החוק להאצת הבנייה לתיירות יובא לאישור הכנסת; חשש כי יעודד עבירות הון-שלטון - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוק להאצת הבנייה לתיירות יובא לאישור הכנסת; חשש כי יעודד עבירות הון-שלטון

על פי ההצעה יוסמך שר התיירות להכריז על תוכנית מלונאית כ"תשתית לאומית", ולהעבירה לאישור מהיר באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות ■ עד 20% מהשטח הבנוי יוכלו לשמש למגורים ■ לטענת המבקרים, זו "פרצה קוראת לגנב"

3תגובות

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת צפויה להתכנס מחר לדיון פגרה מיוחד כדי לדון פעם נוספת בהצעת החוק שהגישו משרדי התיירות והאוצר, שלפיה מתקני תיירות יוכרו כתשתית לאומית, ולכן יידונו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). על פי ההצעה, גם יזמים פרטיים בתחום התיירות והמלונאות יוכלו לקדם תוכניות במהירות באמצעות הוועדה, שבמקור הוקמה כדי לקדם תוכניות תשתית - ובלבד שיקבלו את אישור שר התיירות לכך. כמו כן, 20% מכלל השטח שאושר לבנייה במסגרת התוכנית יוכלו לשמש למגורים - במקום למלונאות.

הצעת החוק הנוכחית מתווספת למגוון היוזמות שנקטה הממשלה במהלך חמש השנים האחרונות, ובהן הקמת הווד"לים ולאחר מכן הוותמ"ל, שהמשותף להן הוא יצירת דרכים עוקפות לערכאות התכנון הרגילות, מנימוקי התייעלות וקיצור ביורוקרטיה.

שר התיירות יריב לוין
דוברות הכנסת

אך בעוד שההכרזה על מתחמי מגורים המועברים לתכנון מהיר באמצעות הוותמ"ל (הוועדה לקידום מתחמי דיור מועדפים) נעשית על ידי קבינט דיור המונה מספר רב של שרים, מרכזת הצעת החוק הנוכחית את הסמכות להכריז על מתחם מסוים כעל "תשתית תיירות לאומית" בידיו של אדם אחד בלבד - שר התיירות.

בדברי ההסבר להצעת החוק מנמקים משרדי התיירות והאוצר את הצורך בה: "מבדיקות שבוצעו במשרד התיירות עולה כי הזמן הממוצע להקמת בית מלון נאמד בכעשר שנים ויותר מיום רכישת הקרקע. קיצור הליכי התכנון של מיזמים להקמת מיתקני אכסון מלונאיים וייעולם, חיוני ביותר ליוזמות להקמתם ולהצלחתם העתידיות של מיזמים אלה". לפיכך, "מוצע להסמיך את שר התיירות להכריז על תשתית תיירות, שתיחשב לתשתית לאומית ולכן תוכנית להקמתה תידון בוועדה לתשתיות".

על פי ההצעה, יוכל המסלול המהיר בוות"ל לתת מענה רק לבתי מלון שעומדים באחד הקריטריונים הבאים: רשתות בתי מלון שמעוניינות להקים כמה בתי מלון בפרישה גיאוגרפית (ארבעה מלונות ויותר); בית מלון בודד של יותר מ–500 חדרים; ושני בתי מלון שכוללים יותר מ–300 חדרים יחדיו.

מלבד זאת, מאפשרת ההצעה כאמור לבנות באמצעות הליכים מזורזים אלה גם שטחי מגורים, וזאת באמצעות הוראת שעה למשך שנתיים. "הוספת בנייה למגורים במגרש המיועד למלונאות עשויה להוביל להקדמת זרימת ההכנסות מהמיזם המלונאי, ומכאן להוזלת המימון. עירוב שימושים של מלונאות ומגורים במבנה מלונאי מקובל כיום בעולם ואינו פוגע במרקם העדין המתקיים בין המיזם המלונאי לסביבה", נכתב. לפיכך, לוועדת התשתיות תהיה סמכות לאשר תוספת שטחי בנייה למגורים במגרשים אלה, תוך הגבלת השטח שייעודו מגורים לעד 20% מכלל השטח הבנוי.

מגדלי חוף הכרמל בחיפה
חגי פריד

הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה במושב הכנסת האחרון, ודיון אחד בעניינה אף נערך בוועדת הפנים ביומו האחרון של המושב. עם זאת, במשרד התיירות לא הספיקו לאשר את ההצעה בטרם יצאה הכנסת לפגרה. לאור להיטותו של שר התיירות לוין לסיים את הליך החקיקה, צפויה ועדת הפנים, בראשות ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), לדון בהצעה כבר השבוע, ולא להמתין לפתיחת המושב הבא, המתוכננת ל–22.5.

ממתקני גז ומחצבות - לתיירות ומלונות

הוועדה לתשתיות לאומיות התחילה לפעול ב–2002, וכיום היא כפופה לשר האוצר. ועדה זו דנה בכל תוכנית המוכרזת כ"תוכנית לתשתית לאומית", שהגדרתה על פי חוק התכנון והבניה היא "מתקני תשתית, נמל תעופה, נמל, מעגן, מתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני תקשורת, תחנת כוח, מתקן אחסון גז ודלק, דרך, מתקני גז ואתרי כרייה וחציבה". כל אלה, בתנאי ששלושה שרים בכירים - ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים - הכריזו על התוכנית כבעלת חשיבות לאומית.

צירופם של פרוייקטי תיירות לרשימה - והפעם בהכרעתו של שר אחד בלבד, שר התיירות - מעוררת כצפוי לא מעט ביקורת בקרב אנשי תכנון וסביבה, המתריעים כי דרך קיצור זו להליכים התכנוניים מהווה פתח לטעויות תכנוניות, למינהל לא־תקין ולעבירות הון־שלטון.

"הנקודה הבעייתית בהצעה היא מתן האפשרות ליזמים פרטיים, בהחלטת שר בודד - שר התיירות - להשתמש במסלול החדש כדי לעקוף את כל מערכת התכנון. זו תחילתו של מדרון חלק, תלול ומסוכן", מזהיר פרופ' ערן פייטלסון, ראש בית הספר המתקדם ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית. "מדובר במנגנון חסר כל איזונים ובקרות, שיאפשר 'עסקה' ישירה בין שר ובין יזם פרטי, שתיתן ליזם הטבה באופן לא שקוף וללא דיון מקדים. זאת פרצה שקוראת לגנב. הות"ל אפילו לא מוגבלת על ידי תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית; נ"ב ור"ר), ולכן זוהי פרצה עוד יותר גדולה מאשר הותמ"ל. יתר על כן, ברגע שהסכר נפרץ, לא ברור מדוע יזמים בתחום התיירות יועדפו על כל יזם אחר. מדוע, למשל, לא לכלול יזמים של קניונים, או מפעלים?", שואל פייטלסון.

עמית ברכה מעמותת אדם טבע ודין אומר כי האפשרות לשלב מגורים בפרוייקטי התיירות היא בעייתית במיוחד: "הנחת המוצא היא ששימוש במבנים לצורך מגורים ולא מלונאות משתלם פי כמה ליזמים. לכן באופן תדיר מופעלים לחצים להפוך שטחי מלונאות למגורים, מאמצים שמדי פעם נושאים פרי — למשל בתוכנית האחרונה שאושרה על ידי הועדה המחוזית ירושלים במתחם הולילנד, טרם חשיפת פרשת השחיתות סביבו. כמו כן, כבר כיום יש לחצים לשימוש בפועל למגורים במבנים המיועדים לתיירות, ובתי המשפט נדרשו לא פעם לסוגיות כגון אלה. אישור הצעת החוק הנוכחית יהפוך את האכיפה בנושא לכמעט בלתי־אפשרית, ויגדיל את הלחצים שכבר קיימים להסבת שטחי תיירות למגורים".

כדוגמה ללחצים מסוג זה מציג ברכה את פרויקט מגדלי חוף הכרמל, שבו הועברו שטחי המלונאות לידי דיירים פרטיים. המבנה העצום ניצב על חוף הים בחיפה, ומלונות נוספים אמורים היו לקום בסמוך לו - החלטה שבוטלה ב–2013 לאחר מאבק של המשרד להגנת הסביבה. "כעת, אם תאושר הצעת החוק, ניתן יהיה להכשיר את השרץ באופן חלקי", אומר ברכה. בנוסף הוא טוען כי "שטחי מלונאות מאושרים לעיתים בהיקפים גדולים יותר ובמקומות רגישים יותר - שאולי לא היו מאשרים בהם בנייה למגורים".

"השר בהחלט מתכוון להפעיל את סמכותו"

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אמסלם, סבור כי מדובר בחוק חיוני: "אין פה עניין אידיאולוגי. כולם מסכימים שתיירות היא דבר נחוץ וחיובי, ושאין סיבה שמיזמי תיירות לא יקודמו במספרים גדולים. אבל בפועל זה לא קורה וצריך לשאול למה. כשבדקנו את הנושא התברר שיזמות בתחום המלונאות היא יקרה, שההחזר על ההשקעה מגיע רק כעבור 15–20 שנה, ושרמת הסיכון גבוהה. אז הוחלט לאפשר תוספת של 20% מגורים. זה מה שנותן את הייתכנות הכלכלית לפתיחת מלון בישראל. הלוואי שהיו בישראל עשרות ומאות בתי מלון נוספים".

ממינהל התכנון במשרד האוצר נמסר בתגובה: "הצעת החוק מסמיכה את שר התיירות להכריז על מיזם לתשתית תיירות ומפרטת מה נדרש מיזם כזה לכלול, וכן מסמיכה את שר התיירות להסמיך את בעל קרקע או בעל עניין בקרקע להגיש את תוכנית לתשתית תיירות לוות"ל. כבר כיום מאפשר חוק התכנון והבניה לממשלה להסמיך גופים שאינם מנויים בחוק ככאלה שרשאים להגיש תוכנית לתשתית לאומית לוועדה, ובכללם גופים פרטיים".

מלשכת שר התיירות יריב לוין נמסר בתגובה כי "לשר אחריות מלאה על התהליך, והוא בהחלט מתכוון להפעיל את סמכותו על מנת להביא למימוש החוק אשר יקדם בניית מלונות רבים, 
יביא להגדלת ההיצע ולהוזלת המחירים. ועדת הפנים תכונס ביום שלישי בכדי להשלים את הכנת החוק ולהביאו להצבעה ללא דיחוי במליאת הכנסת".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם