"יש למזער את הצורך ביבוא עובדי בניין זרים ולקדם את התיעוש בענף הבנייה" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש למזער את הצורך ביבוא עובדי בניין זרים ולקדם את התיעוש בענף הבנייה"

עקרונות מדיניות להאצה, ייעול והוזלה של הבנייה בישראל - שבבסיסם עידוד חברות הבנייה למעבר לתיעוש - גובשו באחרונה על ידי צוות של המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון ■ במשרד האוצר, לעומת זאת, ממשיכים בצעדים של יבוא עובדים זרים 
והבאת חברות בנייה זרות לישראל

תגובות

בתחילת שנות ה-90 התחולל בישראל שינוי, שבימינו היה מוכרז כנס: משך הבנייה הממוצע של דירת מגורים, שהיה 25 חודשים ב-1988, קוצר בתוך שנתיים ל-13 חודשים בלבד. בענף הבנייה לא ייבאו אז עובדים זרים, ובוודאי לא העסיקו חברות זרות. הקיצור המשמעותי הזה במשך הבנייה לא היה אלא תולדה של מדיניות ממשלתית, שבעקבותיה הטמיעו במהירות בחברות פרטיות את הבנת הצורך בעריכת שינויים מבניים וטכנולוגיים בתחום הבניין.

"הניסיון שנלמד בתקופת הבנייה המואצת בתחילת שנות ה-90, הצביע על כך שחברות ששילבו בו-זמנית שידוד מערכות בתחומי הניהול והטכנולוגיה, הצליחו לשפר בצורה דרסטית את היעילות שלהן - כפי שבאה לידי ביטוי בקיצור משך הזמן להשלמת דירות, ללא צורך ביבוא של פועלים זרים, תוך התבססות על צוות מקומי", כתב על כך צוות של המכון הלאומי לחקר הבנייה במוסד שמואל נאמן שבטכניון, בראשותו של פרופ' ארנון בנטור. במלים אחרות, בתוך תקופה קצרה ביותר ניתן לקצר הליכי בנייה בישראל במידה משמעותית.

אתר בנייה בקרית מלאכי
אייל טואג

זהו אחד המסרים העיקריים העולים מהמסמך שעליו עבד הצוות, שחלקו נכתב עוד ב–2015, וחלקו השנה. תחת הכותרת "מדיניות לאומית בתחום הבינוי" עומד המסמך על הצורך שלא להסתפק בצעדים הננקטים כיום על ידי הממשלה, שעיקרם ריכוז וקיצור הליכי התכנון והפעלת תוכנית מחיר למשתכן - אלא לנקוט צעדים נוספים, לצורך השגת כמה מטרות: הוזלה וקיצור משך הבנייה להשלמת בנייני מגורים ללא פגיעה באיכות הבנייה; גידול בפריון ענף הבנייה לרמה הממוצעת במדינות OECD; הגדלה של התרומה של ענף הבנייה לתל"ג; הסרת חסמים בענף; ומזעור הצורך ביבוא עובדים מחו"ל.

"היכולות הנוכחיות של ענף הבנייה מוגבלות, ואינן מסוגלות לייצר הרבה יותר מכ–40 אלף יחידות דיור בשנה", כותבים אנשי הצוות. עיון בנתוני מספר התחלות הבנייה של דירות בישראל מגלה כי למרות הלחצים הגדולים והביקושים שנמצאים בשיא, הקבלנים אינם מצליחים להתחיל בבנייה של יותר מ-48 אלף יחידות דיור בשנה. עם זאת, מכיוון שבמקביל מוקמות דירות בשלבים מתקדמים יותר, מספר הדירות המוקמות בו־זמנית מגיע לעוד עשרות אלפים בשנה.

לדברי הצוות מהטכניון, במשרד האוצר מנסים לפתור חסמים תכנוניים לשלבים הקודמים לבנייה. ואולם, לטענת הצוות, כשיצליחו לשחרר את אותם חסמים לבסוף - יתברר כי החסמים עברו לשלב הבנייה עצמה. "אם יצליחו התוכניות של שחרור חסמים להתחלות בנייה, עד מהרה נמצא את המשאבים המוגבלים מועמסים יתר על המידה - מנסים לתת במקביל מענה ל-60 אלף יחידות דיור, למשל - ולמעשה, מפצלים את יכולותיהם וכוחותיהם על יותר פרויקטים, ולמגינת לבם של כל הנוגעים בדבר, מושכים את משך הבנייה על פני 35 או 40 חודשים בגלל המחסור בכוח אדם ובאמצעי ייצור אחרים. לכן, יש צורך לתת את הדעת על אמצעים לקיצור משך הבנייה עצמה", כתב הצוות.

