7 המשפחות שנעלמו מהמגרש של יצחק תשובה - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צפו

7 המשפחות שנעלמו מהמגרש של יצחק תשובה

בבקשה לבנייה בפרויקט בדרום תל אביב נטען: "המגרש ריק" ■ אך במקום יש כמה בתי מגורים, בית כנסת וגן ציבורי ■ איך התגלה הסיפור ואיך הגיבו היזמים והרשויות?

45תגובות

יזמי פרויקט המגורים פארק TLV, שבונה חברת אלעד ישראל מגורים שבבעלות יצחק תשובה בדרום תל אביב, הגישו לפני כחודש לעירייה בקשה להוצאת היתר בנייה עבור השלב השני בפרויקט, שבו ייבנו חמישה מגדלים נוספים, שיצטרפו לשלושת המגדלים הנבנים כיום. ואולם בעוד שבבקשה להיתר הוגדר המגרש כריק, קיימים בשטח מבנים שבהם מתגוררות שבע משפחות, וכן בית כנסת וגן ציבורי.

על הבקשה להיתר חתומים שותפיו של תשובה בפרויקט, שזכו לפני 16 שנה במכרז שפירסמו מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י, כיום רשות מקרקעי ישראל) ועיריית תל אביב, לביצוע פינוי בינוי במקום — החברות פרידמן־חכשורי, שבבעלות ישעיהו חכשורי, ואביוד נכסים שבבעלות אבי יוחנן, בעליה של חברת אבי מנופים. עוד חתום על הבקשה להיתר אדריכל פרויקט פארק TLV, משרד רני זיס אדריכלים, משרד המהנדסים ש. בן אברהם, ושניים מאנשי רשות מקרקעי ישראל.

עוד כתבות בנושא

לפי חוק התכנון והבנייה, "המוסר למוסד תכנון או לרשות מקומית או לעובד מעובדיהם ידיעה, ביודעו שהיא כוזבת או מטעה בפרט חשוב, במטרה להשיג אישורה של תוכנית או של הוראה שבה או היתר לפי חוק... דינו מאסר שנתיים".

בסך הכל צפוי פרויקט פארק TLV למנות כ–530 דירות בשמונה מגדלי מגורים. שיווקו של שלב ב', זה שעבורו נדרש כעת ההיתר, החל לפני כשנה, ועד כה נמכר בו מספר רב של דירות. באחד הבניינים המתוכננים נמכרו כמה עשרות דירות. כיום מחיר ממוצע של דירת ארבעה חדרים בפרויקט הוא כ–2 מיליון שקל.

"ההיתר התגלה באתר העירייה במקרה"

בשנות ה–90 החליטה הממשלה על שיקום שכונת הארגזים בדרום תל אביב באמצעות הליך פינוי־בינוי. בעקבות זאת, ב–1998 פירסמו המינהל ועיריית תל אביב מכרז לבניית 1,200 דירות בשטח, תוך מתן דיור חלופי לכ–200 בתי האב בשכונה, שהוכרו כזכאים לכך. על פי תנאי המכרז, היה על היזמים שיזכו לספק לכל אחד מהמפונים דירה בגודל של כ–110 מ"ר.

מי שציפה כי הפרויקט עצום הממדים, המורכב והרגיש חברתית יימסר לאחת החברות המובילות במשק, התבדה. בפועל זכו במכרז בסכום מגוחך של 1.25 מיליון שקל שני גורמים חסרי ניסיון בפרויקטים מסוג זה: יוחנן וחכשורי. לפני כעשור נכנס גם תשובה לתמונה, כשותם בקרקע ובפרויקט הפינוי־בינוי בשכונה. על פי ההסכם בין הצדדים, אלעד מגורים בונה, ואילו יוחנן וחכשורי אחראים לפינויים.

