מיליארד שקל הושקעו בהגדלת מאגר הדיור הציבורי - אך הוא הצטמצם ב–3,300 דירות

מאז 2014 נרכשו 750 דירות לצורך הגדלת מאגר הדיור הציבורי, אך במקביל נמכרו 4,100 דירות ויצאו מהמאגר ■ כתוצאה מכך, רשימת הזכאים הממתינים לדירות תפחה ב–15% בשנה החולפת והגיעה ל–2,650 משקי בית ■ בכיר במשרד השיכון: "התרענו שהמדיניות שגויה"

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים4
נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

יום הדיור הציבורי, שיצוין היום בכנסת על ידי שדולת הדיור  בשורה של דיונים, יכול היה להיות יום חג. לכאורה, עברה על שנה חיובית למדי, שבמהלכה הושקעו לא פחות ממיליארד שקל בחידוש מאגר הדירות. ואולם בפועל, השקעות הממשלה לא מצליחות לעמוד בקצב רכישת הדירות על ידי דיירי הדיור הציבורי. מאגר הדירות נמצא כיום בשפל היסטורי של פחות מ–59 אלף יחידות דיור, בעוד מספר הממתינים לדיור ציבורי זינק מאז מאי 2015 בכ–15%, וכיום הוא כולל 2,650 משקי בית.

על פי נתוני משרד השיכון, מאז סוף 2014 נרכשו 750 דירות על ידי חברת הדיור הציבורי עמידר, וכן על ידי חברת הנדל"ן הפרטית מטרופוליס, שנשכרה על ידי המשרד כדי להאיץ את קצב הרכישות. רובן המכריע של הדירות — 650 במספר — נרכש מאז יוני 2015, אז החלו שר השיכון יואב גלנט וסגנו ז'קי לוי, שנכנסו באותה העת לתפקידיהם, לקדם מדיניות של רכישת דירות מואצת.

המקור התקציבי לרכישת הדירות הוא תקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי לדייריהן, זאת על פי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) שיצא מהקפאה ארוכת שנים באוגוסט 2013. מתוך כלל הדירות שנרכשו, 400 אוכלסו עד כה, ויתר 350 הדירות מצויות בשלבים שונים לקראת אכלוס.

לפי נתוני משרד השיכון, בשנה האחרונה בוצע אכלוס של יותר מ–2,089 דירות במערך הדיור הציבורי באמצעות החברות המשכנות — עלייה של 21% באכלוס ביחס ל–2014.
עם זאת, רשימת הממתינים לדיור הציבורי לא הצטמצמה ואף גדלה בקצב מדאיג, וכוללת כיום 2,650 משקי בית חסרי דירה — לעומת 2,311 ממתינים שנרשמו במאי 2015. כלומר, למרות מאמצי הממשלה לחדש את מלאי הדיור, מצב הדיור הציבורי בפועל הוחמר, ומספר הממתינים זינק ב–15%.

בנייני דיור ציבורי בתל אביב
בנייני דיור ציבורי בתל אביבצילום: יעל אנגלהרט

לדברי בכיר במשרד השיכון, הדבר נובע מהשפל במלאי הדירות, ומשום שבמקביל לרכישת דירות על ידי המדינה, ממשיכה מכירת דירות דיור ציבורי לדייריהן בקצב גבוה יותר מקצב הרכישות של המדינה. מאז שהחליטו שרי האוצר והשיכון לשעבר, יאיר לפיד ואורי אריאל, לחדש את מדיניות מכירת הדירות בהתאם לחוק הדיור הציבורי — נמכרו 4,100 דירות. כלומר, מספר הדירות שנרכשו הוא 18% בלבד ממספר הדירות שנמכרו, והמאגר נשחק ב–3,350 דירות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לדברי הבכיר, הפקידות הבכירה של משרד השיכון התריעה כמה פעמים — הן בפני ועדת טרכטנברג והן בפני ועדת אלאלוף — על ההשלכות ההרסניות של המשך מכירת דירות הדיור הציבורי בתקופה שבה המאגר כה מצומצם.

ואכן, , שפירסמה את מסקנותיה ב–2011, המליצה להפסיק לאלתר כל מכירה של דירות דיור ציבורי לדייריהן, ואילו ועדת אלאלוף, שהוקמה מיד לאחר ההחלטה של אריאל ולפיד לחדש את המכירה, לא קראה אמנם לאסור על המשך מכירת הדירות — כדי לא להתעמת חזיתית עם קובעי המדיניות הקיימת — אך קראה להטיל הגבלות שונות על הליכי המכירה.

לקראת יום הדיור הציבורי פירסם פורום הדיור הציבורי (ארגון המאגד תחתיו שורה של גופים העוסקים בתחום) הודעה שבה נכתב: "אנו קוראים לממשלה לנצל את כוחה הרב ולפעול לשיקום הדיור הציבורי, לתכנן וליישם תוכניות בנייה מאסיביות לדיור ציבורי, לחוקק חוק של 7% דיור ציבורי בכל תוכנית בנייה במדינת ישראל, ולהקצות של 15% לדיור ציבורי בתכניות דירה להשכיר, שכיום פתוחות רק לזוגות מעשירון סוציו־אקונומי 7 ומעלה. כמו כן, תוכניות ההתחדשות העירונית חייבות להגן בחקיקה על הדיירים הקיימים מפני עליית מחירי השכירות וההוצאות הנלוות — וגם לייצר מלאי חדש של דיור ציבורי".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker