ההחלטה שיכולה היתה לשנות את עתידן של ענבל אור - וקבוצות הרכישה - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההחלטה שיכולה היתה לשנות את עתידן של ענבל אור - וקבוצות הרכישה

הממשלה החליטה להטיל רגולציה על קבוצות הרכישה כבר לפני שש שנים – אך לא עשתה זאת

8תגובות

בעוד שמאות רוכשי דירות מקבוצת ענבל אור נמצאים בימים אלה בחרדה, ואינם יודעים אם יזכו לראות את הדירות עבורם שילמו, חושף כעת TheMarker כי לפני זמן רב, כבר היה משרד הבינוי והשיכון מודע היטב לסיכונים הרבים הכרוכים ברכישת דירה באמצעות קבוצת רכישה עבור חברי הקבוצה, ואף ביקש לפעול להסדרת הנושא באמצעות רגולציה.

ב-15.07.2010 קיבלה הממשלה ה-32, גם היא בראשותו של בנימין נתניהו, הצעת החלטה שהגיש שר הבינוי והשיכון באותה העת, אריאל אטיאס מש"ס, על "הסדרת בנייה במסגרת קבוצות רכישה". במסגרת זו החליטה הממשלה "להנחות את שר הבינוי והשיכון, שר האוצר ושר המשפטים להכין בתוך 60 יום תזכיר חוק להסדרת פעילותן של קבוצות רכישה".

ענבל אור
מוטי מילרוד

עוד נקבע כי במסגרת הכנת תזכיר החוק "ייבחנו בין היתר הסיכונים העומדים בפני חברי קבוצת רכישה ודרכים להפחתת סיכונים אלה וכן הסדרת פעילתו של מארגן קבוצת הרכישה", וכן "לבחון את הצורך בקביעת הוראות להבטחת הכספים אותם משלמים חברי קבוצת רכישה במסגרת פרויקט הבנייה, לרבות בדרך של שינוי חקיקה".

גורמים שעבדו במשרד השיכון באותה העת ואשר היו קשורים לנושא מספרים כי השר אטיאס ניסה לדחוף את היוזמה לאחר שזיהה כי רוכשי הדירות באמצעות קבוצות רכישה חשופים לסכנות רבות, זאת בניגוד לרוכשי דירות מקבלן, שבעקבות פרשת "חפציבה" נעשו מהלכים רבים להבטחת כספם. "מצד אחד על רכישת דירות מקבלן הטילו עוד ועוד הגנות, בעוד שבקבוצות הרכישה המצב היה הפוך", מתאר גורם שליווה את התהליך באותה העת. "אם היינו רואים שמדובר באנשים רציניים שמארגנים את הקבוצות אז לא היתה עם זה אולי בעיה, אבל בחלק מהמקרים היה ברור שמדובר בהרפתקנים שמוכרים לאנשים חלומות".

בין ההגבלות שביקש משרד הבינוי והשיכון להטיל באותה העת, נכלל חיוב מארגני קבוצות הרכישה בקביעת מחיר סופי לדירות בעת השיווק, בניגוד לנוהג הרווח גם כיום, במסגרתו מגייסים המארגנים חברים לקבוצות על סמך הבטחות מחיר אשר לעתים הנן נמוכות בעשרות אחוזים מהסכום המשולם בפועל. עוד כללה היוזמה הצעה להקמת מאגר מארגני קבוצות מורשים אשר יצטרכו לעמות בתנאים מסויימים, וכן בהצגת ערבויות מצד מארגני קבוצות הרכישה להבטחת השקעת הרוכשים, בדומה לערבות חוק מכר שבה מחוייבים הקבלנים.

אלא שעל אף שהצעת הממשלה לקידום חוק בנושא אושרה לפני קרוב לשש שנים יוזמת החקיקה מעולם לא יצאה לפועל. זאת בשל התנגדויות שונות שהציג באותה העת משרד המשפטים לנושא, אשר בלמו את מהלך החקיקה.

ממשרד השיכון נמסר: "בשיטת השיווק החדשה של מכרזי מחיר למשתכן, לא מתאפשרת התארגנות עמותות וקבוצת רכישה. מחיר למשתכן מהווה כ–80% מיחידות הדיור המשווקות כיום בישראל. משרד הבינוי והשיכון ינהג באופן זה כל עוד זוהי השיטה הנהוגה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "המשרד אכן סבור, ככלל, שיש מקום להסדרה של היבטים שונים בהתנהלות קבוצות רכישה בעיקר בפן הצרכני. בשעתו פנה משרד הבינוי והציע עקרונות ראשוניים להסדרה. בהמשך לכך ביקש משרד המשפטים בחינה עובדתית נוספות ותיקונים עקרוניים בהצעה הראשונית. ככל שהצעה מתוקנת כאמור תתקבל, היא תיבחן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#