תקרת הבטון רק נסדקה: מעט נשים יזמות - רובן בנות של יזמי נדל"ן - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקרת הבטון רק נסדקה: מעט נשים יזמות - רובן בנות של יזמי נדל"ן

בראש כל מותגי הנדל"ן הגדולים בישראל עומדים גברים ■ נשים מתברגות לתפקידי ניהול, אבל כמעט רק בתחומי השיווק הרכים ■ נשות הענף נלחמות על מקומן, אך מודות: "הנדל"ן הוא מקצוע ותיק וגברים שולטים בצמרתו"

2תגובות
דפנה הרלב
עופר וקנין

נשים בענף הנדל"ן אמנם מתברגות לתפקידי ניהול - אך מספר המנכ"ליות והיזמיות הוא עדיין נמוך במיוחד. תקרת הבטון בענף רק נסדקה, וכשמחפשים אשה שעומדת בראש חברת נדל"ן גדולה או ציבורית, מוצאים רשימה קטנה וקבועה מדי. בראש כל מותגי הנדל"ן הגדולים, כמו אפריקה ישראל, אזורים, אשדר, י.ח דמרי, שיכון ובינוי, נווה, רוטשטיין, לוינשטיין ותדהר, עומדים גברים. ניתן למצוא נשים בתפקידים ניהוליים ואף בדרגת סמנכ"ל, אבל כמעט תמיד בתחום ה"רך" של השיווק.

במשך שנים ארוכות, השם היחיד כמעט שעלה כשדיברו על נשים בתחום היה סגי איתן, מנכ"לית חברת הנדל"ן המניב נכסים ובניין, המנהלת נכסים בישראל ובארה"ב. בשנים האחרונות הופיעו כמה נשים חדשות: דנה עזריאלי בקבוצת עזריאלי, דפנה הרלב בחברת משה אביב וליטל גינדי מטלון בחברת גינדי החזקות. שלושתן מכהנות בתפקידים בכירים, והמשותף לכולן הוא שהן בנות של יזמי נדל"ן.

לצד החברות הוותיקות, נוסדו בעשור האחרון עשרות חברות יזמיות קטנות על רקע הגאות בענף, אך גם בהן כמעט אין נשים. בתחום קבוצות הרכישה אפשר למנות את ענבל אור מחברת אור סיטי נדל"ן, שנמצאת בעיצומה של חקירה שמנהלת נגדה רשות המסים.

"הנושא המגדרי אינו מהווה שיקול"

רחל מלכה
עופר וקנין

איתן, ששברה את תקרת הבטון, מסכימה שעולם הנדל"ן מזוהה עם גברים - אבל מאמינה שזה רק עניין של זמן עד שנראה יותר נשים עומדות בראש חברות נדל"ן. "אני לא רואה חסם מגדרי, ואין דבר שאשה לא יכולה לעשות. ניהול זה הבנה מקצועית, יישום של חזון החברה והובלת עובדים. אין שום סיבה שאשה וגבר לא יהיו באותה רמה. אנחנו נראה את השינוי, זה רק ייקח זמן. יש טייסות יותר מבעבר, חברות כנסת, יש נשים בתפקידים ציבוריים בכירים כמו קרנית פלוג, דורית סלינגר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו (נגידת בנק ישראל, הממונה על שוק ההון והחשבת הכללית במשרד האוצר; ר"ס) וגם בבנקים לפני עשור היתה מנכ"לית אחת והיום יש שלוש".

איתן משתפת את המסלול האישי שעברה בדרך לכיסא המנכ"ל. "אני חושבת שאם יש התמדה, נחישות וכישורים ומחויבות, מגיעים לאן שרוצים. אני למדתי ראיית חשבון ועבדתי במשרד גד סומך KPMG. ריכזתי את הביקורת של חברת אזורים. אחר כך עברתי לעבוד באזורים והתקדמתי בתפקידים. התחלתי כחשבת, סמנכ"לית כספים, ואחר כך עברתי להיות מנכ"לית של נכסים ובניין".