השרטוט שהוגש בבקשה להיתר בנייה

ב–2005 הגיעו המשפחות סאני ונעימי, המתגוררות במגרש שעליו מתעתד תשובה לבנות את השלב השני של הפרויקט, לסיכום מול היזמים על פינוי בתמורה לפיצוי של כ–2 מיליון שקל לנעימי ומעט פחות מכך לסאני, וזה קיבל תוקף של פסק דין. אלא שלטענת המשפחות, מאז שהתקבלה ההחלטה על ידי השופטת נורית רביב, המשפחות עדיין לא קיבלו את הסכום שעליו סוכם, וגם כך הוא כבר לא רלוונטי לאור העלייה החדה במחירי הדירות. למרות זאת, נשלחת מפעם לפעם אל אותן משפחות דרישה לפינוי מיידי מטעם עורכי הדין של היזמים.

את דבר הגשת ההיתר גילה אביחי נעימי, איש היי־טק בן 35, נשוי ואב לפעוטה המתגורר במקום, באופן מקרי באתר של עיריית תל אביב. "בשנים האחרונות הבנו עם אילו גופים יש לנו עסק ועד כמה הם נחושים לסלק אותנו מהקרקע ללא פיצוי הולם. לכן התחלתי לעקוב אחרי המידע התכנוני שקשור בשכונה באופן קבוע, וכך נתקלתי יום אחד בבקשה. העובדה שגם רמ"י משתפת פעולה עם המהלך הזה מזעזעת. המדינה והיזמים חורצים את דיננו לפני שהושג הסדר פינוי", הוא מספר. לטענתו, "היזמים יודעים שרוב התושבים שנותרו בשטח הם אנשים מבוגרים, חסרי השכלה, והם מניחים שיוכלו לאשר תוכניות על שטח מגוריהם בלי שישימו לב".

בתוך כך, עיריית תל אביב צפויה להתחיל השבוע בעבודות תשתית לסלילת כבישים חדשים במתחם. בין היתר, כוללות העבודות תוכנית להרחבתו של רחוב שתולים, בתוואי שעולה גם הוא על מגרשי המשפחות שעדיין לא פונו, וכן סלילת כביש חדש שיחבר את הפרויקט של תשובה ישירות לדרך משה דיין. רוחב הכביש הוא 35 מטר והוא חוצה את השכונה לשניים.

מעבר לעובדה שהתוואי גובל פיזית בבתים שעדיין לא פונו ולא ברור מתי יפונו, הביאו עבודות עפר שכבר נעשו לסלילתו לגובה המגיע כמעט לגגותיהם של הבתים.

"השטח הבנוי 
מוחזק שלא כדין"

מהחברות פרידמן־חכשורי, אביוד, ואלעד נמסר: "על פי ההסכם בין אלעד ישראל מגורים לבין אביוד וחכשורי, השטח יועבר לאחריות אלעד רק אחרי פינויו המלא. הבקשה למתן היתר בנייה כוללת תשריט מדידה שנעשה על ידי מודד מוסמך, שבו מסומן בבירור, כפי שמחויב, המצב הקיים בשטח.

"השטח הבנוי המוחזק שלא כדין על ידי משפחות סאני ונעימי מסומן בגידור. איננו יודעים על הכיתוב שהתווסף בכתב יד לטבלאות חישובי השטחים, והוא לא נעשה על ידי מי מטעם הפרויקט. לא יינתן היתר בנייה ללא סיור של אנשי אגף הנכסים בשטח ואישור כי השטח ריק כתנאי למתן ההיתר. במפת המדידה, שהיא חלק מאותה גרמושקה, מצוין השטח התפוס על ידי המשפחות.

בקשה להיתר בנייה לפארק TLV
מתוך תיק הבניין

"טענת בני המשפחה כי יש להם זכויות בקרקע לא נכונה, וזאת בלשון עדינה. בכל ההליכים המשפטיים שהתקיימו קבעו בתי המשפט כי אין למי מהם שום זכות בקרקע, וכי הם חייבים לפנות את המקרקעין בכפוף לקבלת הפיצוי שנקבע בפסק הדין.

