ענבל אור: "יש לי הון עצמי של 190 מיליון שקל"; הנושים: פעלה בשיטת פירמידה - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענבל אור: "יש לי הון עצמי של 190 מיליון שקל"; הנושים: פעלה בשיטת פירמידה

עו"ד איתן ארז, הנאמן של החברה: "אור סיטי צריכה לשלם כ-140 מיליון שקל, כשהיא לא יכולה לשלם אפילו שכר דירה למשרדים בעזריאלי" ■ עורך הדין של אור: "מכרנו פנטהאוז ב-5 מיליון שקל כדי לממן את הקפאת ההליכים"

47תגובות
ענבל אור
עופר וקנין

ההצגה הטובה בעיר - ענבל אור - צברה היום (א') תאוצה בשעה שאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב הפך למקום מפגש לעורכי דין ולנושים. יותר מ-30 עורכי דין שמייצגים נושים שונים של ענבל אור, החל מרשות המסים וכלה בקבוצות הרכישה, גדשו את אולם בית המשפט. בעוד ענבל אור הצהירה, כי לחברות שלה ולה יש הון של 190 מיליון שקל, תימצת אחד מעורכי הדין באולם את היחס הכללי כלפיה ואמר: "מה שהנושים רוצים להגיד במילה אחת שלא נאמרה פה - זה שהנושים והבנקים איבדו את אמונם בגב' אור".

סגן נשיאת בית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין, שדן בתיק הקפאת ההליכים בעניינה של אור והחברות שלה, הודיע, כי ייתן את החלטתו בבקשת הפירוק שהגיש הנאמן, עו"ד איתן ארז, במועד אחר.

בתום הדיון אורנשטיין תיקף את הודעתו על הקפאת ההליכים עד להחלטה אחרת - הקפאת הליכים שהוחלט עליה בדיון בשבוע שעבר יחד עם ההודעה על מינויו של עו"ד איתן ארז לנאמן לחברה. בעבור מינוי זה התבקשה בעלת השליטה בחברה, ענבל אור, להפקיד 1.5 מיליון שקל והסכום לא הופקד עד היום. ארז הגיש דו"ח ביום חמישי שעבר שבו המליץ לפרק את החברה. נושי החברה ובראשם בנק מזרחי טפחות, גם הגישו בקשה לפירוד החברה ורוכשי דירות מפרויקטים שונים הצטרפו לבקשה זו. חברת אור סיטי נדל"ן ביקשה להורות על הקפאת הליכים ומינוי רואה חשבון שיבריא את החברה, אלא שהליך זה תלוי במימון שצריכה להשיג בעלת השליטה בחברה, ענבל אור ומוערך על ידי כונס הנכסים הראשי בכ-800 אלף עד מיליון שקל.

לאחר הדיון, שלחה אור לשופט אורנשטיין מכתב, שלא במסגרת בקשה רשמית, ובו התחננה שלא יפרק את החברה שהיא "מפעל חייה". היא הוסיפה כי בני משפחה הסכימו לעזור ולגייס עבורה 800 אלף שקל הדרושים למימון ההקפאה.

עו"ד ארז הגיב לבית המשפט על מכתב זה ואמר כי הוא אינו משנה את עמדתו מהדרישה לפרק את החברה וכי אין בו חדש. "אור כבר הציעה ואף חוייבה להפקיד 1.5 מיליון שקל ולא עמדה בהתחייבות שלה ובצו שהושת עליה". הוא מוסיף כי לאחר הדיון היום התברר שמצב החברה אף גרוע יותר למשל, החובות לעובדים שעלו מ-600 אלף שקל למיליון שקל והגילוי של עורך הדין של בנק מזרחי טפחות, עמית פינס, שסיפר כי אור הציגה חשבון שבו 28 מיליון שקלים ביובנק, וכי יש אפשרות שאור הציגה לכאורה מסמך מזויף לבנק.

במהלך הדיון עצמו התייחס אורנשטיין לבעיות בניהול החברה ובמאזן שלה. בין השאר התייחס השופט לשיטת ה-over booking, שבה נמכרו יותר דירות ממה שאפשר לרישום של פרויקט דרום בבלי (קרקע שאור ניסתה ולא הצליחה לקנות) כהשקעה, בעוד שמדובר בתביעה בסכום של 18 מיליון שקל שהחברה טענה שהגישה אותה ב-2014 אך לא עשתה זאת, הלוואה של 9.5 מיליון שקל שנטלה אור מאיש השוק האפור, שלי נרקיס.

השופט עסק בעיקר בשאלה לגבי מקור המימון של הקפאת ההליכים שבו חפצה אור ובנכסיה האישיים, שאמורים ככל הנראה לממן את ההליך. לגבי הפרויקט בבלי, שאל אורנשטיין את רו"ח ברלב, שהגיש חוות דעת מטעם חברת אור סיטי לבית המשפט בתגובה לדו"ח הנאמן: "פנית לעורך הדין ובדקת למה לא הוגשה התביעה?". ברלב השיב: "בשתיים בלילה קשה להתקשר לעורך הדין".

עו"ד איתן ארז
עופר וקנין

בדיון היום התייחס ארז לשיטת ה-over booking, של החברה, כלומר מכירת יותר דירות ממספר הדירות המאושרות: "להמשיך את קיום החברה זה אומר שיהיה עוד over booking והגדלת החובות והכנסת כל הכספים לחשבון אחד ולא לחשבון נאמנות של כל פרויקט. החברה צריכה לשלם בחודשים הקרובים 150-140 מיליון שקל כשלחברה אין רכוש ואפילו סכומים קטנים היא לא יכולה לשלם, גם לא ליסינג לרכבים ולא שכירות בעזריאלי.

"צריך להפסיק את המצב ולדאוג ל-450 משפחות שקנט דירה. הפתרון יהיה לחלק את הפרויקטיים לשניים - אלו שייפרדו מהחברה לגמרי וימשיכו לפעול אבל רוב הפרויקטים יצטרכו לפעול בשיטת המשק הסגור, כלומר בחשבון נפרד לכל פרויקט. כמובן שכדי להתקדם הרוכשים יצטרכו להוסיף סכומי כסף משמעותיים בהסדר שיאושר על ידי בית המשפט וייקח כמה שנים לסיים אותם".

עו"ד עמית פינס, שמייצג את בנק מזרחי טפחות, אמר: "צורת ניהול העסקים היא שיטה של פירמידה, האחרונים שנכנסים מממנים את הראשונים ובסוף הפירמידה מתמוטטת. בשיטת עבודה כזו לא יכולה להיות הבראה או הקפאה. חברת אור סיטי מעוניינת בהקפאה אבל נשאלת השאלה מי יממן אותה?

"אני רוצה להפריך את הסיפור שבנק מזרחי טפחות הפסיק את האשראי בגלל החקירה של רשות המסים ולהראות תכתובת מאמצע פברואר. היתה חריגה בחשבון של החברה והגברת אור הפקידה צ'ק של יובנק והציגה יתרות בפקדונות בגובה 28 מיליון שקל. אבל הצ'ק חזר. אם לחברה יש 28 מיליון שקל בפיקדון, אז לא צריכה להיות בעיה לממן את ההקפאה - או שזו הונאה".

פינס הוסיף, כי הבנק החזיר צ'קים בסכום של 10 מיליון שקל ויש לו בטחונות בגובה של 22 מיליון שקל לפי שמאויות. לדבריו, יש להפחית מהסכום מסים ומכירה מהירה. לפי ההערכה, הערבויות הן בגובה של 15-12 מיליון שקל.

עו"ד ראובן בילט, שמייצג את חברת אור סיטי, הסביר את שיטת ה-over booking: "אנשים מפקידים 100 אלף שקל והם יודעים על מה הם חותמים. אם מאפשרים פחות דירות מהמצופה בפרויקט - מחזירים לאנשים שלא קיבלו את הזכויות לדירה את בכסף. ככה זה היה במשך 11 שנים".

אורנשטיין: "ועכשיו יש עשרות רוכשים שרוצים את הכסף, האם לחברה יש כסף להחזיר?"

בילט: "בינואר ודצמבר לא היה חשש שאנשים לא יקבלו את הכסף. אבל בעקבות החקירה של רשות המסים אנשים מיהרו לבטל צ'קים. זו לא פירמידה, כך נבנו בניינים. כדי לממן את ההקפאה ביקשנו מבית המשפט למכור דירת פנטהאוז של אור במגדל הטייסים ברמת גן שמשועבדת לבנק מזרחי בסכום קטן והערך שלה הוא 5 מיליון שקל".