הקריירה הנשית לא נסמכת על הכישורים האישיים שלה לבדם, אלא גם על התמיכה שהיא מקבלת מבעלה, באותה מידה שגברים נתמכים על ידי נשים. "אין ספק שצריך את הגיבוי המשפחתי, ואני זכיתי לזה. המשפחה צריכה להיות בעניין ולראות את ההנאה ושביעות הרצון של האמא. נכון, היו תקופות כשהייתי צעירה ועבדתי פחות. אבל היום מנכ"לים מבינים את החשיבות של הורה בבית, בין אם זה גבר או אשה. חלוקת הנטל בבית יותר שיוונית גם מתוך הרצון של הגברים, וכל בן זוג בוחר מתי הוא רוצה לפתח את הקריירה. אין ספק שכדי להתקדם צריך רצון, תמיכה של הבית ואיזונים בין קריירה ומשפחה. אשה שרוצה להתקדם לא יכולה להיות כל יום בארבע בבית, אבל אפשר לאזן".

דנה עזריאלי
יוסי אלוני

איתן מעידה שגם כשהיא מראיינת ומקדמת אנשים, היא בוחרת ביחס שיוויוני כלפי בני שני המינים. "הנושא המגדרי לא מהווה שיקול. אני שמחה תמיד לקדם נשים וגברים, ואני לא אתן העדפה למישהו לא מקצועי. מי שטובה, מקצועית ורוצה יכולה להצליח בנדל"ן".

"אין כמעט נשים בנדל"ן ויש בזה משהו תמוה ומוזר. את מחלקות מימון הפרויקטים בבנקים מנהלות נשים, יש שמאיות טובות ומוצלחות, עורכות דין בתחום, ואני שואלת את עצמי למה אנחנו לא רואים אותן בתור מנכ"ליות?", תוהה מנכ"לית קבוצת אביב, דפנה הרלב.

הרלב מעידה כי אצלה בחברה, צמרת הניהול היא נשית: יועצת משפטית, מנהלת פיתוח עסקי, מנהלת כספים ומנהלות פרויקטים. "אני מניחה שבגלל שאני אשה בצמרת פתחתי, במידה מסוימת של מודעות, את הדלת לנשים. לא הייתי לוקחת אשה אם היא לא היתה מוכשרת, אבל אני שמחה וגאה לעבוד עם נשים. כשאני מגיעה לכנסים אני יושבת די בודדה. בשביל להיות יזם צריך ידע רב־תחומי, להיות תחרותי, לחשוב מהר, להשקיע המון שעות וגם הפרסונות שפועלות בתחום הן די כוחניות. הנדל"ן הוא מקצוע ותיק, והצמרת שלו נשלטת על ידי גברים וכנראה שלנשים קשה יותר להתברג. ההיי־טק, להבדיל, הוא כולו חדש ושייך לדור אחר, ואולי בגלל זה רואים בו יותר נשים מצליחות".

הרלב היא בתו של משה אביב, שייסד את החברה והוריש אותה לה ולאחיה, דורון אביב. אפשר לצקצק על כרטיס הכניסה לעולם הנדל"ן שהיא קיבלה, אבל גם להוריש את החברה לאשה זה לא דבר טריוואלי בעולם הנדל"ן. הרבה חברות בעולם הזה נוסדו בדור הקודם, ודור הבנים המשיך לנהל אותן. דור הבנים, לא הבנות. בין החברות הללו ניתן למנות את י.ח.דמרי, בוני התיכון, בסט, אלמוג כדאי, לוונשטיין ופרץ בוני הנגב. נשים שקיבלו את המושכות הן דפנה הרלב בקבוצת אביב, דנה עזריאלי בקבוצת עזריאלי וליטל גינדי מטלון, שלא ירשה חברה, אלא הקימה את גינדי החזקות עם אחיה, אבל היא בתו של יזם הנדל"ן יגאל גינדי.

רחלי בריזל
ישראל הדרי

לאחיך היה יותר קל להוכיח את עצמו?

"לא מול אבא שלנו. מולו שנינו היינו צריכים להתאמץ ולעבוד קשה. אבל מול אחרים אני חושבת שנבחנתי יותר בקפידה בהיותי אשה. היום אני כבר לא במקום הזה, אבל זה קרה הרבה בצעירותי. לא פעם שמעתי את המשפט 'הילדה צודקת' ולא שמעתי אף אחד אומר על אחי 'הילד צודק'".

