במשרד השיכון מודים: "אין לנו מושג כיצד חולקו 100 מיליון שקל שהועברו לחטיבה להתיישבות" - נדל"ן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במשרד השיכון מודים: "אין לנו מושג כיצד חולקו 100 מיליון שקל שהועברו לחטיבה להתיישבות"

בכירה במשרד השיכון: "מקורב לשר אריאל הסתובב אצלנו וקרא לעצמו ראש מינהלת הגרעינים התורניים" ■ משרד המשפטים: "אין מניעה שגרעיני התיישבות יתיישבו באזורים חזקים" ■ נציגת מכון המחקר מולד: "היה כאן שוד, וייתכן שהשוד נמשך"

32תגובות

פרטים מטרידים על התנהלות מינהלת הגרעינים במשרד השיכון בתקופת שר השיכון אורי אריאל, נחשפו היום (ג') בדיון שנערך בכנסת בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני).

תקצוב גרעיני ההתיישבות בפריפריה נעשה מתוקף החלטת ממשלה שהתקבלה ב-2013, שלפיה יתקצבו משרד השיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל במשותף פעילת של גרעיני התיישבות במרחב העירוני, בהיקף של 110 מיליון שקל בשנה.

אורי אריאל
אמיל סלמן

בפועל, לדברי מקורות שנכחו בישיבה, מלבד 8 מיליון שקל שיצאו ממשרד השיכון, הועבר כלל התקציב ממשרד האוצר ישירות אל החטיבה להתיישבות מבלי שלאיש מקרב אנשי המקצוע במשרד השיכון היתה אפשרות לפקח מה נעשה עם תקציב זה.

מינהלת האגף לשיקום שכונות במשרד השיכון, רונית גדוליאן, אמרה: "אין לנו מושג כיצד חולק הכסף שהועבר לחטיבה להתיישבות. יד אדם במשרד השיכון לא נגעה ב-100 מיליון השקל האלה". סגן חשב המשרד שנכח בדיון תמך בדבריה, ואמר כי התקציב מעולם לא הועבר דרך המשרד ואין לנשרד כל מידע באשר לנעשה בו.

פרשת תקצוב הגרעינים התורניים נחקרת כיום במשרד מבקר המדינה, שאף שלח טיוטת דו"ח חמורה בנושא לתגובת המבוקרים. מהדלפות לתקשורת עולה כי מקורבים לשר אריאל הביאו להפניית מרבית התקציב, שמיועד היה על פי החלטת הממשלה לצרכים חברתיים פריפריה, לתקצוב שלל גופים תורניים, חלקם באזור המרכז, שלרבים מהם קשר פוליטי מובהק למפלגת הבית היהודי. חלק ניכר מהגרעינים המתוקצבים פועל בשכונות המבוססות ביותר במרכז הארץ, בהן רמת אביב ג'.

גדוליאן חשפה כיצד עבדה השיטה: "הרב אריאל דורפמן (איש מפלגת תקומה ומקורבו של השר אריאל, נ"ב) הסתובב במשרד השיכון וקרא לעצמו ראש מינהלת הגרעינים התורניים". כנשאלה על ידי שפיר מה בדיוק היה מעמדו, השיבה גדוליאן: "בכל קדנציה מתחלף שר ומגיעים אנשים חדשים. אנחנו אנשי המקצוע לא מתערבים בזה".

יש לציין כי בסמוך לאותה התקופה שימש דורפמן כמנכ"ל עמותת חברותא, המפעילה את המרכז התורני "המקום" במרכז תל אביב, שבעצמה תוקצבה במאות אלפי שקלים.
לדברי ליאת שלזינגר, ראש מחלקת התחקירים של מכון מולד, שערך לפני כשנתיים תחקיר על תקצוב הגרעינים התורניים, "למינהלת שבראשה עמד דורפמן במשרד השיכון לא היה קיום פורמלי ותקן.

העמותה בראשה עומד הרב דורפמן, שיושבת ברחוב שינקין בתל אביב, תוקצבה ב-700 אלף שקל בשנה. היה כאן שוד, זה היה כסף שאמור היה ללכת לפריפריה וברובו הלך לאזור המרכז. כסף שסייע לממן תשתית פוליטית עבור הבית היהודי, כשחברי הגרעינים רצו מטעמה גם לבחירות ברשויות המקומיות. אנחנו חוששים שהשוד הזה עדיין נמשך. מינהלת הגרעינים התורניים עברה יחד עם השר אריאל למשרד החקלאות".