אורנשטיין: "אז למה היא לקחה מנרקיס 7.5 מיליון שקל במקום למכור את הדירה הזו"?"

בילט: "בפרויקט בז'בוטינסקי ברמת גן יש נכס שאפשר להרוויח ממנו 30 מיליון שקל. היו שותפים שיכלו להיכנס אבל בתמורה לחצי מהרווח. נרקיס הסכים להיות שותף תמורת 9.5 מיליון שקל וזו היתה אופציה יותר רווחית מהכנסת שותף אחר. היתה לה הזדמנות לממן את הפרויקט עם שותף במקום למכור את הדירה".

אורנשטיין התייחס לרישום של פרויקט בבלי כנכס במאזן בשווי של 18 מיליון שקל, בטענה שהוגשה תביעה נגד בעלי הקרקע בסכום הזה: "במאזן יש נתון שהוא הרבה יותר מלא מדויק. כיצד נכלל מלאי מסחרי בסכום 18 מיליון שקל לפרויקט בדרום בבלי, וכתוב בבירור שמדובר בתביעה שהוגשה ב-2014 והיא לא הוגשה כלל, מה גם שאם היתה מוגשת תביעה הסכום לא בטוח בכלל? איך אני יכול לתת אמון במאזן כזה?".

רו"ח יהודה ברלב, שהגיש את חוות הדעת מטעם אור סיטי לבית המשפט בתגובה לדו"ח של הנאמן הסביר את הדו"ח: "זה רישום חשבונאי שמדבר על השקעה. העלות היא עלות לרכישת נכס ולכן חייבות להירשם כמלאי של השקעה ולא מוחקים אותה".

אורנשטיין התעקש: "פנית לעורך הדין ובדקת למה לא הוגשה התביעה?"

בר-לב: "בשתיים בלילה קשה להתקשר לעורך הדין"

אורנשטיין: "איך נעשו רווחים משוערכים של 15 מיליון שקל והעבירו את המלאי בהקמה לנדל"ן להשקעה?"

בר לב: "אם כבודו יתן לי את הזמן אני אבדוק את זה". בר לב הסכים שעל פי כללי החשבונאות אין אפשר להעביר מלאי בהקמה לנדל"ן להשקעה.

עו"ד דן נובהארי, שגם מייצג את אור, אמר: "לפירוק אפשר להגיע גם עוד חודש ואולי לא נגיע לשם. צריך למנות רו"ח שיבדוק כל פרויקט ויבריא את החברה ולא לחסל אותה".

אורנשטיין: "בכל פרויקט קיבלתי בקשות לביטולים, רוכשים שביטלו עסקות או רוצים להוציא את החברה מהפרויקט או בקשות של בעלי קרקע לבטל עסקות. איך אתם חושבים שיהיה הסדר נושים?"

אור פנתה לבית המשפט ואמרה: "לחברה יש מלאי עסקי ונכסים בנויים, גם לי יש נכסים. לחברה יש שווי נכסים של 190 מיליון שקל. אני מתחייבת לשים את כל נכסיי. זה אסון שהחברה תתפרק. אני מבטיחה שאף אגורה לא תילקח מלקוח שלי. אני מוכנה לשים את כל נכסיי - ויש הרבה נכסים, גם בתקופה הזו".

כונס הנכסים הרשמי באמצעות עו"ד נטע כצמן- יעקבוביץ, גם ביקש לפרק את החברה: "הבעיה כרגע היא תזרימית לתקופה הקרובה. אילו היו משקיעים רציניים, אנחנו שואלים את עצמנו איפה כל ההצעות בכתב ולא רק ההצעות בכתב ובטוחות של אותם משקיעים פוטנציאליים. לו חשוב באמת לחברה שימור העסק כעסק חי, היינו מצפים שגברת אור הייתה מתכבדת ומוצאת מקור מימוני שהוא חיצוני לחברה לתקופת ההקפאה, מקור שלא יבוא על חשבון הנושים. בדו"ח המפורט שהוגש על ידי הנאמן אנחנו למדים שיש פרויקטים שיש בהם התחייבויות עד סוף חודש מאי בשנה הזו שמצריכים עשרות מיליונים. מה מקור הכספים לאותם פרויקטים? לא ראינו עד כה כל מקור חיצוני לאותו מימון".

הכונס העריך את מימון ההקפאה ב-800 אלף שקל עד מיליון שקל. המימון הקודם שהוחלט בבית המשפט לא הופקד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#