תושבים בכפר שלם יפונו - רק אם יוכח שאינם בעלי הקרקע או לאחר מציאת דיור חלופי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תושבים בכפר שלם יפונו - רק אם יוכח שאינם בעלי הקרקע או לאחר מציאת דיור חלופי

בית המשפט המחוזי קיבל עקרונית את העתירה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, המבקשת לאפשר לה להשתלט על מגרשים בכפר שלם בת"א, בהם יושבות חמש משפחות, לצורך סלילת כביש ■ עם זאת, השופט דחה טענות לפיהן לדיירים אין זכויות בקרקע

2תגובות

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאול שוחט, הורה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב שלא לפנות תושבים משכונת כפר שלם בעיר, אלא רק לאחר שהעירייה תמציא להם דירות חלופיות, או שתפעל לקבלת החלטה שיפוטית, לפיה לתושבים אין זכויות בקרקע שבה הם מתגוררים. פסק הדין ניתן בהתייחס לחמש תביעות שהגישה הוועדה לבקשת צווי פינוי למשפחות.

חמש המשפחות מתגוררות על הקרקעות שעליהן אמור לעבור כביש פנימי בכפר שלם. על הקרקעות חלה תוכנית בת 20 שנה להרחבת הכביש וסלילתו. ב–2006 שלחה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב הודעה למשפחות, לפיה בכוונתה להפקיע את הקרקעות, וכי היא מוכנה לשאת ולתת על רכישתן. ביוני 2011 שלחה מכתב על כוונתה לממש את ההפקעה, וכי על המשפחות למסור לה את החזקה בקרקעות תוך 60 יום.

כפר שלם
דודו בכר

בעקבות סירוב המשפחות להתפנות, הגישה הוועדה המקומית את חמש תביעות הפינוי לבית המשפט.

באי כוחן של המשפחות טענו כי לא הוכחה הדחיפות בהפקעה, וכי עקב הזמן הרב שחלף מאז אישור התוכנית (1995) עד למועד הפינוי, יש מקום לבחון מחדש את נחיצות התוכנית. עוד טענו כי השיהוי של הוועדה בהתנהלותה הוא בלתי־סביר ומצריך את ביטול ההפקעה, מה גם שלא נעשו בדיקות לחלופות פוגעניות פחות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

השופט דחה את רוב הטענות של המשפחות, וקיבל את עמדת הוועדה המקומית כי פעלה כחוק, ואולם מצא פגם בהתנהלות הוועדה — חוק התכנון והבנייה קובע כי תנאי לפינוי נכסים מופקעים הוא מסירת דיור חלופי לרשות בעלי הנכסים המופקעים.

במהלך המשפט התושבים העידו כי הם מחזיקים בקרקע שנים רבות, בידיעת העירייה. כך למשל, העיד התושב צדוק כהן כי נולד בשכונה ב–1949. לפיכך, טענו התושבים כי מגיע להם דיור חלופי. עוד טענו כי אין מחלוקת בינם לבין חברת חלמיש, הפועלת מטעם בעלת הקרקע, לגבי הזכות של מי שמתגוררים במקום מאז 1948 לקבל פיצוי.

הוועדה המקומית, לעומת זאת, טענה בסיכומיה כי התושבים אינם זכאים לדיור חלופי, שכן חלק גדול מהמבנים במקום משמשים לעסקים ולא למגורים, וכי לתושבים אין שום אישור או הסכם להתגורר במקום. עם זאת, במהלך המשפט הודו נציגי הוועדה כי הם יודעים שהמשפחות מתגוררות במקום. גם מודד מטעם הוועדה לא הבחין בין המבנים המשמשים לעסקים לבין מבנים המשמשים למגורים.

באשר לטענה שמדובר בפולשים כתב השופט שוחט, כי מצד אחד טענו נציגי הוועדה המקומית במשפט שאין קשר בין הליכי ההפקעה למשפט אחר שמתנהל בעניין זכויות תושבי כפר שלם מול חברת חלמיש, ואולם ציין כי "באופן תמוה למדי, חרף הצהרת בא כוח המבקשת (הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; א"מ), כי אין קשר בין ההליכים, בסיכומי המבקשת מוצאים אנו התייחסות להליך המתנהל בבית המשפט השלום ומשתמע מטענותיה כי קיימת חפיפה, ולו חלקית, עם המקרקעין נושא דיוננו... אין מחלוקת, כי במסגרת תביעת חלמיש טענו המשיבים כי הם לכל הפחות ברי רשות במקרקעין, ואף למעלה מכך".

עוד כתב השופט כי לתושבים קיימת זכות לדיור חלופי גם מכוח חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, שחל על מחזיק שגר במקרקעין וגם על מי שיש לו בהם עסק. על טענה זו, שהובאה על ידי התושבים, הוועדה המקומית לא הגיבה.

לאור זאת פסק בית המשפט כי הוועדה המקומית אמנם רשאית לתפוס את המקרקעין של התושבים, ואולם תפיסת הקרקע לא תתבצע, אלא לאחר שהיא תעמיד לתושבים דיור חלופי, או שתפעל להוצאת החלטה שיפוטית, שלתושבים אין זכויות בקרקע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#