגג הראשון, ובה שווקו עד כה בהצלחה קרקעות ל–5,130 דירות, מתוך 6,442 דירות מתוכננות בעיר. קרית גת היא העיר היחידה שבה החשבת הכללית יכולה להעריך את מועד הסיום של הפרויקט — 2019.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker