למרות מחיר למשתכן: שיא בתקבולים של רשות מקרקעי ישראל מקרקעות ב–2015 - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות מחיר למשתכן: שיא בתקבולים של רשות מקרקעי ישראל מקרקעות ב–2015

הכנסות הרשות עבור קרקעות ששיווקה מסתכמות ב–8.3 מיליארד שקל - זינוק של 37% לעומת 2014 ■ סכום של 4.7 מיליארד יועבר כ"הכנסות בעלים" לקק"ל ולמדינה, בעקבות שיווק קרקעות מואץ בסוף 2014 ומכירת קרקעות עבור אזורי תעסוקה במרכז

תגובות

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מסיימת את 2015 עם רמת שיא של תקבולים עבור קרקעות ששווקו על ידה — 8.3 מיליארד שקל בשנה. נתון זה גבוה ב–37% מסך תקבולי הרשות ב–2014, שהסתכמו ב–6.07 מיליארד שקל, וגבוה בכמיליארד שקל מהערכת ההכנסה של רמ"י במסגרת הצעת התקציב שאושרה רק לאחרונה, שלפיה צפויות היו הכנסותיה להסתכם ב–7.33 מיליארד שקל.

מי שצפוי ליהנות מהתקבולים הם בעיקר בעלי הקרקעות — המדינה, שתזכה בסכום של כ–3.4 מיליארד שקל בגין "הכנסות בעלים", וקק"ל, שכ–1.3 מיליארד שקל מתקבולי רמ"י, המנהלת את קרקעותיה בנאמנות, מיועדים לה. זהו נתון מפתיע למדי, בהתחשב בעובדה שבמחצית השנייה של 2015 שיווקה הרשות את כל קרקעות המדינה שבייעוד מגורים במסלול מחיר למשתכן, שבמסגרתו מוותרת המדינה על חלק ניכר מהכנסותיה. הנתון מרשים אף יותר לאור העובדה שיותר מ–800 מיליון שקל שצפויים לזרום לקופת רמ"י בתמורה למתחם הקרקע הנחשק כנרית בלב תל אביב, אינם נכללים בסכום של 8.3 מיליארד שקל — שכן טרם הועברו, ואמורים להיחשב כחלק מהכנסותיה ב–2016.

עדיאל שמרון
עופר וקנין

אם כך, כיצד הגיעה רמ"י לרמה כזו של תקבולים עבור קרקעותיה? ברשות נותנים לכך שני הסברים מרכזיים. ראשית: המאמץ הרב שהושקע בסוף 2014 בפרסום כמות אדירה של מכרזי מקרקעין, במטרה להגדיל היצע הדירות. קודמו של שר האוצר משה כחלון בתפקיד יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, השר אורי אריאל, קבע מספר של 50 אלף יחידות דיור כיעד לשיווק קרקעות. הפרסום המואץ של המכרזים גרם אמנם לכמה כשלים ולעיכוב בסגירת רבים מהמכרזים, אך בסופו של דבר הוא הוביל לגידול משמעותי במספר העסקות שביצעה השנה רמ"י בקרקעות בייעוד מגורים, עוד בטרם אושרה יוזמת מחיר למשתכן של כחלון.

מרמ"י נמסר כי "להכנסות אלה תרמו גם כמה תמורות מכמה מכרזי פרימיום של קרקעות למטרת תעשייה, תעסוקה ומסחר ברחבי המדינה". על פי הנתונים שסיפקה הרשות, בתל אביב הכניסו מכרזים מסוג זה כ–600 מיליון שקל, במודיעין 170 מיליון שקל, בעמק חפר 130 מיליון שקל, בבאר טוביה כ–120 מיליון שקל, ואילו בחולון ובבת ים 120 מיליון שקל.

לדברי עדיאל שמרון, ממלא מקום מנהל רמ"י, המטרה של הרשות אינה תקבולי שיא, אלא מתח הכנסות קבוע: "אנחנו רוצים להגיע למצב של קצב הכנסות יעיל, שיאפשר לנו לעמוד בהתחייבויות הכבדות שרמ"י נטלה על עצמה, ובכלל זה מימון חלק מהמהלך של מעבר מחנות צה"ל לדרום, ההסכמים האסטרטגיים עם הרשויות המקומיות, הסכמי הגג ומתן הנחות בקרקע במכרזי מחיר למשתכן", אמר.

לדברי דוד מזרחי, הכלכלן הראשי של רמ"י, "יש עסקות שאנו יודעים להעריך שיניבו תקבולים ברמה חריגה, כמו במקרה של מתחם כנרית או מתחם שרונה בתל אביב. אנו מתזמנים כך שרמת ההכנסות תישאר יציבה". לגבי 2016 אמר מזרחי: "אנו מניחים שתהיה ירידה מסוימת בהכנסות הרשות מקרקע למגורים, ואנו מכינים מקורות שיאפשרו זאת. בין השאר, התקבולים של מתחם כנרית מובאים בחשבון. עיקר הכנסותיה של הרשות כיום הוא ממתחמים גדולים לתעסוקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#