"התחדשות עירונית מעמידה משפחות חלשות בסכנת דחיקה מהשכונות שלהן" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"התחדשות עירונית מעמידה משפחות חלשות בסכנת דחיקה מהשכונות שלהן"

ועדת הרפורמות בכנסת דנה היום באפשרות להקצות קרקעות מדינה משלימות כדי לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית

7תגובות

ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו), שבה נדונה הצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, דנה היום (ד') באפשרות להקצות קרקעות מדינה כדי לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית.

יש שכונות שראוי לקדם בהן פרויקטים של התחדשות עירונית, אך מפני שערכי הקרקע בהן נמוכים, הפרויקט לא יהיה כדאי כלכלית - אלא אם כן יחס הדירות החדשות לישנות יהיה גבוה במיוחד, למשל שש דירות חדשות על כל דירה ישנה שנהרסת. במקרים רבים, הדבר מסכל את הפרויקט, מפני שהתשתית העירונית אינה יכולה לשאת תוספת כה גדולה של דירות. הפתרון של מתן קרקעות משלימות נועד לאפשר לבנות חלק מהדירות החדשות על קרקע שתוענק מרשות מקרקעי ישראל. אחת הבעיות ביישום הפתרון היא שקרקעות הרשות צריכות להימכר בדרך של מכרז, על פי חוק.

מיכל פתאל

חגי טולדנו, מנהל תחום התחדשות עירונית במשרד הבינוי, אמר: "המצב הקיים מאפשר הקצאת קרקע משלימה, אך לא נקבעו כללים לאישור. כרגע יש אי-הסכמה מסוימת על הקצאת קרקע למגרש צמוד (מגרש שסמוך לתוכנית הפינוי-בינוי). באשר לקרקע שאינה סמוכה, ביישוב שבו יש כמה פרויקטים ויש בו הסכם גג, 10% מהתקציב בהסכם יוקצה לטובת התחדשות עירונית. ביישוב שיש בו רק פרויקט אחד שבו נדרשת קרקע לא סמוכה, הדבר מחייב את תיקון חובת המכרזים".

עו"ד דרור אהרוני, סגן יועמ"ש רשות מקרקעי ישראל, אמר: "המגמה היא להגדיל את סל ההטבות לדיירים וליזמים. עד אמצע ינואר יגובש מתווה שלפיו המגרש המשלים לא יעלה על ארבעה דונמים. היות שנטען כי בפריפריה זה לא מספיק לכדאיות כלכלית, תיבחן אפשרות להבדלה בין המרכז לפריפריה במדיניות זו".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ח"כ כהן אמר כי במתווה הקרקע המשלימה צריך להביא בחשבון מספר עקרונות: "נושא ארבעה הדונמים אינו רלוונטי, אלא מספר יחידות הדיור שקבע השמאי - מה המינימום הנדרש כדי ליצור כדאיות כלכלית לפרויקט. הקצאת קרקע סמוכה צריכה להתבצע כפי שנעשתה עד היום, בפטור ממכרז. הקצאת קרקע חומה (קרקע לצורכי ציבור) צריכה להתבצע באופן של החלפת שטחים, והקצאת קרקע לא צמודת דופן, אולי ניתן לקנות אותה, לפי הערכת שמאי, גם בפטור ממכרז. בנוסף, כפי שנאמר, בכל הסכם גג חדש, יוקצו לטובת התחדשות עירונית לפחות 10%. כמו כן, לאחר שהרשות המקומית תחליט היכן יתבצעו הפרויקטים במקומות שבהם יידרש תעדוף, זה יהיה לפי שיקול דעת יו"ר הרשות הלאומית להתחדשות עירונית, שיחליט לפי שיקולים של מדיניות הצפיפות והנושא הסוציו־אקונומי".

ד"ר אמילי סילברמן, ראש הקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, הביעה דאגה לשוכרי הדירות בפרויקטים אלה. "מצאנו בפרויקטים של התחדשות עירונית שכמחצית מהדירות הן בידי אנשים שבבעלותם שלוש דירות ומעלה", אמרה. "יש לנו הצעות ראשוניות להסמיך את הרשות להתחדשות עירונית לצמצם פגיעה בשוכרי הדירות. יש לחייב איסוף נתונים על שיעור המשקיעים והשוכרים בכל פרויקט, ולסייע לשוכרים ותיקים לעבור דירה".

עו"ד גיל גן מור מאגודה לזכויות האזרח הוסיף באותו נושא: "יש 140 אלף משפחות שזכאיות לסיוע בשכר דירה והן גרות בפרויקטים אלה. מבחינתן התחדשות עירונית זה ג'נטריפיקציה, והן צריכות לנדוד לשכונת העוני הבאה. תושבי המקום שגרים בשכונה נמצאים בסכנה של דחיקה. ואנחנו צריכים לאפשר להם להישאר בשכונה, וצריך למצוא את הפלטפורמה המשפטית שתאפשר את זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#