לאור זאת, המסקנה היא שלא ניתן להתעלם ממצוקת הבנייה, וחייבים להתייחס אליה. "קיצור משך הבנייה יכול להתאפשר על ידי הבאת מספרים גדולים של עובדים זרים, או לחלופין על ידי הגברת הפריון על ידי מהפכה טכנולוגית־ארגונית בטווח הקצר והבינוני, שמשלבת יישום של שיטות ניהול וטכנולוגיות מתקדמות", כותבים מחברי הדו"ח.

אינפו: מספר יחידות הדיור בהתחלת בנייה בישראל
המספר עלה משנת 2005 מכ-33,000 לכ-45,000 בשנת 2011
מאז עד היום עלה מספר התחלות הבנייה מ-45,000 לכ-47,000

מובן שככל שמשתמשים בטכנולוגיה חדישה, נזקקים לפחות עובדים - וזאת נקודת התורפה בענף הבנייה בישראל בעשורים האחרונים. במשך שנים השתמשו חברות קבלניות בישראל בפועלי בניין פלסטינים, אבל עם החמרת המצב הביטחוני במדינה העסקה זו פחתה והלכה - ואת מקומם של העובדים הפלסטינים תפסו עובדים ממדינות אחרות, כמו רומניה וסין.

ואולם הסתמכות היתר על כוח אדם לא קידמה את ענף הבנייה לשום מקום - וקל להיווכח כי משך הבנייה של דירת מגורים בעשור השני של שנות ה-2000 אינו שונה מהותית מזה של שנות ה-80. ההוכחה הניצחת שענף הבנייה יכול לעבור שינויים מהפכניים בתוך תקופה קצרה, מצויה בתחילת שנות ה-90, או יותר נכון החל מסוף שנות ה–80. באותה תקופה, הממשלה יזמה תוכנית לעידוד האצת הבנייה, כולל עידוד כלכלי של חברות שעמדו בלוחות זמנים מהירים לבנייה.

"המודל של אז כלל שיטות מעורבות. הראשונה היתה אמנם יבוא מאסיבי של כוח אדם פלסטיני - אבל לצדו ייבאו שיטות תיעוש בבנייה", אומר פרופ' בנטור, שעמד בראש הצוות של המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון. כדי שהמציאות תשתנה, היתה צריכה הממשלה אז לשנות את כל סביבת הבנייה, שכיום מפוצלת בין מספר רב של גורמים פרטיים וממשלתיים, שלכל אחד מהם אינטרסים והעדפות משלו. נוסף על כך, השתמשה הממשלה בתמריצים כספיים לקבלנים, שהשלימו את בניית הפרויקטים שלהם בלוחות זמנים מהירים.

ואולם מהר מאוד הדברים השתנו, ואחרי 
שב-1992-1991 נרשמו שיאי מהירות בבנייה - הענף חזר לסורו. כבר ב-1995 הגיע משך הבנייה הממוצע של דירה ל-22 חודשים - ומאז הוא המשיך להתארך, וכיום בניית דירה נמשכת בממוצע 27 חודשים.

פרופ' ארנון בנטור
אבישג שאר-ישוב

"באותם ימים, קבלנים עבדו לעתים 24 שעות - אבל ברגע שנגמר התמריץ הממשלתי, חזרו לשיטות העבודה הקודמות, ולניצני התיעוש מאז לא נוצר המשך", אומר בנטור.

המצב השתנה במהירות כה רבה, שבתחילת העשור שלאחר מכן, ועדת זיילר, שבדקה את נושא בטיחות מבני הציבור בעקבות אסון אולמי ורסאי ב-2001, כתבה על ענף הבנייה כי הוא "נותר ללא בעל בית". בדו"ח הוועדה נכתב: "חלק גדול מהחוליים שעליהם אנו מצביעים בדו"ח זה, נובעים מחסרונו של ראש לענף הבנייה, שיהיה בו מוח מכוון, מתכנן, מפעיל וצופה".

ואילו הצוות של המכון הלאומי לחקר הבנייה מסביר כי בממשלה אז לא ניצלו את תחילת ההתקדמות לשינוי מהותי של ענף הבנייה, והותירו אותו להמשיך להתבסס על כוח אדם זול ופחות על תיעוש. "בתקופת הבנייה המואצת בשנות ה-90 לא נתנו את הדעת ליצירת התנאים לשימור השיפור ביעילות ובפריון - כמו למשל, יצירת אופק רב־שנתי לחברות שמשקיעות בתחום הטכנולוגיה. כתוצאה מכך, הקיצור במשך הזמן להשלמת בנייה של דירות למגורים נותר אירוע נקודתי של שנתיים־שלוש", מסביר הצוות.

