בית המשפט הקפיא לשנה תוכנית להפקעת קרקעות בשדרות קק"ל בתל אביב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט הקפיא לשנה תוכנית להפקעת קרקעות בשדרות קק"ל בתל אביב

העירייה פעלה ליישם תוכנית שאושרה בתחילת שנות ה–70 וסירבה להציע חלופות שיצמצמו את הפקעות הקרקע

תגובות

בית המשפט המחוזי תל אביב הקפיא לשנה את תוכנית העירייה להפקיע שטחים מחלקות פרטיות של תושבי שדרות קק"ל בתל אביב, לצורך הרחבת הכביש והוספת נתיב תחבורה ציבורית לאורך כ-500 מ"ר בין נתיבי איילון לבני אפרים.

בית המשפט הורה לוועדה המקומית לבדוק שוב את הצורך בהרחבת הכביש, ובמידת הצורך לגבש פתרונות תכנוניים שיצריכו הפקעת שטח מינימלי, שתפגע באופן מידתי בחלקות של בעלי הקרקע. זאת, בין היתר משום שהפקעת הקרקעות מתבססת על תוכנית בת כ–40 שנה, שלא יושמה עד היום.

אלון רון

מדובר בתוכנית מתחילת שנות ה–70, שאחת ממטרותיה היתה הרחבת קטע הכביש מ–21 מטר ל–28–31 מטר, שמשמעותה הפקעת חלקים נרחבים משטחי החצרות לאורך הרחוב. העירייה לא מימשה את התוכנית במשך שנים רבות, וב–1989 אף נחתם הסכם פשרה במסגרת הליך משפטי, שלפיו לא תתבצע הרחבה במשך 20 שנה. ב–2010 גילו תושבי הרחוב כי העירייה מתכוונת לפעול למימוש ההפקעה, והחלו לפעול לביטולה. במארס 2011 אישרה הוועדה המקומית את ביצוע ההפקעה.

התושבים הצליחו, באמצעות משרד עו"ד ענת בירן, להביא את ההחלטה לדיון נוסף במליאה — אך גם היא אישרה לבסוף את ההחלטה, ולכן הוגשה עתירה מינהלית בנושא, והוועדה המקומית הבטיחה שלא להמשיך בהליכי ההפקעה עד סיום העתירה. לאחר הגשת העתירה ודיון ראשון בפני השופטת אסתר קובו, נעשו מאמצים להגיע להבנות, אך התברר כי העירייה עומדת על ביצוע ההפקעה — ולא הציעה חלופות שיצמצמו את ההפקעות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

העירייה טענה כי ההפקעה נחוצה לטובת הוספת נתיב לתחבורה ציבורית ומסלול לאופניים. מנהל אגף הנכסים בעירייה הציג נתונים שלפיהם נפח כלי הרכב בתחבורה ציבורית בין 06:00 ל–18:00 הוא 1,750 כלי רכב בתחבורה ציבורית. מנגד, חוות דעת תחבורתית סותרת מטעם התושבים של חברת א.ג. סקרים הציגה נפח תחבורה ציבורית בהיקף של 335 כלי רכב בלבד באותן שעות.

התושבים טענו באמצעות עו"ד ענת בירן כי אין כל נחיצות בהוספת נתיב תחבורה ציבורית, מכיוון שמספר כלי התחבורה לא מצדיק זאת, וכי גם אם יוסיפו נתיב, הרי שאין תוכנית להוספת נתיב מעל איילון — ואז שם ייווצר צוואר בקבוק. כמו כן, התושבים טענו כי מחובתה של העירייה לבחון שנית תוכנית שאושרה לפני 40 שנה, לאור השינויים במגמות התכנון שהתרחשו בתקופה זה.

בית המשפט השתכנע כי היעילות של הוספת נתיב התחבורה ציבורית מוטלת בספק. "מעיון במסמכים ובמפות שצורפו לעתירה עולה כי באזור שסביבו סובבת העתירה אין הקצאה לנתיבי תחבורה ציבורית, אף שיש באזור רחובות שבהם היקף התנועה עולה על זה של קק"ל", כתב סגן הנשיאה, השופט עודד מודריק. "על כן, סביר לחשוב שראוי לערוך בחינה מחודשת של הצורך להקצות נתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים בקטע זה של שדרות קק"ל. בפרט, כשמדובר באורך קטע שאינו עולה על חצי קילומטר, וממערבה לו הגשר מעל איילון, שכולל שני נתיבים בלבד ואינו ניתן להרחבה".

עו"ד בירן אמרה כי "אני שמחה על החלטת בית המשפט. לא ייתכן שהעירייה תפקיע ללא פיצוי חלקות נרחבות מחצרות תושביה על סמך תוכנית בת 40 שנה, מבלי לבדוק שוב את הצורך בה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#