"כדי להצליח בתחום, אשה צריכה להיות באמת חזקה ומאוד מקצועית. נשים נבדקות הרבה יותר מגברים. אנחנו צריכות להיות ממש טובות ואיכותיות כדי שמישהו יגיד, 'וואלה היא יודעת משהו'. החוכמה היא לא להיעלב, לא להתחשבן, לדעת מה את רוצה ומה המטרה ולהגיע למטרה בצורה מקצועית ולהתעלם. אנשים לומדים בסוף לעבוד עם אשה", הוסיפה הרלב.

לדברי הרלב, "יש משרות שבאופן מסורתי שייכות לגברים, כמו מנהלי מחלקות בבתי חולים. נשים צריכות להיות נחושות ולקחת את זה, להגיד אני יכולה ומגיע לי. זה לא טריוויאלי, כדי שאשה תקבל תפקיד היא צריכה להיות יותר טובה מכל הגברים".

סגי איתן, מנכ"לית נכסים ובניין

"אשה שצריכה לשאת את כל הבית עליה לא תצליח לפתח קריירה", הוסיפה הרלב. "אני שומעת נשים שאומרות שקשה להן גם לגדל את הילדים. בוודאי שלהיות מנהלת זה קשה, אבל זה אפשרי. כגודל התהילה גודל המאמץ. עבודת ניהול היא עבודה קשה, שדורשת הרבה שעות ועל חשבון שעות פנאי וכל הזמן את צריכה לנהל את היומן ולתמרן, להספיק את העבודה ולהיות עם הילדים. אני עוברת על מיילים בלילות וקמה מאוד מוקדם בבוקר. מי שבוחרת בקריירה, לא יכולה לבוא הביתה ולהגיד לילדים שהיא עייפה, זה שתי קריירות שצריך לנהל. אבל זה מעניין ומתגמל ולא רק ברמה הכספית", להרלב, אגב, יש חמישה ילדים.

היעד הבא: מנכ"לות?

מעוז דניאל היא חברת נדל"ן פחות מוכרת, אבל פועלת בשוק 27 שנה ומעסיקה 25 עובדים. החברה נוסדה על ידי בני הזוג רחל ופיני מלכה. לאף אחד מהם אין השכלה רלוונטית בתחום הבנייה, אבל אביו של פיני עסק בתחום, וממנו ההשראה להקים את חברת הבנייה שהתפתחה לייזום נדל"ן אחרי שנתיים.

רחל ופיני הם בעלים ומנכ"לים משותפים. בתחילת הדרך מלכה טיפלה בהיבטים של ניהול המשרד והנהלת חשבונות בעוד שפיני עסק בביצוע וביזמות. בשנים האחרונות היא לקחה לעצמה את תחום היזמות של תמ"א 38 (התחדשות עירונית).

"בנדל"ן יש יזמות ויש ביצוע. הביצוע הוא תחום מאוד גברי, זה עבודה באתרי בנייה וזו לא תחושה נעימה לאשה להיכנס לאתר בנייה, לעבוד עם פועלים שזורקים הערות או שורקים לה. יזמות זה משהו אחר לגמרי, העבודה היא עם מהנדסים, אדריכלים ועורכי דין, ובכל זאת אני לא פוגשת הרבה נשים בתחום. בחמש השנים האחרונות יש יותר נשים בגלל שיש את התמ"א 38 וזו פלטפורמה שמתאימה ליזמות נשית".

מלכה מוצאת את ייזום תמ"א כמקום שבו נשים יכולות להשתלב יותר, כיוון שמדובר בעבודה עם בעלי דירות ודרושה עבודת שכנוע, תקשורת בין־אישית ויחס אישי ורך. לדבריה, "תחום היזמות הוא קשה, זו עבודה סיזיפית של הרבה שעות ולא כל אשה יכולה לעבוד את השעות האלה. אשה שרוצה להתמקד בעבודה ולעבוד 'כמו גבר' די מקריבה את החיים שלה וקשה לה להתחייב למשהו אחר. זה תחום מאוד תחרותי וצריך כל הזמן 'לבעוט'. הפרויקט לא מחכה, יש דיירים שקונים דירות, יש חוזים ואם היזם לא פעיל ומעודכן, הוא הולך לאיבוד".

