נתניהו פועל לדחיית פינוי שדה דב; בעלי הקרקע: זה יעלה למדינה מיליארדי שקלים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו פועל לדחיית פינוי שדה דב; בעלי הקרקע: זה יעלה למדינה מיליארדי שקלים

התערבותו המפתיעה של ראש הממשלה לדחיית פינוי השדה מעבר למועד שעליו התחייבה המדינה מעוררת זעם במשרד האוצר ■ בעלי הקרקעות בשדה דב : "ויתור תמוה של המדינה על 16 אלף יחידות דיור"

52תגובות

ימים ספורים לאחר שהחל משרד ראש הממשלה לפעול על מנת לדחות בשנה וחצי את מועד פינוי שדה דב, היום צפויה להתכנס ישיבה לקביעת המדיניות בנושא, בהשתתפות נציגי משרד המשפטים, האוצר ורשות מקרקעי ישראל.

ברקע, מזהירים נאמניהם של בעלי הקרקע הפרטית בגוש הגדול ובשדה דב, כי חזרה של המדינה מההסכם שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית, לפיו בסוף יוני 2016 יפונה חלקו האזרחי של שדה התעופה, תהווה הפרת הסכם שעלולה לעלות למדינה מיליארדי שקלים.

 תכנית ליישוב לשדה דב
הדמיה: אדריכל ארי

באוגוסט 2013 נחתם ברוב טקס הסכם לפינויו של שדה דב - במסגרתו נקבעו זמני הפינוי של שדה התעופה האזרחי, שפעילותו תועתק לנתב"ג החל מקיץ 2016, וכן של השדה הצבאי שאמור לסיים את פעילותו שנה לאחר מכן. כמו כן נקבע שלאחר הפינוי תשמש הקרקע לבניית 16 אלף יחידות דיור. לפי הסכם מוקדם יותר לפינויו של השדה, שנחתם ב–2007, נציגי בעלי הקרקע נעתרו לוותר על 50% מכלל זכויות הבנייה שבבעלותם, בשווי מוערך של מיליארד דולר, ולהעבירן למדינה תמורת התחייבות מצידה שתפעל לזירוז פינוי השדה.

ואולם, בשלישי שעבר זימן סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אמיר ברקן, פגישה עם חמשת הנאמנים של הגוש הגדול ועידכן אותם בכוונה לדחות את הפסקת פעילותו של השדה האזרחי, מסוף יוני 2016 לסוף 2018. הסיבות היו פגיעה באילת שתיגרם מסגירת השדה, וכן התנגדותה של ארקיע. עוד טען ברקן כי במקום לא אושרו עדיין תוכניות בניה ולכן לא ייגרם נזק בשל הדחייה.

המנהלים נדהמו לשמוע את הדברים והשיבו כי הדבר אינו בא בחשבון, ומשמעות צעד כזה היא הפרת הסכם. מהפגישה נעדרו אנשי משרד האוצר, משרד התחבורה ורשות מקרקעי ישראל, כשהמנהלים שאלו את ברקן מדוע הגופים החתומים מולם על הסכם הפינוי לא נמצאים בפגישה - הם לא קיבלו מענה. מבדיקה שערך TheMarker עולה כי הם כלל לא היו מעודכנים בדבר קיומה של הפגישה, או בעמדתו החדשה של ראש הממשלה בנושא.

מכתב חריף לכחלון

שדה דב
מוטי מילרוד

גורמים באגף התקציבים באוצר וברשות מקרקעי ישראל - שני הגופים המרכזיים שקידמו את ההסכם לפינוי שדה דב - זעמו לגלות בדיעבד את מהלכי משרד רה"מ, וצפויים להציג בפני שר האוצר, משה כחלון, עמדה לפיה אין לתת יד למהלך הדחייה שמקדם נתניהו, שנחשב מבחינת כל הנוגעים בדבר כביטול מוחלט של פינוי השדה. ביום שישי בצהריים שיגרו נציגי הבעלים מכתב חריף לכחלון שכותרתו: "ויתור תמוה של המדינה על כ–1.1 מיליארד דולר ועל כ–16 אלף יחידות דיור - בעת משבר דיור".

"נוכח כוונה תמוהה ובלתי מובנת להפר הסכמים, ומאחר שתוצאת ההפרה משמעה ביטול ויתור הבעלים והפסד של כ–1.1 מיליארד דולר לקופת המדינה, אנו מוצאים לפנות אליך בדחיפות", נכתב. במכתב תיארו המנהלים את שרשרת ההסכמים שנחתמה בשנים האחרונות וכן את מהלך הפגישה, שממנה נעדרו נציגי משרדי האוצר, התחבורה וראשות מקרקעי ישראל.

על נימוקיו של ברקן לדחיית פינוי השדה כתבו: "אנו דוחים בתוקף שיקולים אלה המוצגים כשיקולים ציבוריים, בהיותם בלתי ציבוריים בעצם העלאתם ובהתעלמם מהשיקול הציבורי הראשון במעלה - עמידת המדינה בהתחייבויותיה". עוד כתבו כי טענת ברקן שדחיית הפסקת פעילות השדה לא תשפיע על הבנייה במקום כמשוללת יסוד, וסותרת את העובדות בשטח.

עוד הזהירו המנהלים כי מלבד ויתור מצד המדינה על ארבעה מיליארד שקל שיינבע מהפרת ההסכם מצדה, בכוונתם לתבוע דמי שימוש בגין הקרקע הפרטית המשרתת את השדה, בסך 150 מיליון שקל לכל שנת שימוש מ–2001, אז החל המשא ומתן לפינוי השדה.

