למתווך לא היתה בלעדיות על הדירה - 
אבל הרוכשת נאלצה לשלם דמי תיווך - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למתווך לא היתה בלעדיות על הדירה - 
אבל הרוכשת נאלצה לשלם דמי תיווך

בתביעה שהוגשה בבית משפט השלום ברחובות, טענה רוכשת דירה כי לאחר ששילמה למתווך חלק מדמי התיווך, התברר לה כי פג תוקפה של הבלעדיות שניתנה לו על הנכס ■ המתווך, מצדו, תבע כי הרוכשת תשלם לו ריבית פיגורים גבוהה על עמלת התיווך

16תגובות

לא מעט משפטים מתנהלים בין צדדים לעסקת נדל"ן לבין מתווכים על השאלה עד כמה המתווכים היו גורם יעיל בסגירת העסקה - או במלים אחרות, עד כמה הצדדים לעסקה היו יכולים לבצע אותה ללא המתווכים. באחרונה התקבל פסק דין בבית משפט השלום ברחובות, שדן במקרה מיוחד, אשר בו מתווך הצהיר על עצמו כמשווק נכס בבלעדיות, אף שבפועל לא היה כזה.

"כשקונה בוחר ליצור קשר עם מתווך, אף שיש בידו את פרטיו האישיים של מוכר הנכס, וחותם על הסכם תיווך שבו הוא מתחייב לשלם שכר למתווך, אין בקיומו או בהיעדרו של הסכם בלעדיות בין המתווך למוכר כדי להשפיע על חובתו של הקונה לשלם עבור השירות שקיבל", כתבה שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, בפסק דינה בנוגע לתביעה שהגישה רוכשת דירה נגד מתווך. השאלה שעמדה בפני בית המשפט היתה האם מתווך שמציג עצמו כמשווק בלעדי של נכס, זכאי לדמי תיווך מהרוכש - אף שבפועל התברר כי הבלעדיות לא היתה בתוקף.

זוג מגיע עם מתווך לראות דירה למכירה
בלומברג

ב-2014 חיפשה לעצמה התובעת דירה לרכישה. היא מצאה באתר אינטרנט דירה מסוימת, וניסתה להתקשר כמה פעמים לבעלת הנכס, אבל זו לא ענתה לה. בדיעבד התברר כי בעלת הנכס שהתה באותו זמן בחו"ל. זמן מה לאחר מכן, ראתה התובעת שאותה דירה מפורסמת במודעות של מתווכים, שבהן צוין כי הנכס נמצא בבלעדיות אצל המתווך. היא יצרה עם המתווך קשר, וחתמה על טופס של הזמנת שירותי תיווך, שבו התחייבה לשלם 2% ממחיר הנכס, בתוספת מע"מ.

התובעת בסופו של דבר רכשה את הדירה ב-1.55 מיליון שקל, וכשחתמה על זיכרון הדברים לרכישתה, שילמה למתווך על החשבון 20 אלף שקל, מתוך סכום של 31 אלף שקל כולל מע"מ. ואולם ימים ספורים לפני שחתמה על הסכם מכירת הדירה, נודע לה כי הדירה לא היתה בבלעדיות של המתווך, ובנסיבות אלה סירבה לשלם את יתרת דמי התיווך המגיעים לו.

לאור זאת, הגישו השניים תביעות הדדיות: התובעת טענה כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה, שכן את כל המשא ומתן עשתה בעצמה מול המוכרת. עוד טענה כי הוטעתה על ידי המודעה שפירסם המתווך, ואם היתה יודעת שהדירה אינה בבלעדיות אצלו, היתה סוגרת את העסקה ישירות מול המוכרת. לכן, היא תבעה כי המתווך יחזיר לה את דמי התיווך ששילמה. המתווך, לעומת זאת, תבע באמצעות עו"ד אורן אבלה שהרוכשת תשלם לו את יתרת דמי התיווך, כולל הצמדה לריבית.

ריבית של 5% בחודש על פיגור בתשלום דמי התיווך

השופטת רנה הירש
אמיל סלמן

בפסק דינה, דחתה השופטת את תביעתה של רוכשת הדירה. "לא היתה כל מניעה כי התובעת תמשיך לנסות ולהשיג טלפונית את המוכרת, במקום לפנות למתווך", כתבה. במהלך המשפט התברר כי תוקף הבלעדיות של המתווך פקע זמן מה לפני רכישת הדירה. המוכרת שהעידה במשפט סיפרה כי חתמה על הסכם התיווך עם המתווך, אבל נתנה לו רשות להמשיך לשווק את הדירה גם לאחר מכן.

עוד קבעה השופטת כי המתווך היה במקרה זה גורם יעיל בעסקה. על פי החוק, תנאי בסיסי לזכאותו לקבלת דמי תיווך הוא היות המתווך גורם יעיל בסגירת העסקה. די בכך שהמתווך הפגיש בין הצדדים לעסקה כדי להופכו לגורם יעיל - ובניגוד לטענת התובעת, הוא לא היה צריך להיות נוכח במשא ומתן שנערך מאוחר יותר בין המוכרת לרוכשת.

ואולם, לשופטת היה גם מה לומר למתווך הנתבע, שהכניס להסכם התיווך סעיף של תשלום 5% בחודש בגין פיגור בתשלום שכרו. "ריבית בשיעור כזה עולה על המקסימום המותר בהלוואות חוץ־בנקאיות, ומהווה לטעמי קביעה מופרזת, הנוגדת את תקנת הציבור, ולכן אינני מוכנה לאמצה", כתבה השופטת בפסק דינה. "בשל הכללת תנאי בלתי ראוי לטעמי בחוזה, אני רואה לנכון לשלול מהמתווך תוספת לפיצוי בגין שערוך שכרו להיום, ואינני פוסקת לטובתו הפרשי הצמדה או ריבית בכלל".

עוד ביקרה השופטת את התנהגותו של המתווך בכל הנוגע לבלעדיות על הנכס: "לא ניתן לסיים את הדיון בלא להתייחס לעובדה כי המתווך לא דאג לשנות את המודעה המתייחסת לנכס, לא דאג לבדוק את מודעות הפרסום, לא וידא כי הפרסום מדויק ונכון, ולא מצא לנכון להסיר את ציון הבלעדיות מהמודעה כשתמה הבלעדיות שלו בנוגע לנכס", כתבה. "היעדר מעקב מצד המתווך עשוי להביא למצב שבו מוכר שלא בהכרח יזכור את תאריך פקיעת הסכם הבלעדיות, יטעה. באופן פעולתו כאמור, יש פגם במעשיו של המתווך - והתנהלותו אינה ראויה ועושה רושם של חוסר מקצועיות".

ואולם בסך הכל, מכיוון שהבלעדיות במקרה זה לא היתה רלוונטית למידת היותו של המתווך גורם יעיל, השופטת לא פסקה למתווך התובע דבר, ואילו לרוכשת הדירה התובעת פסקה לשלם למתווך את יתרת דמי התיווך, בתוספת הוצאות משפט - 21 אלף שקל בסך הכל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#