הקבלן בתמ"א 38 אחראי לתיקון הליקויים רק בתום הבנייה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקבלן בתמ"א 38 אחראי לתיקון הליקויים רק בתום הבנייה

בהסכם ההתקשרות שבין היזם לבין בעלי הדירות, ראוי ביותר לדרוש ערבויות שיבטיחו את קיום התחייבויות היזם

3תגובות

במסגרת פרויקט תמ"א 38 (מסוג חיזוק ותוספות בנייה - תמ"א 38/1), מתחייב היזם (לצד התחייבותו לחיזוק הבניין, הוספת מעלית ושיקום תשתיות הבניין), לבנות תוספות בנייה (חדר נוסף, ממ"ד, מרפסת) בדירות הבעלים הקיימות. מדובר, למעשה, בתוספת שטח בנוי לדירה הקיימת ושילובו בדירה הקיימת, על כל הכרוך בכך.

בהסכם ההתקשרות שבין היזם לבין בעלי הדירות, ראוי ביותר לדרוש ערבויות שיבטיחו את קיום התחייבויות היזם. כך למשל, נהוג לדרוש ערבות ביצוע - ערבות בנקאית, שמטרתה להבטיח את ביצוען בפועל של עבודות הבנייה שלהן מתחייב היזם בהסכם. במקרה ביש, שבו קרס היזם במהלך תקופת הפרויקט, יוכלו בעלי הדירות לרפא חלק מנזקיהם ולהתקדם בפרויקט עם יזם אחר. אם חלילה לא תהיה בידיהם ערבות ביצוע, הם יימצאו בפני שוקת שבורה - ועלולים אף להידרש לשלם מכיסם סכומי כסף בלתי מבוטלים.

ומה לגבי התקופה שלאחר סיום עבודות הבנייה? כלומר, במצב שבו היזם אכן ביצע את העבודות במלואן, בנה את תוספות הבנייה בכל אחת מהדירות, כפי שהתחייב לעשות - אבל בתוספות הבנייה התגלו ליקויי בנייה? מה יעשו בעלי הדירות במקרה שבו יתגלו סדקים משמעותיים, נזילות, רטיבויות וכדומה? האם יוכלו לפנות ליזם ולחייב אותו בתיקון הליקויים?

לתשובה לשאלה הזאת יש שני חלקים. ראשית, נכון לדרוש במסגרת המשא ומתן ערבות בדק - ערבות בנקאית אוטונומית, הניתנת למימוש במקרה שבו היזם מסרב לתקן את הליקויים שהתגלו בתוספות הבנייה שבנה. מובן כי החזקת ערבות כזו מיטיבה מאוד את מצבם של בעלי הדירות, ומאפשרת להם לפעול במהירות רבה יחסית לתיקון הליקויים.

תמ"א 38, רעננה
עופר וקנין

שנית, חשוב לציין בהסכם ההתקשרות מול היזם כי הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג־1973, חלות ומחייבות את היזם בכל הנוגע לתיקוני הבדק בדירות הבעלים. חוק זה מטיל על קבלן אחריות לתיקון ליקויים ואי־התאמות שהתגלו בדירות, לאחר שנמסרו לידי רוכשיהן.

כך, במקרה שבו יתגלו ליקויי בנייה בתוספות שבנה היזם בדירות הבעלים במסגרת הפרויקט, יוכלו בעלי הדירות לעתור לבית המשפט נגד היזם, בתביעה לחייבו לתקן את הליקויים, או לחלופין לשלם פיצוי כספי בגינם.

בבית משפט השלום בפתח תקוה נדונה באחרונה תביעת בעלי דירות נגד יזם שעמו התקשרו בפרויקט תמ"א 38/1. במסגרת התביעה, עתרו בעלי הדירות לחייב את היזם לתקן ליקויים שהתגלו בדירותיהם, לרבות ליקויים בגין עבודות גמר. היזם טען, מנגד, כי התביעה הוגשה טרם זמנה, ויש להורות על סילוקה. הוא ביסס את טענותיו על חוות דעת של מהנדסת שקבעה, לאחר ביקור שערכה בבניין, כי "עבודות הגמר בכל המפלסים נמצאות בעיצומן" וכי "בדיקות לאיתור ליקויי בנייה יבוצעו לאחר השלמת העבודות".

לאחר בחינת טענות היזם, החליט בית המשפט להורות על מחיקת התביעה. נקבע כי על פי ההסכם שנחתם בין בעלי הדירות לבין היזם, היה על בעלי הדירות להמתין לסיומן של עבודות הגמר ולביצוע הבדיקות לאיתור ליקויי בנייה, אך הם לא המתינו לסיום העבודות, אלא מיהרו להגיש את תביעתם.

לצד קביעתו של בית המשפט בעניין זה, ראוי לזכור עוד כי בהוראות חוק המכר (דירות), שמכוחו חב היזם לתקן את הליקויים שנתגלו בתוספת הבנייה שבנה בדירות הבעלים, קיימת חובה לבעלי הדירות לתת ליזם "הזדמנות נאותה" לתקן את הליקויים בטרם נקיטת הליכים משפטיים. כלומר, קודם חובה על בעלי הדירות לאפשר ליזם להיכנס לדירות ולתקן את הליקויים - ורק ככל שלא תוקנו הליקויים, רשאי בעל הדירה לעתור לבית המשפט נגד היזם.

לפיכך, בעסקת תמ"א 38/1 קמה ליזם חובה לתקן ליקויי בנייה שנתגלו בתוספות שבנה בדירות הבעלים (עם זאת, חשוב לציין במפורש חובה זו במסגרת הסכם ההתקשרות בין הבעלים לבין היזם). ואולם, את החובה הזאת ניתן לממש רק לאחר סיום העבודות - ולא קודם לכן.

הכותב הוא ממלא מקום יו"ר ועדת התחדשות עירונית של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, בעל משרד עורכי דין ונוטריון

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#