שתי ערים חדשות יקומו בדרום - בסמוך לקרית גת ושדרות - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שתי ערים חדשות יקומו בדרום - בסמוך לקרית גת ושדרות

שתי הערים: חלץ - שתוקם בחבל לכיש; ובית גוברין, הצמודה לגן הלאומי ולקיבוץ הנושא את אותו שם ■ בכל אחת משתי הערים ייבנו 25 אלף דירות - אף שוועדת התכנון המחוזית קבעה שאין מקום לבנייה נוספת באזור

75תגובות

משרד הבינוי והשיכון ממשיך ליזום הקמה של יישובים חדשים בדרום. בספטמבר פירסם אגף התכנון במשרד מכרזים להקמתן של שתי ערים חדשות: האחת, באזור חלץ, תוקם בחבל לכיש, בסמוך לשדרות; והשנייה - באזור בית גוברין, הצמודה לגן הלאומי ולקיבוץ הנושא את אותו השם, תוקם כ–15 ק"מ מזרחית לקרית גת. במכרזים התבקשו המתכננים לתכנן את כל אחת משתי הערים בהיקף של 25 אלף יחידות דיור, כך שבסך הכל אמורות להיבנות בשתיהן 50 אלף דירות.

שמות היישובים במכרז, לפי משרד הבינוי, מציינים רק את האזור - ולא את שם היישוב העתידי. את בית גוברין התבקשו הניגשים למכרז לתכנן על שטח של כ–6,500 דונם, הכוללים את שטחי בסיס האימונים של פיקוד מרכז (בא"פ) לכיש, הממוקם דרומית לקיבוץ בית גוברין, על כביש 35. "השטח בעל רגישות נופית ועתיקות", נכתב במכרז. "יש צורך בסקר עתיקות ובמסמך נופי ובתיאום עם משרד הביטחון". אומדן עלות עבודת התכנון, על פי המכרז, הוא כ–2.2 מיליון שקל, לפני מע"מ.

שטחה של העיר העתידית חלץ, המתוכננת לקום בנגב המערבי, הוא 8,700 דונם. את מיקומה של חלץ מגדיר המכרז: "על צומת הכבישים 232 ל–352, בין המושבים חלץ וכוכב מיכאל וקיבוץ גברעם, כ–7 ק"מ צפונית לשדרות". עלות התכנון במקרה זה היא 1.53 מיליון שקל, לפני מע"מ.

חיים טרגן

שואבים תושבים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

סוגיית הקמתם של יישובים חדשים, במיוחד באזור הדרום, שבו הוקמו בשנים האחרונות כמה יישובים חדשים וכמה נוספים נמצאים בתהליכי תכנון מתקדמים, נחשבת סוגייה שנויה במחלוקת בכמה היבטים.

מבחינה חברתית, הקמת יישובים חדשים מקשה מאוד על חיזוקן של הערים הקיימות באזורים המדוברים, שביניהן קרית גת, שדרות, נתיבות וקרית מלאכי. חלק גדול מהיישובים הקיימים משווע לחיזוק, ויכול היה להיעזר בתקציבים האדירים הדרושים להקמת יישובים חדשים. זאת, בנוסף להשפעות השליליות שב"שאיבת" אוכלוסיות איכותיות מהערים הוותיקות יותר, וכתוצאה מכך הגדלת שיעור התושבים שבחתך סוציו־אקונומי נמוך, על כל ההשלכות השליליות הכרוכות בכך.

הדברים משמעותיים אף יותר בהתחשב בכך שבימים אלה מקדמת המדינה שיווק קרקעות בהיקפים אדירים בכמה מוקדים באזור. בקרית גת משווקת המדינה קרקעות לבניית 15 אלף יחידות דיור, במסגרת שני הסכמי גג שנחתמו עם הרשות המקומית; באשקלון מקודם הסכם גג שמגדיר היקפי בנייה גדולים אף יותר; וגם בבאר שבע, הדרומית יותר, נחתם לפני כמה שבועות הסכם גג לשיווק מהיר של קרקעות לבניית 20 אלף יחידות דיור.

בהיבט הסביבתי, הקמת יישובים חדשים במקום עיבוי וציפוף היישובים הקיימים נחשבת כפגיעה בשטחים הפתוחים. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, הביע בכמה מקרים מאז שנכנס לתפקידו התנגדות להקמת יישובים חדשים. בנאום ביום הסביבה בכנסת, בסוף יוני, אמר גבאי כי "אני מודע לחשש של חיבור בין אוצר, בינוי וסביבה. אני בהחלט יכול להרגיע את החוששים. אנחנו נגד בניית יישובים חדשים, מאחר שהם פוגעים בסביבה ובחלשים".

בסך הכל צפויות שתי התוכניות יחד לנגוס ביותר מ-15 אלף דונם של שטחים פתוחים - וזאת עוד לפני שכוללים את הפגיעה בסביבה הצפויה להיגרם מבניית תשתיות התחבורה, החשמל והמים שישרתו את שתי הערים. בולטת במיוחד היא הפגיעה שצפויה לגרום הבנייה באזור בית גוברין, בשטח ירוק המוגדר כבעל חשיבות נופית מיוחדת, בחלקם הדרומי של יערות בית שמש.

תוצאה שלילית נוספת של בינוי מאסיבי ביישובים חדשים במקום ביישוב קיים היא עלויות גבוהות משמעותית של השקעה בתשתיות. כל יישוב חדש מצריך סלילת כבישים חדשים שיחברו אותו למערכת הכבישים, חפירת תעלות מים וביוב, מתיחת קווי חשמל וכמובן הקמת עירייה חדשה ומוסדות חינוך וציבור חדשים. ביישובים הקיימים, לעומת זאת, חלק ניכר מהאוכלוסייה החדשה יוכל להשתמש בתשתיות הקיימות.

במחקר שערך ב-2011 מרכז המחקר של הכנסת, בעקבות החלטת הממשלה אז על הקמת עשרה יישובים כפריים חדשים במרחב שבין צומת שוקת וערד, נמצא כי השקעת הממשלה והרשויות המקומיות בהקמת יחידת דיור בהרחבת יישובים כפריים קיימים מגיעה ל–169 אלף שקל לכל יחידה. עלות הקמת יחידת דיור ביישובים כפריים חדשים מזנקת ל–360 אלף שקל, כלומר עלות גבוהה יותר מכפליים לכל יחידת דיור. עלות ההשקעה בתשתיות עבור דירות בבנייה רוויה ביישובים קיימים היתה הנמוכה ביותר - כ-88 אלף שקל ליחידת דיור.

על פניו, המהלך עומד גם בניגוד למדיניותו המוצהרת של שר הבינוי והשיכון. מאז שנכנס לתפקידו, נמנע יואב גלנט מהבעת תמיכה בהקמת יישובים חדשים - והעדיף לחזק ערים קיימות. כך למשל, גלנט הודיע לפני כחודש כי הוא מתנגד לתוכנית להקמת "בת הרים", עיר חדשה שקידם קודמו של גלנט, אורי אריאל, בהרי ירושלים. ככלל, דומה כי הימנעות מהקמת יישובים חדשים היא עמדה מפלגתית של כולנו, שחולשת גם על מינהל התכנון. המפלגה שוללת הקמת יישובים חדשים בעיקר מטעמים חברתיים - ולכן פעילות זאת של משרד השיכון, בניגוד למדיניות המוצהרת, מפתיעה.

חיים טרגן

"אין מקום לבנייה נוספת בסביבה"

פרט מפתיע נוסף, שנחשף כאן בראשונה, הוא כי פרסום שתי התוכניות האלה בא זמן קצר מאוד לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום שללה כל צורך בהוספת שטחים בנויים חדשים לקרית גת וסביבתה. הוועדה קבעה כי תוכניות הבנייה העתידיות והנרחבות לקרית גת עצמה מספיקות בהחלט.