"לאחר זכייתם במכרז, פנו אביוד וחכשורי לבני משפחת סאני ונעימי והציעו לכל אחת מהמשפחות לקבל דירת ארבעה חדרים ופיצוי כספי בסך 50 אלף דולר. בני המשפחה סירבו ודרשו לקבל פיצוי מופקע שאין לו כל יסוד. בשל סירובם פנו אביוד וחכשורי להליך משפטי לפינוי המקרקעין. בית המשפט דחה את כל טענות בני המשפחה, ואימץ את טענות החברות.

"פסק הדין עדיין לא ניתן, שכן בעת שפנו החברות לבני המשפחה בבקשה לביצועו הם סירבו לפנייה, וברור היה כי החברות יידרשו להליך פינוי כפוי — דבר שהעדיפו לא לעשות כל עוד לא הגיע המועד שבו ניתן לקבל היתרי בנייה במקרקעין אלה. בנסיבות הקיימות ונוכח דרישת הפיצוי המופקע, לא נותר לחברות אלא להמשיך בהליכי הפינוי בהוצאה לפועל". לשאלה אם כבר נמכרו דירות בבניין המדובר השיבו היזמים בשלילה.

מרמ"י נמסר: "במסמך שברשותנו ושנחתם על ידינו לא צוין שהמגרש ריק. הרשות דוחה את הטענות שהחתימה על הבקשה להיתר בנייה נעשתה בהתנהלות לא תקינה. החתימה נעשתה לצורך קידום הפרויקט והתחלת תהליך של קבלת ההיתר, שאורך כמה חודשים. מדובר בהליך תכנוני של חתימת הרשות כנציגת בעלי המקרקעין ובמסגרת זו נבדק אם הבקשה להיתר מצויה בתחום החוזה שיש ליזם. למיטב בדיקתנו, אין צורך להצהיר וממילא לא הוצהר על ידי מי מהעובדים שמדובר במגרש ריק, ולא ברור לנו על סמך מה מבוססת הטענה ומי טען אותה. מדובר בהליך תכנוני, נפרד מההליך הקנייני.

"פרויקט שכונת הארגזים הוא אכן פרויקט מורכב ולא פשוט והיזם מחויב בביצוע הפינוי, כאמור בחוברת המכרז. היזם פועל על פי פסקי דין של בתי המשפט. רשות מקרקעי ישראל שואפת להניע את תנופת הבנייה בשכונת הארגזים ופועלת למציאת פתרונות לפיתוח הפרויקט והצלחתו".

בעיריית תל אביב הסבירו כי במתחם הוגשו בקשות להיתר בנייה עבור שלושה מבנים, ואחת מהן אושרה בוועדה מקומית, אך עדיין לא ניתנו היתרים. "בניגוד לנטען, הבקשה מציינת כי קיימים מבנים בתחום המגרש המסומנים ומיועדים להריסה על פי הוראות התוכניות. נושא פינוי והריסת המבנים הקיימים במגרש נדון בוועדה ולכן אין מדובר בהטעיה מכוונת", נמסר.

עוד מסרה העירייה כי "מדובר בקרקע השייכת לרשות מקרקעי ישראל, שעליה חלה תוכנית מאושרת לפיתוח השכונה, והרשות אמונה על בירור הזכאויות ומציאת פתרונות מתאימים. העירייה מעוניינת בקידום תוכנית פינוי־בינוי והפיכת השכונה לנעימה למגורים תוך יצירת פתרונות הולמים לכל מי שזכאי להם. ללא קידומה לא ניתן יהיה להסדיר את הבעיות הקיימות הדורשות פתרון מן היסוד. במסגרת עבודות הפיתוח ייבחנו כל הפתרונות ההנדסיים הנדרשים. בתחום התוואי ישנה בנייה לא מוסדרת ובאחריות היזם, שזכה במכרז הפיתוח של רמ"י, לפצות את כל בעלי הזכויות שבכוונתו לפנות".

מהמשרדים רני זיס אדריכלים וש. בן אברהם מהנדסים לא נמסרו תגובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#