עיריית הרצליה והמינהל נאבקים - ובניית 2,700 דירות בגליל ים צפויה להידחות

לאחר שעיריית הרצליה החליטה לדחות את אחת מתוכניות הבנייה הגדולות במרכז, שכוללת 800 דירות להשכרה לטווח ארוך - מזמינה 
רשות מקרקעי ישראל גופים פרטיים שיקדמו את התכנון במקום ■ בעיריית הרצליה זועמים - וקוראים ליזמים שלא להתמודד

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרוייקט גליל ים בהרצליה. הדמיה: רשות מקרקעי ישראל

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הוציאה מכרז לתכנון מחודש של 350 דונם במתחם גליל ים, הסמוך למחלף הסירה, בדרום מערב הרצליה. זאת, לאחר שבדיון שנערך לפני כחודש דחתה הוועדה המקומית הרצליה תוכנית מפורטת שהגיש המנהל לבניית 2,700 דירות בשטח, בנימוק שהתוכנית כוללת מטלות ציבוריות רבות (עבודות פיתוח) בסך מאות מיליוני שקלים — אך לא מעגנת מקורות כספיים למימונן.

בכך צפוי להתעכב משמעותית חלקה העיקרי של אחת מתוכניות הבנייה הגדולות שהיו אמורות לקום באזור המרכז. בשטח קיימת כבר תוכנית מתאר לבניית קרוב ל–4,000 דירות, שכוללת שתי תוכניות מפורטות.

התוכנית הראשונה היא לבנייה של כ-1,100 דירות. מהן 300 דירות אמורות להיבנות על קרקע מינהל המיועדות להשכרה לטווח ארוך, וכ-800 נוספות על קרקע בבעלות קיבוץ גליל ים.

התוכנית המפורטת השנייה כוללת בנייה של 2,700 דירות, שמהן אמורות היו להיבנות כ-800 דירות בהשכרה לטווח ארוך — 250 מהן משוריינות לבני הרצליה — אך זו נדחתה. כעת עם יציאת הקרקע לתכנון מחודש מצד גורמים פרטיים, צפויות כלל הדירות להיות בייעוד מכירה, אם כי היזמים הזוכים יחויבו למכור 20% מהן לרוכשי דירה ראשונה זכאי משרד השיכון.

ההתפתחויות האחרונות הן המשך ישיר להתפוצצותן של השיחות הממושכות לחתימת הסכם גג לבנייה נרחבת בעיר, במארס האחרון. גם אז במוקד המחלוקת עמד הנושא הכספי, כשברשות מקרקעי ישראל ובמשרד האוצר האשימו את עיריית הרצליה בסחטנות, ומנגד האשימה העירייה כי המדינה, שצפויה "להרוויח מיליארדים" משיווק הקרקעות, אינה דואגת למימון התשתיות הנדרשות לשכונות החדשות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

החלטתה של עיריית הרצליה לדחות את התוכנית באה לאחר קרוב ל–20 שנות הליכים תכנוניים בקרקעותיו החקלאיות של קיבוץ גליל ים לשעבר, שכללו אינספור התנגדויות, עתירות וסיבוכים משפטיים. לפני ארבע שנים אושרה התוכנית המתארית לשטח והקרקע שינתה את ייעודה, ולפני כשנה, ב–17 בספטמבר 2014, החליטה הוועדה המקומית הרצליה להמליץ על הפקדת התוכנית המפורטת שהגישה רמ"י. בדצמבר הופקדה התוכנית להתנגדויות, כשסיום תקופת ההתנגדויות נדחה שוב ושוב על ידי הוועדה המקומית.

במקביל ניהלה הרשות משא ומתן עם המדינה לחתימת הסכם הגג. זמן קצר לאחר כשלונם של המגעים לחתימת הסכם הגיש מהנדס העיר הרצליה מייק סקה התנגדות לתוכנית. באוגוסט קיימה הוועדה המקומית, בראשות ראש העירייה משה פדלון, דיון בהתנגדויות "המטילה מטלות ציבוריות רבות היקף ועתירות הוצאות, החיוניות לצורך מימוש הבנייה המוצעת, אך מבלי שקיים עיגון למימונן", לשון הפרוטוקול.

רמ"י: מצפים לשיתוף פעולה של העירייה

כעת עם דחייתה של התוכנית המפורטת עבור השטח, שבו מקודמים הליכי תכנון זה קרוב ל–15 שנה, החליטה הרשות להעביר את התכנון לגופים פרטיים, בתקווה שאלה יצליחו במקום שבו כשלה המדינה. ברמ"י הסבירו אתמול כי פרסום המכרז במתכונת זו נובע מכך שלא הבשילו התנאים לחתימת הסכם גג עם עיריית הרצליה שכחלק ממנו היתה התוכנית אמורה להיות משווקת, עקב מחלוקת בין רמ"י לעירייה בנושא דרישת מימון הפיתוח של העירייה, שאינן מקובלות על רמ"י.

