העברת הבעלות בקרקעות של בתים פרטיים תעלה 
למדינה 3.5 מיליארד ש' - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
רמ"י הציגה תחשיבים שגויים

העברת הבעלות בקרקעות של בתים פרטיים תעלה 
למדינה 3.5 מיליארד ש'

ניתוח כלכלי חדש מגלה כי רשות מקרקעי ישראל הציגה לממשלה לפני שנתיים נתונים שגויים לגבי המשמעויות האמיתיות של ההחלטה להעביר קרקעות ללא תמורה, שהתבססו על שומות לא עדכניות ■ בשל החישוב השגוי, המדינה העניקה לבעלי הנכסים הטבות של מאות מיליוני שקלים

8תגובות
בנצי ליברמן
תומר אפלבאום

אובדן הכנסות בסך 3.5 מיליארד שקל - זה מחירה המעודכן של ההחלטה שתידון בשבוע הבא במועצת מקרקעי ישראל, להעברת קרקעות מדינה ללא תמורה לחוכרי מגרשים של בתים פרטיים ששטחם עד 540 מ"ר - כך עולה מניתוח כלכלי שערך באחרונה כלכלן רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), דוד מזרחי.

הניתוח מסכם את כלל עלויותיו של הצעד, בהנחה שכל בעלי המגרשים האמורים יממשו את העברת הבעלות. עלותו השנתית של הצעד מוערכת ב–200 מיליון שקל אובדן הכנסות. מדובר בנתונים שונים באופן משמעותי מאלה שהוצגו לפני כשנתיים בפני חברי המועצה, הכוללת נציגי ממשלה ונציגי קק"ל, בפעם הראשונה שבה הביאה רמ"י את הצעד לאישור.

בישיבה שנערכה ביולי 2014, אז כיהן עדיין בנצי ליברמן כמנהל הרשות ואורי אריאל כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הוצג בפני חברי המועצה תחשיב שלפיו עלותו השנתית של המהלך תגיע לכשליש מהאומדנים הנוכחיים (70 מיליון שקל). עלותו הכוללת של הצעד לא הוצגה בפני חברי המועצה כלל, אף שכבר באותה תקופה ערכה קק"ל — שהתנגדה נחרצות לצעד המדובר — תחשיב משלה שהעלה כי עלות הצעד תגיע למיליארדי שקלים.

מהיכן הפערים הגדולים? הניתוח הכלכלי שכתב מזרחי מעלה כי הנתונים שהוצגו לפני שנתיים התבססו על טבלאות שומה ישנות, שביטאו ערכי קרקע בלתי־מעודכנים. "הניתוח הכלכלי שהוצג בפני המועצה בדיונים על החלטה 1370 התבסס על נתוני טבלאות השומה של המגזר העירוני מ–2008, ושל המגזר הכפרי מ–2000", כתב מזרחי. הוא הוסיף כי חלק מהטבלאות מתבססות על שומות ישנות יותר.

אורי אריאל
מוטי מילרוד

משמעות דבריו של מזרחי כפולה: ראשית, אובדן ההכנסות הנמוך יחסית שהציגה רמ"י בפני חברי המועצה לא הסתמך על השווי הריאלי של הקרקעות; שנית, מבין הדברים עולה כי בשנים האחרונות נהנו בעלי הבתים הבתים הפרטיים על קרקעות מדינה מהטבות מצטברות בשווי של מאות מיליוני שקלים בשל מחדליה של רמ"י. זאת, מכיוון שעד כה כשגבתה הרשות תשלום דמי היוון או גביית דמי היתר, נגבו התשלומים בהתאם לשומות הישנות - ולא לפי השווי הנוכחי.

בעוד ניהול קרקעות אלה היה אמור להכניס לקופת המדינה 200 מיליון שקל מדי שנה, בפועל גבתה המדינה 70 מיליון בלבד. לפיכך, המדינה העניקה לבעלי הנכסים 130 מיליון שקל מדי שנה. שלשום הכניסה רשות מקרקעי ישראל לשימוש טבלאות שומה חדשות ועדכניות, ושמה סוף למחדל המתמשך.

רויטל ברילנשטיין
עופר וקנין

"הטבה לאוכלוסייה החזקה ביותר"

חשיפת הטעות באומדן אינה מפתיעה. ביולי 2014 החליטה מועצת מקרקעי ישראל, אז בראשות השר אורי אריאל, לאשר את המהלך שעליו חתם גם שר האוצר דאז יאיר לפיד. כבר אז הושמעו טענות, בעיקר מצד קק"ל, כי התחשיבים המקוריים שהציגה רמ"י שגויים. לפי תחשיב שערכה קק"ל, הסתכמה עלות המהלך בוויתור על הכנסות בסך 7 מיליארד שקל, ולא 70 מיליון שקל בשנה, כפי שהציגה זאת הרשות.

בספטמבר אותה שנה עתרה האגודה לצדק חלוקתי לבג"ץ נגד אישור ההחלטה בטענה כי זו "מעניקה קרקע בחינם או בהנחות מפליגות ללא תשתית עובדתית הולמת, תוך פגיעה קשה בקופה הציבורית, בקניין הציבורי, בעקרונות של שוויון וצדק חלוקתי ובניהול תקין של משאבי ציבור". עוד טענה האגודה כי "ההחלטה מיטיבה עם האוכלוסייה החזקה ביותר בחברה, ומעניקה לה מתנות יקרות ערך בניגוד לעקרונות השוויון והצדק החלוקתי".

בעקבות העתירה הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא מבטלת חלק מסעיפי הרפורמה. ואולם בדיון שהתקיים בנובמבר 2015 הורה בית המשפט למדינה לדון בהחלטה פעם נוספת במועצה, כשהפעם יובאו בפניה המשמעויות הכלכליות של ההחלטה במלואן. זהו הדיון שצפוי להתקיים במועצה בשבוע הבא.

לקראת הדיון בשבוע הבא פנתה האגודה לצדק חלוקתי ליו"ר המועצה, שר האוצר משה כחלון, וקראה לבטל את המהלך על סמך הנתונים החדשים שמעלה הניתוח הכלכלי. "חוות דעת שמציגה רמ"י, בהמשך לעתירת האגודה לצדק חלוקתי נגד הרפורמה, קובעת כי בחלק מהמקרים שווי ההטבות לחוכר יחיד במרכז הארץ, מגיע לחצי מיליון שקל ואף למיליון שקל. ואולם במקום לבטל את הרפורמה, לנוכח הנתונים החדשים שהתגלו, בוחרת רמ"י לתקן את ההחלטה ולהגביל את ההטבות 'רק' ל–300 אלף שקל לחוכר", כתבה עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה. "אנחנו מצרים על כך שרמ"י בוחרת להעניק הטבה של 300 אלף שקל לחוכר במרכז הארץ כששאר הציבור קורס תחת נטל המחיה, ואינו זוכה לפתרונות דיור הולמים".

בתגובה לטענות האגודה לצדק חלוקתי, השיב ממלא מקום מנהל הרשות, עדיאל שמרון: "רמ"י סבורה כי בהחלטות המועצה נמצא איזון בין מטרות הרפורמה והתועלת שתצמח למשק מעידוד הבעלות והקטנת החיכוך לבין אובדן ההכנסה ושווי ההטבה לאחר הגבלת השווי לפרט הבודד. החלטה זו היא חלק מיישום כולל של מדיניות הממשלה להגדלת היצע הדיור והקטנת החיכוך בין הרשות לחוכרים, והכל מתוך מטרה להביא לירידת מחירי הדיור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#