כחלון קבר את הסופרטנקר הכושל של נתניהו - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון קבר את הסופרטנקר הכושל של נתניהו

הוועדה לדיור לאומי היתה אמורה לאשר תכניות בנייה במהירות ולסייע למשבר הדיור, אך בפועל פעילותה היתה זניחה ■ ב-2015 אושרו בוועדות התכנון והבנייה 99,514 יחידות דיור

10תגובות

הוועדה לדיור לאומי (וד"ל) המוכרת יותר בכינוי "ועדת סופרטנקר", שניתן לה על ידי ממציאה - בנימין נתניהו, אשר הוקמה ברעש גדול ב-2011, נקברה בשקט לפני כחצי שנה. זאת, אחרי תפוקה תכנונית זניחה שלא קידמה את היעד הממשלתי כפי שהוגדר דאז; להגדיל את מלאי הדירות המתוכננות. כך, למרות שמוסדות התכנון רשמו בשנה שעברה שיא תכנון של כ-100 אלף דירות – משקלה של הווד"ל היה אפסי, והיא לא מאוזכרת כלל בדוח השנתי שהוציא היום (ג') מינהל התכנון במשרד האוצר.

עם כניסת הממשלה הנוכחית, התכנון בישראל עבר תחת המשלה הנוכחית מהפך גדול, שעיקרו ריכוז כל הסמכויות התכנוניות בידי שר האוצר משה כחלון, כאשר בעבר, רובן היו בידי משרד הפנים.

משה כחלון ובנימין נתניהו בישבת ממשלה
מרק ישראל סלם

כחלון החליט לשים דגש גדול על תכנון אינטנסיבי ולצורך זה עמדו לרשותו ששת הוועדות המחוזיות הרגילות, והוועדות שהוקמו בשנים האחרונות, לצורך קידום הליכי תכנון מואצים – הוד"ל, שפעלה במסגרת הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה,  והותמ"ל (ועדה למתחמים מועדפים לדיור) - שפועלת במקביל למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אותה הגה שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, ושהחוק לפיו היא פועלת אושר באוגוסט 2014.

עכשיו מתברר כי כחלון, ומנהלת מינהל תכנון, בינת שורץ, החליטו להפעיל באינטנסיביות את הותמ"ל, ולקבור את הווד"ל. הסיבה לכך, היא ככל הנראה אכזבה מתמשכת מיעילות הווד"ל. כבר בשנתון התכנון הקודם של 2014 הוברר, כי פעילות הוד"ל נמוכה מאוד. דו"ח שפירסמה בשנה שעברה החברה להגנת הטבע מעלה, כי בין 2012 ל-2014  אושרו במסגרת הווד"ל  36 תכניות מתוך סך של 2,611 תכניות שאושרו – 1.4% בלבד מסך התכניות, ו-29.5 אלף דירות – כ-12% מתוך סך של כ-245 אלף שאושרו באותן שנים.

על פי אותו דו"ח, רובן המכריע של היחידות שאושרו במסלול זה מצויות באזורי הפריפריה ולא באזורי הביקוש. מהדו"ח, שכתבו אסף זנזורי ואיתמר בן דוד, עולה כי כמות יחידות הדיור הגדולה ביותר שאישרה הווד"ל מתוך 29.5 אלף דירות שאושרו באותן שנים, היא במחוז דרום - שם אושרו 13,840 דירות (47%). 8,900 דירות אושרו במחוז חיפה (30%), כ-3,000 במחוז הצפון (10%), ואילו שלושת המחוזות שבהן הביקוש הוא הגדול ביותר מצויים בתחתית הרשימה. במחוז מרכז אושרו 2,230 דירות (8%), במחוז תל אביב רק 1,075 דירות (4%) ובמחוז ירושלים 400 דירות בלבד, קצת יותר מאחוז.

במינהל תכנון הגיבו עם פרסום הדו"ח לפניית TheMarker וטענו כי "מסלול הווד"ל חייב לוחות זמנים קצרים יותר לקידום תכניות. עמידה בלו"ז אלו דרשה ממגישי תוכניות עבודה אינטנסיבית ומחייבת יותר, ועל כן, לעיתים נמנעו אלו, שלא היה ביכולתם לעמוד בתנאים אלו". אולם, מעבר לזה נראה כי הגיעו שם למסקנה, כי הוותמ"ל, המופעלת ישירות על ידי מינהל תכנון, ואשר רבות מתכניותיו הן חידוש, עדכון וחיבור של תכניות שכבר נמצאות במגירה – עדיפה.

הותמ"ל - פתרון אמיתי או כלי ל"משחקים סטטיסטיים"?

לאור זאת, הותמ"ל עברה שינויים גדולים, מאז היעוד המקורי שהעניק לה לפיד - קידום דיור בר השגה ודיור להשכרה, ואולם סמכויותיה הורחבו ורוב מכריע של הדירות המקודמות באמצעות הוועדה הן למכירה.

