כי הדחפור עץ השדה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחנה סירקין

כי הדחפור עץ השדה

כיום, עצי אקליפטוס אלה, המונים כ-2,500 עצים בוגרים, מועדים לכליה ולטבח, ואין מי שיעצור וישאל על תקינות ההליך ועל ההיגיון שבמעשה הנורא הזה

6תגובות

אחד הפירושים המקובלים במקורות לפסוק "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט) מתייחס לחשיבותם הרבה של העצים והחובה לשמור עליהם. הפרשנות עושה את האנלוגיה בין התפתחות האדם לעומת העץ, כשהעץ מוביל את נקודות ההשוואה בהיותו מטאפורה נשגבת לערכים של חוזק, שורשיות, התפתחות ונוכחות.

מוסיפה הפרשנות לומר כי רק בשעת מלחמה ולצורכי קידום הלחימה ומטרותיה, מותר לכרות עץ נוי. כיום, מיתוס "עץ השדה" בא לידי ביטוי גם בהליכים ביורוקרטיים, המעלים על נס את חשיבות העצים. בשגרת היומיום, אנו מנהלים לעתים דיונים והליכים רציניים ונוקבים לגבי חשיבותם של עצים אלה ואחרים. אפילו נרחיק לכת בבקשות העתקה או כריתה ארוכות ומתישות לפקיד יערות של קק"ל, וזאת כדי לקבל אישור להעתיק עץ הנמצא בתוך מגרש שקנינו במיטב כספינו.

כל זה ראוי ונכון, כדי שלא ננהג בחופזה כשאנו נדרשים להעתיק או לכרות עץ לצורכי בנייה, וגם אז נדע ששקלנו את האפשרויות האחרות, וזהו המוצא - אין אחר סביר. ואולם יש פעמים שבהן ניתקל בלי משים בתופעות הנשגבות מבינתנו. למשל, בימים אלה מוגשות תוכניות משרד הביטחון (מינהל התכנון) לבינוי מחנה סירקין בפתח תקוה - שם אמורה לקום בשנים הקרובות עיר חדשה. כ-15 אלף יחידות דיור מתוכננות להיבנות על שטח שהוא עשירית משטחה של הוד השרון, אך מספר התושבים שיגורו בו יהיה רב יותר. העיר החדשה תקדש מן הסתם את משימת הורדת יוקר הדיור, ותעשה צעד חשוב כדי שזוגות צעירים יוכלו להשיג קורת גג נאה, שבה יוכלו לגור ולחיות בכבוד וברווחה עם משפחותיהם.

מחנה סירקין
זאב שטרן

במחנה סירקין הקים לפני כ-70 שנה הצבא הבריטי את אחד מבסיסי הקבע המפוארים שלו. יחד עם שדה תעופה ומתחמי אימונים, היה המחנה למרכז צבאי רב־חשיבות למערך הצבאי הבריטי בארץ ישראל המנדטורית. עצי אקליפטוס ניטעו סביבו ובתוכו כדי ליצור מסך הסוואה על צפונותיו, וגם כדי להקל על חיי החיילים מפני השמש הקופחת. לימים, חסו יורשיהם, חיילי צה"ל, תחת צלם של עצי יער סירקין, לעתים אפילו עצרו ובישלו קפה שחור תחת אחד העצים.

כיום, עצי אקליפטוס אלה, המונים כ-2,500 עצים בוגרים, מועדים לכליה ולטבח, ואין מי שיעצור וישאל על תקינות ההליך ועל ההיגיון שבמעשה הנורא הזה. אין מי שירים את ידו נגד, וישאל אם אין חלופה אחרת בתוך השטח, או האם הוצעה בכלל חלופה אחרת. קק"ל הרכינה ראשה בפני הרשות, והרשות נתונה.

הרשויות בפתח תקוה ובמשרדי הממשלה מקבלות על עצמן את בשורת הפיתוח המואץ, וכל הדרכים כשרות, כולל עריכת תוכניות רשלניות, הכמוסות בפני הציבור עד לשלב הגשתן. התוכניות מתעלמות מהיעדר פתרונות לצירי תחבורה ולתחבורה ציבורית. צריך להבין כי תוכניות הפיתוח של שטח מחנה סירקין כוללות, בין השאר, הכחדת יער קיים, ותיק ויפה נוף, בהיקף שכמעט אין כמותו בישראל, וזאת תוך הכרזות נרגשות על "השטחים הירוקים" הרבים שיוקמו בשכונה החדשה, שכיום כולה ירוקה.

הכותב הוא יו"ר עמותת תושבי פתח תקוה למען תכנון שפוי בשטח מחנה סירקין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#