התמריץ למכירת קרקעות פרטיות - חשוב, אבל לא מספיק - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התמריץ למכירת קרקעות פרטיות - חשוב, אבל לא מספיק

הממשלה עשתה צעד חשוב כאשר אישרה מס שבח אחיד במכירת קרקע לקבלן הנמצאת בבעלות פרטית, בשיעור של 25% - במקום של עד 48% ■ אלא, שכדי להוציא את העסקה מן הכוח אל הפועל נדרשים גורמים רבים, שגם בהם על הממשלה לטפל

2תגובות

בפעם הראשונה הצליחו ממשלת ישראל והכנסת ליצור תמריץ למכירת קרקעות כשקבעו במסגרת חוק ההסדרים הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים (2016–2018), שלפיה במכירת קרקע לקבלן (שנרכשה לפני 7 בנובמבר 2011) הנמצאת בבעלות פרטית, אשר לגביה קיימת תוכנית המתירה לבנות לפחות שמונה דירות, יהיה מס שבח אחיד בשיעור של 25%, במקום מס גבוה של עד 48% המוטל כיום.

הרפורמה המוצעת היא חלק מניסיונות הממשלה להסרת חסמים המעכבים בנייה בקרקעות פרטיות. על פי הערכות, קיימות כיום תב"עות (תוכניות בניין עיר) ל–100 אלף יחידות דיור בשטח שבין חדרה לראשון לציון. ואולם בשל חסמים רבים, בהם שיעור מס השבח הגבוה המוטל על בעלי הקרקע, לא מתבצעות עסקות בקרקעות אלה.

שלט "למכירה" של קרקע למכירה בבני ציון
ניר קידר

הוראת שעה זו היא למעשה גרסה שנייה של הוראת השעה שנקבעה בסוף 2010, ותוקפה הוארך עד סוף 2012. על פי נתונים שנמסרו בוועדת הכספים, כ–70 קרקעות בלבד נמכרו במסגרת הוראת השעה הקודמת. על קרקעות אלה ניתן לבנות כ–1,400 יחידות דיור בלבד. דבר זה הוכיח כי יישום הוראת השעה היה כרוך בקשיים רבים, שמעלים סימני שאלה בדבר יעילותה.

עיקר הביקורות לגבי הוראת השעה הקודמת התמקדו בתנאים לקבלת הפטור. כך למשל, נדרש כי 80% מהבנייה תסתיים בתוך 36 חודשים לכל היותר מיום המכירה - דרישה לא ריאלית, בהתחשב בכך שעל פי דו"ח בנק ישראל ל–2014, הזמן הממוצע הנדרש מהגשת הבקשה להיתר בנייה ועד גמר הבנייה הוא חמש שנים וחצי. נוסף על כך, מכיוון שעל לא מעט מהקרקעות שמוחזקות על ידי יחידים ניתן לבנות בניינים ספורים בלבד, האפשרות שבניית אחד מהבניינים לא תושלם במועד, ולמעשה תשלול את ההטבה כולה, היה בה כדי למנוע מעסקות רבות לצאת לפועל.

הוראת השעה החדשה מנסה להתמודד עם הקשיים האלה. כך למשל, נקבע לגבי קרקעות שניתן לבנות עליהן פחות מ–251 
דירות, כי על הבנייה להסתיים בתוך 42 חודשים, בעוד שלגבי קרקעות שניתן לבנות עליהן 251–1,000 דירות, הוארכה התקופה ל–48 חודשים. כמו כן, נקבע כי גם אם לא תסתיים 80% מהבנייה במסגרת הזמן האמורה, תינתן ההטבה באופן יחסי לפי מספר הדירות שבנייתן הסתיימה בפועל.

הסדר נוסף שנקבע נוגע לקרקעות עליהן ניתן לבנות יותר מ–1,000 דירות, וכן לקרקעות הנכללות בשטח שתוכנית הבנייה מתירה בו בנייה של יותר מ–1,000 דירות, אבל ניתנו היתרי בנייה ל–10% או פחות מהדירות המותרות לבנייה. בקרקעות אלה מחזיקים לרוב יחידים רבים, ששיעור החזקתו של כל אחד מהם נמוך מאוד, ולכן תוכניות הבנייה אינן מקודמות. לגבי קרקעות אלה נקבע תנאי יחיד - מכירת הקרקע לקבלן או למי שעסקו הוא בניית דירות - וזאת במטרה שקרקעות אלה יועברו לידי גופים יזמיים שיפעלו לקידום התב"ע.

תמריץ המס שמציעה הממשלה הוא תמריץ חשוב. עם זאת, אף שבעלי הקרקע הם צד במשוואה, ניסיון העבר מלמד אותנו כי כדי לממש את הבנייה ולהוציא את העסקה מן הכוח אל הפועל מעורבים גורמים רבים, שגם בהם על הממשלה לטפל.

ייתכן כי שילוב של הטבות מס לבעלי הקרקע עם הטבות מס לקבלני הבנייה עשוי להוביל לתוצאות טובות ומהירות יותר. ניתן לחשוב על עוד צעדים, כמו לעודד את ענף הבנייה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, ולתת הטבות מס לקבלנים, בדומה להטבות הניתנות במגזר ההיי־טק. הממשלה עשתה צעד חשוב, אבל זהו צעד ראשון בלבד.

הכותבים הם עורכי דין במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#