השר משה כחלון, רה"מ בנימין נתניהו, ראש עיריית ב"ש רוביק דנילוביץ' והשר יואב גלנט בהסכם בנייה ופיתוח ב"ש
חיים צח / לע"מ

מאז הוקם הותמ"ל באוגוסט 2014 ועד היום, הכריז קבינט הדיור על 33 מתחמים ברחבי המדינה כ"מתחמי תכנון מועדפים", שתיכנונם מיועד להתבצע באמצעות הותמ"ל, ובהם פוטנציאל ל-91,300 דירות. בראשו עומד סגן הממונה על אגף התקציבים, ערן ניצן - ומינוי זה מעיד על כך שכחלון רואה בוועדה זו את הדרך הנוכנה לקידום מהיר של תכניות. הסופרטנקר הכושל של נתניהו, לעומת זאת, נזנח, עד שחדל לחלוטין מלהתקיים באוגוסט שנה שעברה.

ואכן, מסך של 99,514 יחידות דיור שאושרו בוועדות התכנון והבנייה, 25,316 אושרו בוותמ"ל, תפוקה שנתית שגדולה פי 10 מתפוקת הווד"ל במשך כמעט ארבע שנות פעילותו. כמו כן האמון הרב שרוכשים כחלון, שוורץ וראש מטה הדיור אביגדור יצחקי  לוועדה זו, בא לידי ביטוי, בין היתר בתכנון המחנות הצבאיים המתפנים במרכז הארץ.

מדובר בנתוני שיא גבוהים של כל הזמנים בישראל ביחס לתוכניות מאושרות ואלו מייצגות גידול ועלייה של כ-57% במספר הדירות שהתוכניות לבנייתן אושרו, ביחס לשנת 2014 - אז עמד מספר הדירות בתוכניות מאושרות על 63,467. כמו כן מדובר בנתון הגבוה משמעותית מיעד התכנון של הממשלה לשנה זו, אשר עמד על 82 אלף דירות.

ואולם אנשי נדל"ן ותכנון תוהים, עד כמה המלאי התכנוני הגדול הזה, אכן נותן מענה אמיתי לצורכי התכנון לשנים הקרובות. כך, למשל, מתקיים קונצנזוס בקרב מתכננים, כי  כמעט כל יחידות הדיור שאושרו במסגרת הותמ"ל תהיינה זמינות לשיווק לבנייה בעוד מספר רב של שנים.

משמעות הדבר היא כי המספרים אולי מרשימים, אך משמעותם סטטיסטית בעיקרה. שתי תכניות לבנייתן של 12 אלף יחידות דיור בשטח מחנה תל השומר - אמורות להתפנות רק בעוד כשבע שנים לפי החלטת הממשלה. 11 אלף יחידות נוספות שאושרו מצפון לאשקלון יצריכו עבודות תשתיתיות בקנה מידה עצום ובהן בנייצ מחלפים ותחנת רכבת, כך שגם תחילת יישומה של תוכנית זו יארך מספר שנים, אם בכלל.

נציג ארגון הגג של הארגונים הירוקים, איתמר בן דוד, סרב להתרשם מנתוני אישור התוכניות הגבוהים, וכינה אותם "משחקים סטטיסטיים". לדבריו, "השאלה החשובה היא מתי תהפוך הכמות העצומה של הדירות המתוכננות לדירות בפועל, ועל כך למינהל התכנון אין תשובה. כל הסימנים מצביעים על כך שסאגת הותמ"ל תסתיים בקול ענות חלושה, בדיוק כפי שהסתיימה הוד"ל.

"התפוקה התכנונית של הותמ"ל אולי מרשימה סטטיסטית, אבל בכל מסתכמת תרומתה. צריך לזכור שהליך התכנון הבעייתי מאד בותמ"ל צפוי להביא לקשיים רבים מאד בהמשך יישום התוכנית, ובכלל זה לתביעות משפטיות שיעכבו התוכניות בעוד כמה שנים. בנוסף לכך התוכנית מתעלמת לחלוטין מקשיי תשתית כגון תחבורה, ביוב וניקוז, כשכלל הנושאים הללו מתועלים לידי 'ועדת היגוי' עתידית שאיש אינו יודע כיצד ומתי תפתור את הבעיות. ביחס למחיר העצום שאנחנו משקיעים בפן של איכות התכנון – התוצאות אינן מרשימות".

מבין הוועדות המחוזיות, אישרה הוועדה המחוזית של מחוז המרכז תכניות לבניית מספר הדירות הרב ביותר – 20,250 בכלל תוכניות המגורים שאושרו על ידה. הוועדה המחוזית ירושלים אישרה תכניות לבניית 11,650 דירות, הוועדה המחוזית תל אביב אישרה תכניות לבניית 11,570 דירות, הוועדה המחוזית חיפה  אישרה תוכניות ל-11,200 דירות, הוועדה המחוזית צפון - 10,500 דירות והוועדה המחוזית דרום – 9,000 דירות.

פרט חשוב נוסף שמצויין בשנתון המינהל הוא משך הזמן שלוקח לוועדות התכנון והבנייה לאשר תכניות. הזמן הממוצע שנדרש לאישור תוכנית בוועדה המחוזית – מיום הגשתה ועד יום פירסומה ברשומות למתן תוקף, עומד על 3.1 שנים. שתי הוועדות בהן היה זמן אישור התוכניות הקצר ביותר היו של מחוזות תל אביב ודרום, שם עמד זמן האישור הכולל על 2.6 שנים, ואילו הוועדה האיטית ביותר היא הוועדה של מחוז מרכז, שם עומד משך זמן ממוצע של 3.8 שנים לאישור תוכנית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#