עשרות אלפי דירות באזור המרכז יחכו: שדה התעופה בהרצליה ימשיך לפעול - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשרות אלפי דירות באזור המרכז יחכו: שדה התעופה בהרצליה ימשיך לפעול

החלטת המועצה הארצית סותרת את מדיניותה המוצהרת של המדינה בארבע השנים האחרונות להביא לסגירה מיידית של השדה ■ במקביל, תתחיל עיריית הרצליה לקדם תכנון של 15 אלף דירות במקום ■ ההחלטה מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה

24תגובות

למרות התחייבויות חוזרות ונשנות על סגירתו של שדה התעופה בהרצליה במהלך 2015 והקצאת מאות הדונמים המשמשים אותו לבניית שכונות מגורים, החליטה היום המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על הארכת פעילות השדה בשלוש שנים נוספות. המועצה הורתה גם על הכנת תוכנית מתאר ארצית זמנית לשדה התעופה, שתעניק תוקף סטטוטורי לשדה. ההחלטה עומדת בסתירה למדיניותה המוצהרת של המדינה בארבע השנים האחרונות להביא לסגירה מיידית של פעילות השדה, במנותק מהשאלה אם קיימות חלופות מתאימות לפעילותו.

עוד הוחלט כי משרד התחבורה יביא בפני המועצה בהקדם תוכניות לבניית שדה תעופה חלופי שיקלוט את פעילות השדה, וכן כי בתקופה זו תתחיל עיריית הרצליה לקדם תכנון של שכונות מגורים במקום בהיקף 15 אלף יחידות דיור. למרות הגדרת המשך פעילותו של השדה כ"זמנית" לתקופה של שלוש שנים נוספות, כבר יותר מפעם אחת הוכיח שדה התעופה בהרצליה, שפועל במשך עשורים ללא תוכנית מאושרת, כי במקרה שלו אין דבר קבוע יותר מהזמני.

קיום ההחלטה מותנה באישורו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, שכן מדובר בהפרת התחייבות עבר של המדינה כלפי בית המשפט, שלפיה אין כוונה להאריך את פעילות השדה, הפועל ללא תוכנית מסודרת, מעבר ל–15 באפריל השנה, ללא קשר לקיומן של חלופות שתוכלנה לקלוט את פעילותו. בעקבות התחייבות זו מחק בית המשפט עתירה שהגישו תושבים באזור נגד המדינה בנושא.

החלטת המועצה מעוררת כמה סימני שאלה, שהעיקרי שבהם הוא יכולתו של משרד התחבורה לספק שדה תעופה חלופי בתוך שלוש שנים. בישיבות עבודה שנערכו בחודשים האחרונים העריכו גורמי מקצוע בכירים, בהם מנהלת מינהל התכנון בינת שוורץ, כי חלופה של ממש לא תוכל להתקיים עד 2022, כלומר שבע שנים מהיום — הזמן המשוער להכשרת שדה התעופה החלופי בעין שמר. לפיכך, יש בסיס מוצק לחשוד כי עד פינוי שדה התעופה תחלוף תקופה ארוכה בהרבה.

עזרא לוי
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

נציג עמותת משתמשי שדה התעופה בהרצליה, עו"ד אלון גלרט, שעתר נגד סגירתו של השדה, נשמע היום שבע רצון בעקבות ההישג: "מדובר בהחלטה מאוזנת ונכונה, שמאזנת בין האינטרסים של הטייסים במקום, ובין צרכיה של העיר הרצליה".

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, נשמע גם הוא שבע רצון: "אנחנו מתכוונים להתחיל לעבוד על תוכניות הבנייה במקום בהקדם", אמר.

החלטה מעוררת תהיות

העובדה שמשרד האוצר אינו נלחם להזזתו של השדה מהמקום במהירות האפשרית היא תמוהה. המשך פעילות השדה במקום, מלבד היותה מכשול בפני בנייה חדשה בהיקף של אלפי דירות, מונעת גם את בנייתן של אלפי דירות נוספות בתהליכי התחדשות עירונית בשכונות הסובבות את השדה — גן רש"ל ונחלת עדה בהרצליה ולב הפארק ברעננה, בשל מגבלות גובה הבנייה שנגרמות בשל 
פעילות השדה.

ליאור מזרחי

בתקופה שבה פועלים משרד האוצר ומינהל התכנון, לפחות כלפי חוץ, כדי לקדם את הגדלת היצע דירות במהירות באזור המרכז, הוויתור על פוטנציאל של עשרות אלפי יחידות דיור בלב אזורי הביקוש לטובת פעילות תעופה איזוטרית למדי, מעוררת תהיות.

עו"ד ליאור כץ, המייצג את עיריות הרצליה, רעננה והמועצה המקומית כפר שמריהו, נשמע פחות נלהב מההחלטה: "מאזן האינטרסים כאן נוטה כאן בבירור לטובת סגירה מיידית של השדה", הוא טוען, "בשדה לא מתקיימת כל פעילות חיונית למדינת ישראל. יש שם פעילות עסקית פרטית, שנותנת מענה לתחביב של קבוצה זעומה של אנשים, שנוח להם ללמוד טיסה במרכז. לו נאכפה ההחלטה על סגירתו המיידית של השדה, היו מתפזרות הפעילויות לשדות התעופה חיפה, מגידו ושדה תימן. זאת בעוד המשך הפעילות במקום גורמת לסבל יומיומי לתושבי שלוש רשויות שונות ומונעת בנייה בהיקפים חסרי תקדים לאזור המרכז".

התוכנית נדחתה שוב ושוב מחשש לתביעות

שדה תעופה הרצליה התחיל לפעול ב–1948 כשדה תעופה צבאי. לאחר מלחמת העצמאות התחיל השדה לשמש בעיקר את התעופה האזרחית, ובפרט מטוסי ריסוס. כיום נחשב השדה למוקד לימודי הטיסה האזרחית בישראל, ואתר שבו מבוצעים רוב התיקונים והטיפולים התקופתיים למטוסים הקלים. כמו כן משמש השדה לחניה של כ–100 מטוסים קלים.

פעילותו של השדה מעולם לא הוסדרה מבחינה תכנונית. אף שבמהלך שנות ה–2000 נעשו ניסיונות להסדרתו, לבסוף נמנעה רשות שדות התעופה מכך, בעיקר משיקולים כלכליים, מכיוון שיצירת תוכנית קבועה לשדה היתה חושפת אותה לשורת תביעות ירידת ערך.

למרות אי־הסדרתו, המשיכה פעילות השדה להתנהל באין מפריע, וב–2011 הגישה תושבת האזור עתירה נגד המדינה בשל מדיניות אי־האכיפה הממושכת שזו נוקטת במקום. בתשובת המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי החל ב–15 באפריל 2015 צפוי שדה התעופה בהרצליה להיסגר והשימושים בו יופסקו, וזאת במנותק ממציאת חלופה זמינה אחרת.

הסיבה להחלטת המדינה לסגור את השדה היא הבנת משרד התחבורה ורשות שדות התעופה כי הכשרתו תצריך את הרשות להפקיד כתב שיפוי כנגד כלל תביעות הפיצויים שצפויים תושבי האזור לתבוע את המדינה, בשל ירידת ערך נכסיהם (תביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה). ברשות החליטו כי פעילות השדה אינה משמעותית מספיק מבחינתם כדי לשאת בעלויות העצומות של תשלומי הפיצויים, ומכיוון שהמשך פעילותו באופן לא חוקי כפי שנעשה כיום אינה אפשרית עוד — הוחלט על סגירתו.

עמדה זו קיבלה ביסוס בשני מכתבים שונים שהוציא מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי, אל היועץ המשפטי לממשלה, ובשניהם הודיע כי עמדת משרד התחבורה היא שעל פעילות שדה התעופה להסתיים עם תום המועד שקצבה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ובמנותק ממציאת חלופות אחרות.

"סגירת השדה — החלטה בלתי־סבירה"

חודשיים לפני מועד הסגירה המתוכנן, בפברואר, עתרה עמותת משתמשי שדה תעופה הרצליה יחד עם מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, לבג"ץ נגד סגירתו הצפויה של השדה, באמצעות עורכי הדין אלון גלרט וינקי פפר. זאת, בטענה כי סגירת שדה התעופה ללא כל חלופה שעשויה לקלוט את פעילותו, היא החלטה בלתי־סבירה.

העותרים ציינו כי שדה התעופה עין שמר, שעל פי החלטת הממשלה אמור לקלוט את הפעילות, אינו מתקרב לכשירות, ולמעשה עדיין לא פונתה ממנו הפעילות הצבאית המתקיימת בו כיום.

בין היתר דרשו העותרים מבג"ץ כי יוציא צו ביניים שלא יאפשר למדינה לפגוע בפעילות השדה. ב–14 באפריל, יום לפני תאריך הסגירה שנקבע, נענה בג"ץ לעותרים באופן חלקי, וקבע כי הפעילות במקום תימשך חצי שנה נוספת, תחת הגבלות מסוימות. דיון נוסף נערך בראשית ספטמבר, ושם הציגה המדינה לראשונה שינוי משמעותי בעמדתה, שלפיו במקום סגירה מיידית של השדה (שכפי שהוזכר אמורה היתה להתבצע עוד באפריל), יעלה הנושא לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה על ידי שוורץ.

הסיבה שבגינה דווקא שוורץ תעלה את הנושא לדיון, ולא יושב ראש המועצה הארצית אביגדור יצחקי, שמונה ליו"ר קבינט הדיור על ידי שר האוצר משה כחלון, הוסברה במכתב הבהרה שנשלח מטעם הפרקליטות לבית המשפט: "יו"ר המועצה הארצית ביקש שלא להחליט בפעם הזו בעניין קיום דיון במועצה, בשל היכרות מוקדמת בינו לבין עו"ד גלרט".

טיבה של אותה היכרות מוקדמת לא הוסבר במכתב, אולם כאן המקום לציין כי עו"ד גלרט, שזכה היום להישג יוצא מהכלל בעבור לקוחותיו כשהציל את השדה מסגירה מיידית, שימש נציג מפלגת כולנו במהלך המשא ומתן הקואליציוני.

ממשרד האוצר ומינהל התכנון נמסר: "עמדת מינהל התכנון עקבית ומאוזנת, ומעולם לא השתנתה.המינהל פועל מחד למנוע פגיעה אנושה בענף התעופה האזרחית שעלולה להיווצר עם סגירה מיידית של השדה ללא מענה חלופי, ומאידך הוא פועל להאצת התכנון למגורים בשטח השדה. מכיוון שאין תוכנית מאושרת למגורים ולא ניתן לבנות מגורים בשטח השדה ובסביבתו, הסדרה זמנית של פעילות שדה התעופה עד לאישור התוכניות למגורים היא ניצול יעיל יותר של הקרקע. אין בהסדרה זמנית של השדה לעכב את הליכי התכנון לשכונת המגורים בשטחו. להפך — תשומת הלב המקצועית בשטח זה נתונה לתוכניות למגורים, ואלה יקודמו תוך האצה מרבית. לאור כל אלה אימצה המועצה הארצית פה אחד את הצעעת מינהל התכנון שיש לאפשר את פעילות השדה ל-3 שנים, ובהמשכן רק בכפוף וביחס להתקדמות 
הליכי התכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#