"שיווק הקרקע במכרז יזום נעשה במסגרת מדיניות שר האוצר משה כחלון לשלב את הסקטור הפרטי בהליכי התכנון ולקדמם בהליכים קצרים יותר", נמסר מרמ"י, ואילו השר כחלון עצמו אמר: "מדובר בתוכנית משמעותית באזור ביקוש שהתעכבה במשך שנים רבות. שילוב המגזר הפרטי בהליכי תכנון וייזום הוא נדבך נוסף במאבק שלנו לפתרון משבר הדיור הלאומי".

לדברי עדיאל שמרון, ממלא מקום מנהל הרשות, אמר: "אנו משווקים את הקרקע שקודמה על ידי רמ"י ועברה כבר הליך תכנוני ממושך, היזמים ייכנסו לנעליה של המדינה לצורך קידום התוכנית. אנו סבורים שהשלמת התכנון בידי המגזר הפרטי תוכל להתקדם בלוחות זמנים מהירים יחסית וניתן יהיה להתחיל בבנייה".

עוד הוסיף שמרון: "אנו מצפים מעיריית הרצליה שתתגייס למאמץ לקידום התוכנית ואישורה, כדי שניתן יהיה להוציא לפועל שיווקן של 2,700 יחידות הדיור ולהביא עוד 10,000 תושבים חדשים לעיר".

אלא שאם יש משהו אחד שעיריית הרצליה נחושה לא לעשות כעת, הוא לשתף פעולה. לא עם רמ"י, ולא עם יזמים פרטיים שייכנסו בנעליה. כדי להבהיר זאת השיקה העירייה קמפיין הכולל מודעות בעיתונים, שמטרתו להרתיע יזמים מלגשת למכרז של רמ"י. "כל הרוכש קרקע מרמ"י בגליל ים — שם כספו על קרן הצבי ועושה זאת על אחריותו בלבד", נכתב.

עוד מסרה העירייה: "בעוד המינהל עתיד להרוויח מיליארדי שקלים משיווק הקרקע לקבלנים וליזמים — ההשקעה במתן השירותים החיוניים הבסיסיים בהקמת תשתיות ומוסדות ציבור מגיעה לסך של כ–600 מליון שקל בלבד".

כמה עולה פארק?

בבליל הטענות קשה קצת להבין מהן, אם כן, ההוצאות הנדרשות לפיתוח השכונה ואם אכן המדינה נוהגת בקמצנות כפי שמאשימה העירייה, או שמא העירייה נוהגת בסחטנות כפי שמאשימה המדינה.ההערכות הן שעבור שיווק הקרקע במכרזים רגילים (כלומר אלה שהיו מתפרסמים אם העירייה היתה מאשרת את התוכנית של המינהל), היתה רשות מקרקעי ישראל גורפת 2–2.5 מיליארד שקל. מהם, 300-250 מיליון שקל, על רמ"י לשלם לרשות המקומית כחלף היטל השבחה.

מלבד זאת, כמו כל רשות מקומית, בהרצליה יש חקיקת עזר עירונית המאפשרת לה לגבות אגרות והיטלים מהיזמים הבונים בתחומה בגין עבודות סלילה, תיעול, וכיו"ב, ואלה אמורים היו להכניס לקופת פיתוח השכונה עוד כ-200 מיליון שקל. כלומר, עבור לפחות 450–500 מיליון שקל של עבודות מתוך 600 המיליון הנדרשים לטענת עיריית הרצליה, ישנו מקור תקציבי.

ואולם גורמים ברשות טוענים שגם התחשיבים שהובילו את העירייה לסכום של 600 מיליון מבוססים על נתונים שניתן להתווכח עליהם. כך למשל, בתחשיבי העירייה עלות פיתוחו של פארק רובעי בן 200 דונם מגיעה ל–160 מיליון שקל, בעוד שברמ"י טוענים כי מדובר ברמת פיתוח יוצאת מגדר הרגיל, החורגת מהממוצע הארצי העומד של עלות בסך 250 אלף שקל לדונם (50 מיליון שקל).

בנוסף מכלילה העירייה בתחשיבי הפיתוח שלה הקמת גשר מעל נתיבי איילון וכביש 2, שיחבר את גליל ים עם אזור התעשייה, בעלות הקמה של כ–100 מיליון שקל, אף שהתב"ע אינה דורשת גשר שכזה, אלא מדובר בדרישה של העירייה.

בשיחה עם TheMarker אמר פדלון: "אנחנו רוצים מאוד לקדם את הבנייה בשכונה, אך לצערנו המינהל מסתכל רק על הכנסותיו משיווק ואינו מוכן לסייע בפיתוח, בנימוק שהוא יקר מדי. ככה לא עובדים, ככה לא מקדמים דברים, ואנחנו נילחם בזה".

פדלון הדגיש כי בכוונת העירייה להמשיך במאבקה למיצוי מלוא הפוטנציאל של עתודות הקרקע בגליל ים ליצירת דיור בר־השגה — למכירה ולהשכרה — לציבור בכלל ולבני העיר הרצליה בפרט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker