המינהל צפוי לאשר: בעלי נחלות במושבים יוכלו להשכיר מבנים לשימוש לא־חקלאי - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המינהל צפוי לאשר: בעלי נחלות במושבים יוכלו להשכיר מבנים לשימוש לא־חקלאי

בג"ץ קיבל ב-2011 את עתירת הרשויות המקומיות ואדם טבע ודין, ואסר השכרת שטחים חקלאיים במושבים לטובת פעילות לא־חקלאית ■ 
היום תוגש לאישור מועצת מקרקעי ישראל הצעה שתאפשר השכרת שטחים אלה לשימושים "בעלי זיקה למרחב הכפרי" - הגדרה עמומה שמעוררת חששות בקרב תומכי השינוי ומתנגדיו כאחד

9תגובות

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) צפויה להביא היום (ב') לאישורה של מועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר האוצר, משה כחלון, הצעת החלטה בסוגיה שכבר עמדה במרכזן של כמה עתירות לבג"ץ: מתן היתר לבעלי נחלות במושבים להשכיר מבנים לטובת פעילות שאינה חקלאית (פל"ח). בתגובה מאיימים פורום הערים העצמאיות (פורום ה–15) וגופים ירוקים לפנות שוב לבג"ץ, ומאשימים את המינהל בקידום מדיניות הסותרת את פסיקת בג"ץ.

על פי ההחלטה שתובא לאישור, יוכל בעל נחלה, שבה שטח או מבנה שאושר לקיים בהם פעילות לא־חקלאית, להשכירם לצד שלישי - ובלבד שבשטח המושכר תתקיים פעילות בעלת "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי, בהתאם לרשימת שימושים שתיקבע על ידי הנהלת רשות מקרקעי ישראל".

אף שעל פי לשון ההחלטה אמורה להיקבע רשימה שתגדיר מהם שימושים בעלי "זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי", בשלב זה עדיין לא הושלמה הכנתה של הרשימה, וככל הנראה רשימה כזאת לא תובא לאישור המועצה היום.

מדובר בהגדרה עמומה, שניתן לכלול בתוכה סוגים רבים של עסקים. ניתן להעריך כי בכל מקרה תכלול הרשימה חנויות לממכר תוצרת חקלאית, כגון גבינות או ירקות, פנסיון לבעלי חיים, ומלאכה זעירה הקשורה לתוצרת חקלאית.

מפעלים שנבנו ללא היתר על שטח חקלאי, במושב בן זכאי בשפלה
אייל טואג

עם זאת, לא ברור אם מסעדות או צימרים ייכללו ברשימת העסקים שיהיה אפשר להעמיד להשכרה במושבים.

"מי שרוצה להשכיר - משכיר כך או כך"

בעבר איפשר המינהל השכרה של מבנים בנחלות חקלאיות, שבפועל שימשו לפעילות לא־חקלאית, כגון מסעדות ובתי קפה, חנויות, ואף משרדי עורכי דין ואדריכלים. ב-2007 הגישו פורום הערים העצמאיות, אדם טבע ודין ואגודה לצדק חלוקתי, כל אחד מטעמיו, עתירה לבג"ץ נגד מדיניות זו.

הרשויות המקומיות תקפו את המהלך, שכן זה יצר זליגה של עסקים מניבי ארנונה גבוהה - כגון חנויות ומשרדים - מהעיר לכפר. מלבד הפגיעה הכלכלית ברשויות, טענו הגופים הירוקים כי יש בכך כדי להעמיק את מגמת הפרבור. ואילו האגודה לצדק חלוקתי, מצידה, ראתה במדיניות זו פגיעה בעקרונות הצדק החלוקתי, כאשר יישובים כפריים מרובי שטחים שניתנו להם למטרות חקלאות, מנצלים אותם לגריפת הון על חשבון הערים.

בפסק הדין, שניתן ב-2011, התקבלו טענות העותרים נגד השכרת לפעילות לא־חקלאית במלואן. "ההחלטה להתיר השכרת השטחים המיועדים לתעסוקה לא חקלאית לבעלי הזכויות בנחלה אינה מעניקה משקל ראוי לשיקולים השונים ואינה מאזנת כהלכה ביניהם, ומשכך חורגת היא ממתחם הסבירות", קבעה השופטת בדימוס עדנה ארבל בפסק דין שעליו חתומים פה אחד שבעה שופטים, ובהם דורית בייניש, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון, והנשיאה הנוכחית מרים נאור.

עוד כתבה ארבל כי "גידול ניכר בהיקף הבנייה לתעסוקה לא־חקלאית עלול לממש לפחות חלק מן החששות הכרוכים בתופעת הפרבור, ובכלל זה מעבר עסקים מן העיר לכפר בשל תנאים טובים יותר שיוצעו להם; החמרת גודש התנועה והתחבורה בעורקים שאינם מיועדים לכך שיגרום בתורו לפגיעה סביבתית; ושינויים דמוגרפיים הנוגדים את המגמות הרצויות. כן עלול הדבר להביא להכשרת דרכים חדשות וחניונים בשטחים פתוחים, לשימוש מוגבר ברכב פרטי ולהחמרת מפגעי זיהום".

בעקבות פסק הדין הנחרץ, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל באוקטובר 2012 החלטה להטיל איסור גורף על השכרת הפעילות הלא־חקלאית בנחלה. אלא שגם החלטה זו הביאה לעתירה לבג"ץ, הפעם מצד החקלאים: באוגוסט 2013 הגישה המועצה האזורית מטה יהודה עתירה, שאליה הצטרפה גם תנועת המושבים.

בעקבות העתירה הקימה רשות מקרקעי ישראל צוות לבדיקת הנושא, אשר קיים פגישות עם נציגי הגופים החקלאים וכן עם נציגי השלטון המקומי, על מנת למצוא פתרון ביניים שיהיה מקובל על שני הצדדים. בעבודתו העלה הצוות כמה ממצאים, אשר הוצגו בפני מועצת רמ"י לפני כמה חודשים.

בין היתר נמצא כי "רבים מהתושבים הוותיקים במושבים הם חסרי פנסיות" וזקוקים למקור הכנסה קבוע, וכן כי "בפועל, מי שרוצה להשכיר — משכיר בין שמותר ובין שאסור". עוד נמצא כי ישנם שימושים "שאינם רלוונטיים לערים וניתן לבצע רק בסביבה כפרית".

לפיכך קבע הצוות כי "השכרת הפל"ח מהווה הכרח כלכלי ופתרון זמין ומתבקש למצוקות כלכליות של האוכלוסיה המבוגרת במושבים", וכן כי "ההשכרה היא תופעה רווחת בישובים במרכז הארץ והיא פונקציה ישירה של ביקוש, תמורה ויכולת אכיפה (שהיא מוגבלת מאוד ואינה אפקטיבית; נ"ב).

עוד קבע הצוות כי "שימושים בעלי זיקה למשק החקלאי אינם תחרותיים לעיר, ומיקומם הטבעי והמתבקש הוא ביישובים החקלאיים". לפיכך הומלץ לאפשר "השכרת פל"ח לשימושים אשר הינם בעלי זיקה למשק החקלאי ולמרקם הכפרי". החלטה זו היא שתובא היום לפתחה של המועצה.

"לא ברור אם מדובר בשינוי משמעותי"

בפורום הערים העצמאיות, שהעתירה שהגישו הביאה לפסילת השכרת הפל"ח בעבר, אומרים כעת במפתיע כי אינם שוללים על הסף כל פעילות לא־חקלאית בנחלות, ובלבד שאכן מדובר בפעילות בעלת זיקה ברורה למרחב החקלאי.

לדברי מנכ"ל הפורום, איתן אטיה, בפגישה שקיימו עם נציגי רמ"י בנושא סוכם כי לצד אישור הפל"ח תאושר גם רשימה סגורה של שימושים מותרים, וכי זו תועבר לעיון פורום ה–15 מבעוד מועד - אך הדבר לא נעשה. "רשימה שכזו לא הועברה אלינו, למרות התחייבות מוקדמת של רמ"י בנושא, והדבר כמובן אינו מבשר טובות" אמר אטיה. "אם יתברר לנו כי על ידי ההחלטה החדשה מבקשת רמ"י להכשיר מחדש פתיחת משרדים ועסקים שבינם ובין המרחב הכפרי אין כל זיקה - דוגמת משרדי אדריכלים ועורכי דין - לא נהסס לפנות פעם נוספת לבג"ץ".

גם בגופים המייצגים את המושבים, ובראשם תנועת המושבים, לא ממהרים לברך על היוזמה מסיבות דומות: העובדה שרשימת השימושים שיותרו לבסוף על ידי רמ"י טרם גובשה. לדברי עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים, העבירה התנועה לרמ"י רשימת שימושים שמהווים בעיניה פעילות בעלת זיקה למשק החקלאי — אך עדיין לא נענתה.

"האמירה העקרונית של המועצה, שמאפשרת לחדש השכרה של פל"ח לאחר שהחלטתה הקודמת אסרה זאת לחלוטין, היא חשובה", אומר יפרח. "אך עד שלא תובא לאישור המועצה רשימת השימושים המותרים - הרי שלא ברור אם השינוי שבפניו אנחנו עומדים הוא אמיתי, או שיהיה מדובר ברשימת שימושים צרה ובעייתית". תנועת האיחוד החקלאי הגישה גם היא הסתייגויות להצעת ההחלטה.

עו"ד אלי בן־ארי, היועץ המשפטי של ארגון אדם טבע ודין, תקף אף הוא בחריפות את הצעת ההחלטה: "מתברר שחרף פסיקתו המפורשת של בג"ץ, המבהירה שהשכרת שטחים לפעילות לא־חקלאית בנחלות היא בלתי־סבירה, עדיין תאוות הבצע גוברת - ושוב נעשה ניסיון למחטף מתחת לעין הציבורית, בחסות רשות מקרקעי ישראל. יש לקוות שהשכל הישר יגבר והיוזמה תיגנז, בלי שיהיה צורך לערב שוב את בתי המשפט".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "הכרעת בג"ץ לא סתמה את הגולל על העניין. בעקבות בג"ץ שהוגש לפני כמה שנים על ידי מועצת מטה יהודה, הוקמה ועדה שבחנה את הסוגיה והגיעה למסקנה שנוכח השינויים שחלו באופי החקלאות וההתיישבות החקלאית, יש לאפשר פל"ח שאינו מתחרה עם העסקים בעיר. מסקנות אלה יובאו לאישור המועצה היום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#