במהלך ישיבה שהתקיימה ב–16 באוגוסט, שעסקה בשינויים בתוכנית המתאר הארצית, דנה הוועדה בשתי בקשות של רשות מקרקעי ישראל: האחת, להרחיב את גבולות המרקם העירוני של קרית גת לכיוון מזרח, כלומר לכיוון בית גוברין; והשנייה - להרחיב את גבולות המרקם העירוני של קרית גת לכיוון מערב, כלומר לכיוון חלץ. הוועדה החליטה לדחות את שתיהן.

בנימוקי הדחייה כתבה הוועדה כי "בקרית גת כיום אוכלוסייה של כ-55 אלף איש. יעד תוכנית המתאר ל-2035 היא לאוכלוסייה של 120 אלף איש, ללא צורך בקרקע נוספת במרקם עירוני. במרקם העירוני סביב קרית גת יש עתודות קרקע נוספות לפיתוח. בנוסף, העיר עוברת תהליך של התחדשות עירונית ומוגשות תוכניות לציפוף והרוויה". לפיכך סיכמה הוועדה כי "לטובת גדילה בריאה ומאוזנת לעיר, אין מקום להגדלה נוספת בסביבתה". אם מקום להגדלתה של קרית גת, על אחת כמה וכמה לא ברור הצורך בתכנון שתי ערים חדשות בקרבתה.

בחברה להגנת הטבע גינו את יוזמת משרד הבינוי להקמת הערים החדשות. "החברה להגנת הטבע סבורה כי חיזוק הנגב ומרחב לכיש זו מטרה חשובה וראויה, ויש לעשותה באמצעות עיבוי והרחבת היישובים הקיימים, בהתאם למדיניות התכנון הארצית, ולא על ידי הקמת יישובים חדשים בלב השטחים הפתוחים", מסרה החברה. "לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים יש יתרונות כלכליים, חברתיים וסביבתיים. מבחינה סביבתית, פיתוח יישובים חדשים, הכולל בניית בתי מגורים ותשתיות נלוות, כמו כבישים, חשמל, ביוב ומים, פוגע בנוף הפתוח, מצמצם את השטחים הפתוחים, גורם לנזק אקולוגי ולהרס של בתי גידול".

עוד מסרה החברה להגנת הטבע כי "יש להקצות את מלוא המשאבים לקליטת משפחות חדשות וליצירת מקורות תעסוקה חדשים ביישובים הקיימים, ולא לקדם עוד ועוד יישובים חדשים, שרק יפגעו בחוסנם החברתי והכלכלי של היישובים הקיימים בכל מרחב. זאת, בייחוד לאור העובדה כי באזור קרית גת ואשקלון יש ביישובים הקיימים עתודות של עשרות אלפי יחידות דיור מאושרות. לאחרונה הביעו גם השר להגנת הסביבה וגם שר השיכון התנגדות להקמת יישובים חדשים, ואנחנו מצפים כי הם יעמדו במלתם, יפעלו להורדת התכניות המיותרות מסדר היום - ולא יתנו את ידם לקידומן במוסדות התכנון".

ממשרד הבינוי נמסר בתגובה כי "מדובר בבדיקה ראשונית של היתכנות (מצאי היקף הקרקע, הצורך וכיו"ב). המשרד מבצע בדיקות מקדמיות כאלה כחלק מתהליך התכנון המקדמי שנה בשנה באופן שגרתי בכל המדינה. בהתאם לממצאים, יתקבלו בגמר הבדיקה ההחלטות לגבי המשך התכנון. מדובר בכל מקרה על תכנון לטווח של 20 שנה ומעלה. שמות המקומות מציינים רק את אזור החיפוש - ואין בהם בשלב זה יותר מזה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "הנושא לא מוכר לגורמי המקצוע במשרד.עמדת המשרד היא כי הפיתוח הנכון הוא חיזוק ועיבוי ערים ותשתיות קיימות ויישום פרויקטים של התחדשות עירונית שעדיפים על פני הקמת ערים חדשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#