את שני הלקחים - כיצד ניתן לחולל מהפכה בענף הבנייה, וכיצד יש לשמור על המשכיות - מפרט הצוות בהמלצות שלו בסיכום הדו"ח. ראשית, לטווח הקצר, הוא מציע לתת עדיפות להגדלת היקפי הבינוי למגורים מעבר לצריכה הרגילה המקובלת כיום - וזאת באמצעות יצירת מסגרת לחמישה עד עשרה פרויקטים במתחמים של 2,000-1,000 יחידות דיור. במתחמים אלה, לפי ההצעה, החברה הזוכה תהיה אחראית על תכנון כל המתחם וביצועו - מעבודות התשתית ועד לגמר בניית הדירות.

אינפו: משך זמן ממוצע להשלמת הבנייה של דירה, בחודשים
בשנת 1980  - 21 חודשים
בשנת 1991 - כ-14 חודשים
בשנת 2014 - כ-27 חודשים

הזכייה בפרויקט מסוג זה תותנה על ידי הממשלה בהתארגנות שתביא לידי ביטוי יכולות ניהוליות והנדסיות, שיאפשרו את הגדלת הפריון וקיצור משך הבנייה - וכל זאת במסגרת שיטת מחיר למשתכן. מצד שני, לפי המלצת הצוות, הממשלה תיתן פרס לחברות שיזכו בפרויקטים כאלה, כדוגמת רשת ביטחון מינימלית לרכישת דירות, שהפעלתה תהיה מלווה בהקצאתן לזכאים. צעד דומה ננקט גם בתחילת שנות ה-90, אבל פרופ' בנטור מדגיש כי הצוות אינו ממליץ לשוב לאותם תמריצים. "באותה תקופה חששו, שאם לא יבנו את הדירות מהר, יקומו בישראל ערי אוהלים. זה לא קיים כיום, ולכן אין צורך לנקוט אמצעים כמו אז", הוא מסביר. במסגרת זו, ממליץ הצוות על עידוד המעבר של שיטות הבנייה לשיטות מתועשות, וזאת לצורך שיפור פריון העבודה בענף - שכיום נמוך ב-40% מהפריון הממוצע במדינות OECD - ולצורך הכשרת עובדי בניין.

נראה כי הממשלה פועלת כיום בצורה הפוכה, ומחפשת עובדים זרים או חברות בנייה זרות - ולא לשפר את פריון העבודה.

בנטור: "צריך לבחון את הדברים בשני טווחי זמן. בממשלה מתמקדים מאוד, ובצדק מבחינתם, בבנייה מהירה באמצעות יבוא עובדים וחברות. זה פתרון קל, שעונה על הלחץ הפוליטי והציבורי. אנחנו לא אומרים לא לזה. אנחנו מדברים על ניסיון לקחת 10,000 דירות מתוך 70-60 אלף דירות שרוצים לבנות, ולבנות בצורה אחרת. זה לא סותר. חייבים להבטיח המשכיות לחברות הבנייה האלה, שיידעו שיש להן עוד חמש־עשר שנים להמשיך בשיטת הבנייה הזאת, כדי שהן והעובדים שיעבדו בשיטות החדשות ייראו אופק".

לעניין האופק, או ההמשכיות, שלא בא לידי ביטוי בשנות ה-90, מחברי הדו"ח מייחסים חשיבות גדולה, לאור לקחי העבר. לטווח הרחוק יותר, הצוות מדבר על הצורך להיערך ל-2048, כשבישראל יחיו כ-12 מיליון תושבים, ואז הגדלת הפריון והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות יהיו מחויבי מציאות עוד יותר מכיום.

אתר בנייה בתל אביב
ללא קרדיט

הצוות נפגש בחודשים האחרונים עם שר האוצר, משה כחלון, ושר השיכון והבינוי, יואב גלנט, והציג בפניהם את עיקרי הממצאים וההמלצות. גלנט הודיע לאחר מכן על רצונו לקדם תוכנית של הקצאת מתחמים לחברות גדולות לצורכי תכנון ובנייה, ברוח ההמלצות - אבל לפי שעה, התוכנית אינה מקודמת. במשרד האוצר, לעומת זאת, ממשיכים לשים דגש על יבוא עובדים זרים והבאת חברות בנייה זרות לישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#