שר האוצר משה כחלון
מיכל פתאל

עוד הזהירו כי משמעות הדחייה כמוה כנסיגת המדינה מכל המהלך, כאשר גם בעוד שנה וחצי או עשור יימצאו הסיבות להמשיך לדחות את הפינוי. "כניעה בעת הזו לאינטרסים פוליטיים ואחרים שמסתתרים מאחורי 'שיקול ציבורי' כביכול, משמעותה הנצחת שדה התעופה הוז לעולמי עד...אנו מתקשים להאמין כי כמי שטובת הציבור וצורכי המשק לנגד עיניו תיתן יד למהלך שיביא לדחיית פינוי שדה דב ולעיכוב משמעותי בפתרון משבר הדיור", סיכמו.

גורם נוסף המעורב בפינוי השדה אומר כי טענת אנשי נתניהו, שלא ייגרם עיכוב בבנייה במקום כתוצאה מדחיית פעילות הטיסה בחלקו האזרחי, אינה נכונה. "שיווק קרקע לבניית 3,000 דירות במקום כלל אינו תלוי במועד פינוי חלקו הצבאי של השדה", לפי הגורם.

"80 הדונמים שבהם ממוקם שדה התעופה האזרחי הם החלק הרווי ביותר בזכויות הבניה בשטח, בצפיפות של 40–50 דירות לדונם. בוודאי שיש ערך להפסקת הפעילות במקום. עד לפינוי המתחם לא ניתן להתחיל לקדם עבודות תשתית ועוד פעולות נדרשות לקראת הבנייה למגורים", אומר הגורם.

החברות מפעילות לחץ

האופן שבו החליט נתניהו להתערב בנושא, מבלי לעדכן אף אחד מגורמי הממשלה והפקידות שפעלו עד כה בנושא, מעלה בקרב העוסקים בנושא תהיות לגבי ענייניות המניעים. תחת הכסות של "דאגה לתיירות לאילת" קיים חשד כי מי שמכתיב כעת את המהלכים הם חברות טיסות הפנים, ובראש ובראשונה ארקיע שמפעילה בשנתיים האחרונות לובי אגרסיבי בקרב מקבלי ההחלטות לדחיית פינוי שדה התעופה.

שרת המשפטים, איילת שקד - שמנכ"לית משרדה, אמי פלמור, תשתתף מחר בדיון - ניסתה לסייע בנושא לחברות התעופה ודיון מיוחד בוועדת הכלכלה של הכנסת התקיים ביולי 2014, לבקשתה.

על הלחץ שבו מצויות כיום חברות טיסות הפנים מעידה גם הפנייה של אורי סירקיס, מנכ"ל קבוצת ישראייר, לשר התחבורה, ישראל כץ, בשבוע שעבר. במכתב פרש סירקיס את ההשפעות מרחיקות הלכת, לדבריו, בהעתקת פעילות שדה דב לנתב"ג. "אחת ההשלכות היא הארכה משמעותית במשך ההגעה של תושב אילת או תייר, לביתו או לבית המלון באילת, עד כדי הפחתה משמעותית באטרקטיביות של אילת כיעד נגיש ומועדף".

במכתב טען סירקיס כי משמעות הפסקת הטיסות מדב היא "הארכת משך ההגעה לאילת ב–90 דקות בממוצע", והזהיר כי זו "עשויה להפחית את נפח תנועת הנוסעים לאילת ב–30%, להשפיע קשות על פעילות חברות התעופה, לפגוע באחוזי התפוסה הממוצעת בבתי המלון בעיר, להפחית דרמטית את הכנסות האטרקציות התיירותיות ולהרע את איכות חייהם של תושבי העיר".

עוד כתב סירקיס כי "כתוצאה מירידת מספר הנוסעים, ארקיע וישראייר צפויות לספוג פגיעה כלכלית נוספת ובלתי מבוטלת מהמעבר לנתב"ג". לסיכום, סירקיס ביקש כי מועד העתקת פעילות התעופה האזרחית משדה דב לנתב"ג תידחה מיולי 2016 לינואר 2019, לאור העובדה שהפעילות הצבאית לא תפונה עד מועד זה, ולכן בכל מקרה לא ניתן יהיה להתחיל את עבודות הבינוי במקום.

גם מבקר המדינה, יוסף שפירא, התייחס לנושא בדו"ח שפירסם בשבוע שעבר, כשקבע כי לא נמצאו נימוקים בקרב מקבלי ההחלטות, בהם משרד התחבורה ומשרד רה"מ, שיתמכו בפינויו של השדה האזרחי במועד שנקבע, בזמן שהמתקן הצבאי ימשיך לפעול לפחות שלוש שנים נוספות. שפירא כתב כי "יש לבחון בשנית את ההחלטה על אי־הצמדת פינוי התעופה האזרחית למועד פינוי המתקן הצבאי, בעיקר כל עוד לא נמצאו חלופות ראויות לתעופה האזרחית". גורמים באוצר דוחים את אמירתו של המבקר וטוענים כי העבודות בנתב"ג לקליטת פעילותו האזרחית של דב עומדות לקראת סיום.

ממשרד רה"מ נמסר: "הצעדים הנבחנים לא יעכבו את התוכניות להקים אלפי יחידות דיור בשדה דב ואף יותר מכך - בכוונת המשרד לדאוג להאצת הליכי התכנון של השטח. לנגד עינינו עומדים הן טובת המשק והן טובת שוק הדיור".

ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר לא יסכים לשום צעד שיוביל לדחייה בשיווק יחידות דיור במועד המוקדם ביותר האפשרי. לאור זאת, אנו בוחנים את הנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#