יזמים חויבו בפיצוי חברי קבוצת רכישה עקב ליקויי בנייה ואיחור ברישום בטאבו - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יזמים חויבו בפיצוי חברי קבוצת רכישה עקב ליקויי בנייה ואיחור ברישום בטאבו

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי חברת ב.ש. אביב, שאירגנה קבוצת רכישה להקמת בניין מגורים במרכז רמת גן, שימשה גם חברת הניהול של הפרויקט ופיקחה על הבנייה - ולכן יש לה אחריות על טיב הבנייה

2תגובות

האם מארגני קבוצות רכישה חסינים מפני תביעות של חברי קבוצות? באופן כללי, נהוג להאמין שכן. ההבדל העיקרי בין רוכש דירה מקבלן לחבר בקבוצת רכישה, הוא שהראשון זכאי להגנות שונות מתוקף חוק המכר, ולאחריות מצד הקבלן על טיב העבודה; חבר בקבוצת רכישה, לעומת זאת, אינו נחשב כלל לרוכש דירה — ולכן בעיקרון, אם הפרויקט מתעכב או מתגלים בו ליקויים, הוא יכול לפנות רק לקבלן המבצע, ולא למארגן הקבוצה.

ואולם פסק דין שהתקבל לפני כשבועיים בבית משפט השלום בתל אביב, מראה כי במקרים מסוימים ניתן להטיל אחריות משפטית ונזיקית על מארגני הקבוצות. ב–2006 נקשרו רחל ויעקב אהרונוב עם חברת ב.ש. אביב יזמות בנייה, שהיתה יזמית של קבוצות רכישה, בהסכם שיתוף עם חברים נוספים, להקמת בית מגורים ברחוב תלפיות 28 ברמת גן. ב–2008 חתמו עם עודד שמיר, שעמד בראש קבוצת הרכישה, הסכם מכר למכירת הדירה. הבניין נבנה בפועל על ידי קבלן מבצע, שעמו נקשרה הקבוצה בהסכם.

רחוב תלפיות ברמת גן
עופר וקנין

באמצעות בא כוחם, עו"ד דני גור, טענו בני הזוג אהרונוב בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בתל אביב, כי בדירה נמצאו ליקויים רבים, וכי הם נאלצו להתגורר בדירה אף שהיו בה פגעי רטיבות ונזילות מים, וכן לא היו בה מים חמים. לפיכך, על סמך חוות דעת הנדסית, תבעו בני הזוג 207 אלף שקל בגין עלות התיקונים, ו–45 אלף שקל בגין עוגמת נפש ואי נוחות.

עוד טענו כי הדירה טרם נרשמה בטאבו, אף שבהסכם המכר התחייב שמיר לרשום אותה בתוך שנתיים ממועד החתימה עליו. בעניין זה הזכירו כי בהסכם נקבע פיצוי מוסכם על הפרת סעיף מההסכם בשיעור של 10% משווי הדירה — ולפיכך תבעו עוד 220 אלף שקל.

ומדוע בכלל תבעו את מארגן הקבוצה ואת החברה, ולא את הקבלן? התברר כי ב.ש. אביב שימשה בין השאר מפקחת על הבנייה, ועל פי פקודת הנזיקין, יש להשית עליה אחריות לליקויים ולחייבה בתשלום מלא של נזקיהם. הקבלן, לעומת זאת, כבר אינו פעיל, ולא ניתן לתבוע אותו.

ב.ש. אביב ושמיר ביקשו למחוק את התביעה עקב היעדר יריבות, שכן לא ב.ש. אביב בנתה בפועל את הבניין, ולכן אין היא אחראית לליקויים. לטענתם, החברה רק אירגנה את קבוצת הרכישה, ואילו שמיר נחשב כמי שרכש את הדירה מהקבלן. לטענתם, בני הזוג שרכשו את הדירה משמיר, אינם נחשבים לרוכשי דירת קבלן. מדובר, כאמור, בטיעון המקובל של מארגני קבוצות אל מול תלונות של חברי קבוצות.

הנתבעים טענו גם כי הליקויים שנמצאו בדירה מסתכמים ב–20 אלף שקל, וכי עיקרם נעוץ בפעולות שביצעו בני הזוג אחרי שאיכלסו את הדירה. לגבי האיחור ברישום הדירה בטאבו, הסביר שמיר כי עורך הדין שאמור היה לטפל בהעברת הבעלות נפטר ב–2009, וזה מה שגרם לעיכובים ברישום.

שופטת השלום כרמלה האפט פסקה כי ב.ש. אביב נשכרה על ידי קבוצת הרכישה כחברת ניהול, ובמסגרת זו קיבלה על עצמה את האחריות לפיקוח על פרויקט הבנייה עד להשלמתו המלאה. "ככזו אין היא יכולה להתנער מאחריותה לטיב ביצוע הפרויקט ולנזקים שמקורם ברשלנות בביצועו, הגם שמובן כי במקביל אין ללמוד מן האמור פטור גורף לקבלן המבצע", כתבה האפט בפסק הדין.

עלות תיקון הנזקים בדירה — כ–119 אלף שקל

בעדותו במשפט השיב אהרונוב לבא כוח הנתבעים, שניסה להוציא ממנו שבאתר היה קבלן מבצע, שהוא האחראי לבנייה, כי הכיר אך ורק את בעלי החברה, אשר אביב, ורק עמו שוחח על התקדמות הבנייה, ולא עם אף אחד אחר. הקבלן המבצע, כאמור, אינו פעיל עוד, אבל השופטת האפט קבעה כי ניתן לחייב את ב.ש. אביב בתשלום כלל הנזקים שנגרמו לדירה, עקב תפקודה כמפקחת על הבנייה. מומחה מטעם בית המשפט קבע כי תיקון הנזקים יעלה כ–119 אף שקל — ולכן השופטת פסקה לחברה את תשלום הפיצוי הזה.

באשר לסעיף עוגמת הנפש, השופטת חזרה על מוטיב חוזר בפסקי דין רבים בענייני ליקויי בנייה: בתי משפט יכולים לגלות סובלנות גדולה כלפי סוגי ליקויים שונים, אבל לא לרטיבות. "לא דומים חיים עם רטיבות, נזילות מים וליקויים באיטום לכלל הליקויים. אלה אינם נסבלים. לא כל שכן, כשלליקויים הנזכרים הצטרפה גם העובדה כי התובעים נאלצו לחיות במשך כמה חודשים ללא מים חמים". לאור זאת, פסקה לחברה תשלום פיצוי בסך 30 אלף שקל לבני הזוג.

לבסוף, הגיע עניין הרישום בטאבו. השופטת האפט קיבלה את ההסבר שעורך הדין נפטר בטרם השלים את רישום העברת הבעלות בדירה על שם אהרונוב, אבל העיכוב שנרשם היה בן שש שנים. "דומני כי בכל הכבוד, היה הנתבע (שמיר, א"מ) אדיש לעיכוב זה, וכי הוא עצמו ראה את עצמו כמי שיצא ידי חובה נוכח פעילות העיזבון, תיקח כמה זמן שתיקח. אלא שאין זה עניין של מה בכך", קבעה השופטת. לאור זאת, פסקה לשמיר תשלום פיצוי לאהרונוב בסך 165 אלף שקל — 75% מהפיצוי שנקבע בהסכם המכר — וזאת משום שהתחשבה בפטירתו של עורך הדין כגורם מעכב. נוסף על כך, פסקה השופטת לכל אחד מהנתבעים תשלום של 27 אלף שקל (וביחד 54 אלף שקל) על הוצאות משפט ושכר עורך דין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#