באוצר ובלמ"ס לא יודעים מהי תקופת השכירות הממוצעת - והתשובה המדהימה של נציג בנק ישראל - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באוצר ובלמ"ס לא יודעים מהי תקופת השכירות הממוצעת - והתשובה המדהימה של נציג בנק ישראל

בדיון בוועדת השקיפות בכנסת התברר כי באוצר ובלמ"ס לא יודעים מה משך תקופת השכירות הממוצעת בישראל ■ נציג בנק ישראל טען כי יש שוכרים שמעדיפים שכירות קצרת טווח, אך כשנשאל על מה הוא מבסס את הנתונים השיב: "בתוך עמי אני חי" "אין לנו נתונים כדי לפתח מדיניות שכירות אחראית"

17תגובות

בדיון שהתקיים אתמול בוועדת השקיפות בכנסת בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), שוב מתגלה ששוק השכירות בישראל סובל מהיעדר נתונים במשך שנים, ועל הנתונים החסרים האלה מסתמכים בקביעת מדיניות וחקיקת חוקים.

כבר בתחילת הדיון התגלה שבאוצר ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לא יודעים מה משך תקופת שכירות ממוצעת בישראל. נציגת האוצר, מעיין נשר, המשמשת רכזת שיכון באגף התקציבים, אמרה כי לפי נתוני הלמ"ס משך חוזה שכירות ממוצע בישראל הוא שנה וחצי. ואולם נציג הלמ"ס, דורון סייג, השיב שאין סקר של הלמ"ס שקובע זאת.

סתיו שפיר
אמיל סלמן

נציג המועצה הלאומית לכלכלה, עופר דרור, ניסה לגשר על האי-הבנה והסביר כי האוצר הוא זה שערך סקר בודד לפני כחמש שנים ולא הלמ"ס, ועל הסקר הזה נסמכה גם חוות הדעת של המועצה. במסגרת המחקר של האוצר נמצא כי משך זמן שכירות ממוצע הוא שנה וחצי, וכי 78% מהחוזים נחתמים לשנה בלבד.

כמו כן, ציין דרור כי נמצא בסקר שמשך המגורים הממוצע בדירה הוא 3.5 שנים, כלומר שמדי שנה נחתם חוזה להארכת תקופת השכירות בשנה נוספת עד ממוצע של 3.5 שנים.

סייג הוסיף כי נתוני הלמ"ס לא יכולים לפלח נתוני שכר דירה בשכונות ובמקבצי רחובות בערי מגורים, אלא רק לתת פילוח אזורי גס. עם זאת, לדבריו, הלמ"ס תשמח להיענות לבקשת הוועדה ולחקור את נושא חוזי השכירות באמצעות הוספת שאלות לסקריה.

שפיר הסבירה שמטרת הוועדה היא להבין על בסיס אילו נתונים הממשלה מסתמכת כשהיא מקבלת החלטות שנוגעות לטיפול בשוק השכירות. לדבריה, "בדיון הקודם ניסינו להבין את השוק, ומה שגילינו זה שמי שעושה פה שוק זו הממשלה. לא רק שאין בישראל רגולציה מינימלית כפי שנהוג במדינות OECD - אין אפילו בסיס ידע מהימן לפתח מדיניות אחראית ומבוססת על פיו.

"אדישותה של הממשלה לנושא יוצרת הפקרות מוחלטת של 2 מיליון שוכרים לשוק נצלני, והיא עוד מצפה איכשהו שבעתיד יהיו להם מספיק חסכונות כדי לרכוש דירה, בשעה שהם מוציאים את כל כספם על שכירות. מאיפה החסכונות האלה אמורים להגיע? רק בשבוע שעבר פורסם שעליות המחירים המשמעותיות ביותר היו דווקא בנגב, ולא במרכז", אמרה שפיר.

דרור אמר: "אנחנו סבורים שחלק גדול מהבעיות בשוק השכירות נובעות מזה שהשכירות היא קצרת טווח". נציג בנק ישראל, וייצמן הגר, השיב שיש שוכרים שמעדיפים לשכור דירה לתקופות קצרות של שנה. לשאלתה של שפיר על אילו נתונים הוא מתבסס, השיב הגר: "בתוך עמי אני חי. יש לי ילדים סטודנטים, ואני רואה שלפעמים הם רוצים לגור עם שותף ולעבור דירה. צריך לבדוק אם מי שרוצה חוזה קצר טווח זה השוכר או המשכיר".

דרור הוסיף כי בסקר שערך משרד האוצר נמצא ש-58% מהשוכרים היו מעדיפים לשכור דירה לשנתיים ומעלה ו-42% מהשוכרים מעדיפים שכירות לשנה. "אני טוען שזה מעיד על הצורך במגוון בשוק הזה, וגם ברור שהשוק לא מספק את הרצון לשכירות ארוכת טווח. זו מבחינתי עוד אינדיקציה לזה שהשוק לא נותן את המענה המיטבי לשוכרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#