תל אביב, ראשל"צ וחולון נגד דרעי: דורשות למנות לבת ים חשב מלווה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תל אביב, ראשל"צ וחולון נגד דרעי: דורשות למנות לבת ים חשב מלווה

שלוש העיריות עתרו לבג"ץ, לאחר שלטענתן שר הפנים התעלם מפניותיהן בנושא והתרשל באופן חמור כשלא נקט פעולה להבראת בת ים והניח למצבה הכלכלי להידרדר ■ בעתירה הוצג תחשיב שלפיו ב–2013–2016 הגירעון המצטבר של בת ים היה 444 מיליון שקל

5תגובות
הטיילת בבת ים
תומר אפלבאום

עיריות תל אביב, חולון וראשון לציון עתרו ביום רביעי לבג"ץ בדרישה כי יורה לשר הפנים, אריה דרעי, למנות לאלתר חשב מלווה לשכנתן המשותפת — עיריית בת ים. זאת, לטענתן לאחר שדרעי התעלם עד כה מכמה פניות שלהן בנושא, ועל רקע הוראתו לפני כחודשיים כי תיבחן חלוקת הכנסות מאזורי תעסוקה מניבי ארנונה גבוהה בין שלוש הערים לבין בת ים.

עיריית בת ים נתונה במצב גירעוני כבר שנים רבות. את ארבע השנים האחרונות סיימה העירייה עם גירעון של כ–100 מיליון שקל בממוצע מדי שנה, והתמודדה עם המצב בעיקר על ידי מכירה של נכסי מקרקעין שברשותה. בשנים האחרונות מכרה העירייה קרקעות בהיקף של 350 מיליון שקל, וקרקעותיה אזלו.

בימים אלה בוחנת ועדה מיוחדת שמונתה עוד בימי גדעון סער כשר פנים כמה אפשרויות לפתרון מצבה הכלכלי הקשה של עיריית בת ים. על פי המנדט המקורי, שנתן סער לוועדה באוגוסט 2014, היה עליה לגבש המלצות לגבי איחודה של בת ים עם תל אביב, או, אם נמצא כי הדבר אינו בר יישום, לגבי חלוקת הכנסות בין השתיים. עיריית תל אביב הביעה הסכמה לאיחוד עם שכנתה, ודווקא עיריית בת ים הביעה התנגדה נחרצות.

זמן קצר לאחר מינוי הוועדה פרש סער מתפקידו במפתיע, ובספטמבר 2015, הפעם תחת השר סילבן שלום, שונה כתב המינוי של הוועדה כך שתבחן את האפשרויות לאחד את בת ים גם עם ראשון לציון או עם חולון. ואולם באפריל הורה דרעי על שינוי נוסף. הפעם דרש כי בנוסף תיבחן גם האפשרות לאחד את בת ים עם הערים ראשון לציון וחולון, כך ששלוש הרשויות יאוחדו לעיר אחת גדולה — רעיון שנתפש על ידי כל הצדדים המעורבים כמופרך מיסודו — וכן יצירת מנגנון חלוקת הכנסות בין השטחים מניבי הארנונה של שלוש הערים לבין בת ים.

אמיל סלמן

התביעה לחלוקת הכנסות עם שכנותיה היא תביעה ארוכת שנים של עיריית בת ים, שנדונה כבר בכמה ועדות בעשור האחרון. לטענת העירייה, עיוותים בקביעת גבולותיה עם שכנותיה עתירות המקרקעין (בעיקר תל אביב וראשון לציון) מחד גיסא, לעומת אוכלוסייה גדולה מאוד המתגוררת בעיר מאידך גיסא, הם אלה שהובילו אותה למצבה הכלכלי הקשה. בשנים האחרונות אף פעלה עיריית בת ים במטרה לסכל תוכניות שקודמו ברשויות השכנות לבניית אזורי מסחר ותעסוקה נוספים, ובכלל זה אף הגישה ערר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה נגד תוכנית המתאר של עיריית תל אביב. בכל המקרים ערריה של בת ים נדחו, ולמרות זאת היה בכך כדי לעכב את אישורן של התוכניות השונות בחודשים ארוכים.

"שינוי מטעם פוליטי"

בשלוש שכנותיה של בת ים קיים חשש כי השינוי האחרון בכתב המינוי אינו אלא הכנה לקראת היענות לדרישתה ארוכת השנים של עיריית בת ים לקבוע מנגנונים של חלוקת הכנסות מאזורי התעסוקה והמסחר הרבים שבתחומן, והחליטו לצאת למאבק.

בעתירתן נטען כי "שר הפנים מעדיף לקדם הליכים קיצוניים, מסובכים ובעלי השלכות מרחיקות לכת של איחוד רשויות וזאת, מבלי שבחן את האפשרות ההגיונית יותר והפוגענית פחות: מינוי של חשב מלווה לעיריית בת ים, שיסייע לה לחלץ את עצמה מאותו משבר כלכלי שאליו נקלעה". עוד נכתב כי "קשה להשתחרר מהרושם שהשינוי הנוכחי נעשה מטעמים פוליטיים ונועד בסופו של יום 'לגלגל' את קשייה ותחלואיה של בת ים לפתחן של שכנותיה".

בעתירה טוענות השלוש כי התנהלותה חסרת האחריות של עיריית בת ים, מכירת כלל נכסיה במטרה לאזן את תקציבה השוטף, וחוסר מוכנותה להתייעל — הם שהביאו את העיר למצבה הכלכלי הקשה, וכי זה כמה שנים קיימות כל ההצדקות החוקיות למנות לעיר חשב מלווה. עוד מאשימות הרשויות העותרות את שר הפנים בהתנהלות רשלנית וחסרת סבירות בכך שעד כה נמנע מפעולה שתביא להבראת מצבה הכלכלי הקשה של העירייה, והניח לה להידרדר למצבה העגום בלי לנקוט כל יוזמה להבראתה — דוגמת מינוי חשב מלווה. בעתירה אף הוצג תחשיב שלפיו ב–2013–2016 הי סך הגירעון המצטבר של בת ים 444 מיליון שקל — גירעון שכאמור כוסה חלקית באמצעות מכירת נכסי מקרקעין.

לטענת הערים, המיוצגות בידי עורכי הדין עפר בר־און, מרדכי גדנסקי ונטלי בן דוד יוסף, ממשרד שביט בר־און גלאון צין יגור ושות', "לשר הפנים סמכויות מיוחדות רבות לשם הבראתה, איזונה וייצובה הכלכלי של עירייה, דוגמת עיריית בת ים, הנקלעת לקשיים כלכליים ולגירעונות שוטפים ומצטברים (...) זאת, מבלי שהעירייה תצטרך לעתור לקבלת הכנסות של רשויות שכנות (דוגמת העותרות) ולהטרידן במישור התכנוני (...). אחת מסמכויות אלה, היא סמכותו של שר הפנים למנות חשב מלווה לעירייה. בעניינה של עיריית בת ים מתקיימים כל התנאים הנדרשים למינוי חשב מלווה", מנמקות הערים את עתירתן.

אייל טואג

ממשרד הפנים נמסר: "תשובתנו תינתן בבית המשפט".

מעיריית בת ים לא נמסרה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#