האם לאשה אין היכולות לעשות את זה?

"אני בעד נשים ואני מאוד פמינסטית, אבל כשהבן של מנהלת המשרד שלי חולה היא נשארת אתו ולא האבא שלו, ואני מקבלת את זה בהבנה כי התפישה של הנשים היא שהילדים הם מעל הכל. גם אני כזאת, אם משהו קורה עם הילדים אני שם בשבילם וכשהם היו חולים אני נשארתי אתם, וכשהבן שלי לחם בצוק איתן, לא תיפקדתי ולא עניין אותי שום דבר חוץ מלהתעדכן בחדשות".

אבל המשפחה מספקת הסבר חלקי בלבד, שכן גם נשים בבנקים וחברות הביטוח מתמודדות עם אותן שעות תובעניות ומחלות ילדים. מלכה מצביעה על שנאת הסיכון כהסבר אפשרי. "בנדל"ן יש המון סיכון שנשים פחות אוהבות לקחת. גברים הם יותר 'מהמרים', נשים אוהבות יציבות. יזמת נדל"ן צריכה להביא הון עצמי גדול מהבית ולגייס חוב מהבנקים. כמה נשים קונות מכוניות לבד? כמה קונות דירה לבד? נכון, שנשים מובילות את ההחלטה לקנות דירה אבל הן לא קונות לבד. לעומת זאת יש אצלנו הרבה גברים שקונים דירה לבד להשקעה.

"זו עבודה עם דאגות, בלת"מים, והשקעה של כסף. אני פמיניסטית מאוד, אבל אולי הנפש של האשה צריכה תחום אחר שיותר נכון לה. ברמה האישית, האופי נבנה עם השנים, הגישה והנכונות משתנים. הילדים שלי גדלו והיום אני יכולה לקחת את המושכות ולהוביל. אני כבר פחות חוששת. הגיל נתן לי ביטחון שלא היה לי בגיל צעיר יותר".

יש הרבה נשים בתחומים משיקים לנדל"ן, כמו אדריכלות, אם כי המשרדים הגדולים נשלטים על ידי גברים. את מחלקות האשראי וליווי פרויקטי נדל"ן בבנקים מובילות נשים. יש גם מתכננות ערים ונשים שמנהלות את ועדות התכנון המחוזיות. כל התפקידים הללו הם כמעט נטולי סיכון והשקעה כספית.

תחום השיווק הוא אזור שבו נשים בולטות מאוד. אפשר למצוא מנהלות וסמנכ"ליות שיווק גם בחברות הגדולות, בינהן רחלי בריזל מאשדר, דורית סדן משיכון ובינוי, ליאת דנינו ישראלי מאפריקה ישראל, שרון בן צבי מלוינשטיין, טלי כהן משפיר הנדסה, דפנה קציר מתדהר, יפה סדן מיוסי אברהמי ורוני טננבאום מיצחקי. ישנן גם סמנ"כליות כספים כמו אור אריאלי מאשדר ונורית טוויטו מי.ח דמרי, אבל מנכ"לית - אין, וגם את תפקידי הפיתוח העסקי תופסים בדרך כלל גברים.

אפשר להתייחס לזה במעט ציניות, שכן השיווק, כמו משאבי אנוש, הפכו להיות טריטוריות "רכות" שנשים הצליחו לחדור אליהן, אך לא הצליחו להתקדם מהן. "כשהחלטתי שאני רוצה לעסוק בשוק לפני 20 שנה כל סמנ"כלי השיווק היו גברים", סיפרה רחלי בריזל, סמנכ"ל שיווק באשדר. "זה נחשב אז לתחום מאוד גברי. לאט־לאט נשים חדרו לעולם הזה, וגם לעולם המנכ"לות יחדרו נשים. מי שמוכוון משימה ושאפתן, אשה או גבר, יכבשו את היעד שלהם. יכול להיות שכיעד הבא, הנשים יסמנו כמטרה את המנכ"לות, כמו שבעבר נשים סימנו את תפקידי השיווק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#