ח"כ סתיו שפיר
אוליבייה פיטוסי

חברת מועצת העיר תל-אביב גבי לסקי, אשר בתחומה תוקצבו על ידי משרד השיכון מספר גרעינים תורניים, אמרה בדיון כי "קביעת הקריטריונים נעשתה ללא כל שיתוף של הרשות המקומית. יש לנו הרבה צרכים חברתיים. יש אצלנו מבקשי מקלט, יש מיעוטים, יש אוכלוסיות מוחלשות. אבל מתוך עשרה גרעינים שמשרד השיכון תקצב בתל אביב חמישה מהם הם באופן מובהק מנגנוני החזרה בתשובה וקירוב לבבות עם ההתנחלויות".

שפיר: "נדאג לשים לזה סוף"

חנן ארליך, נציג משרד המשפטים, נשאל בדיון מהם הקריטריונים לפעילות החברתית שאותם מחויבים הגרעינים לבצע לשם קבלת תמיכה, והאם החזרה בתשובה נחשבת כפעילות חברתית. לדברי ארליך, "אין הגדרה שאני מכיר לפעילות חברתית. כל משרד יכול להגדיר מה המשמעות מבחינתו".

לשאלה אם סביר כי גרעינים בתל אביב והרצליה יכונו "גרעיני התיישבות", השיב ארליך כי "גרעיני התיישבות יכולים להתמקם גם באזורים חזקים מבחינה סוציו־אקונומית. אין הגבלה על תמיכה ממשלתית לקבוצות משימתיות שאינן בפריפריה. כל עוד פעילות המשרד נכנסת בגדר האמור בהחלטת הממשלה, אז כמשרד המשפטים אני לא יכול לטעון שהתנהלות משרד השיכון סותרת את ההחלטה. אין פגם חוקי ומשפטי בהתנהלות משרד השיכון".

שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה, שהשתתף בדיון ביקר בחריפות דווקא את פעילות הגרעינים התורניים הפועלים בפריפריה: "תקצוב הגרעינים לא מגיע לשכבות החלשות, הוא מגיע לאליטה שהורגת את הפריפריה. יש שוני רב בין הגרעינים השונים, לעתים מדובר בגרעין שמסייע לסביבתו, אבל בהרבה מקרים מדובר בגרעין מזיק. בבית שמש למשל, המשימה של קליטת תלמידים במצב סוציו-אקונומי נמוך מתחלקת בין כלל בתי הספר חוץ מאחד – בית הספר של הגרעין שהוא בית ספר סגור ואליטיסטי".

לדברי שטח, "גרעינים מביאים למצב שבו בתי ספר ממלכתיים דתיים שקלטו את כלל האוכלוסיה מפסיקים לקלוט אוכלוסיות מוחלשות, או את בני העדה האתיופית, ואז אלה בסופו של דבר נוטשים את החינוך הממלכתי דתי, ופונים או לבתי הספר של ש"ס או לבתי הספר החילוניים".

שפיר אמרה כי "הסתרה של שנים בתקציב החטיבה להתיישבות הכשירה את השרץ ואפשרה העברת כספים למקורבים על חשבון הציבור. כסף שהיה אמור להגיע לתושבי הפריפריה, מצא את דרכו לרמת אביב ג' ולשינקין. כל זה בקומבינה ממוסדת בחסות הממשלה.

"השיטה ידועה: מקבלים החלטת ממשלה שנשמעת מציין, לטובת הפריפריה, ואז אותה הממשלה ממציאה צינור עוקף כדי להעביר את הכסף לעסקנים ומקורבים למפלגות הימין, במרכז הארץ. והפלא ופלא, ממש אותם פוליטיקאים ועסקנים גם מתנגדים להחלת שקיפות על המנגנון המושחת הזה, כי הם יודעים שרק שקיפות תאפשר מלחמה בשחיתות. אנחנו נדאג לשים לזה סוף".

מלשכת שר החקלאות נמסר בתגובה כי ״הגרעינים המשימתיים פזורים בכל רחבי הארץ ומהווים את חוד החנית של העשייה החברתית והציונית של העשור האחרון. חברי וחברות הגרעינים באים מרקעים שונים בחברה הישראלית ופועלים בתחומי עשייה מגוונים. התקצוב שנעשה היה לכלל הגרעינים שפועלים בכל רחבי הארץ. הביקורת של הפוליטיקאים מהאופוזיציה נובעים מאינטרסים פוליטיים לגיטימיים, רק אינם משקפים את המציאות".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם