פוטנציאל לעוד 200 אלף דירות: אושרה תוכנית המתאר הראשונה בתולדות תל אביב - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
היסטוריה

פוטנציאל לעוד 200 אלף דירות: אושרה תוכנית המתאר הראשונה בתולדות תל אביב

שש שנים לאחר שהחלה עיריית תל אביב בתהליך, אישרה אותה הוועדה המחוזית ■ התוכנית צפויה להכפיל את מספר הדירות בעיר, ולהוסיף מיליוני מ"ר של מסחר ותעסוקה

27תגובות

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז תל אביב אישרה למתן תוקף את תוכנית המתאר לעיר תל אביב, זאת לאחר חודשים ארוכים שבהם נדונו מאות ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית שהופקדה. המדובר בתוכנית המתאר הראשונה המאושרת לעיר אי פעם. התוכנית קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת היעד 2025. זאת באמצעות קביעת ייעודי הקרקע השונים ברחבי העיר – בנייה למגורים, מסחר ותעסוקה, שטחים ירוקים וכן הלאה, את הגובה וצפיפות הבנייה בכל אזור ואזור, את הצירים ומרכזי התחבורה המרכזיים שישרתו את העיר ועוד.

השינוי המרכזי בתוכנית שאישרה הוועדה, לעומת התוכנית שהופקדה לפני שנתיים, הוא בהגדלה משמעותית במספר יחידות הדיור הפוטנציאלי. התוכנית צפויה להוסיף פוטנציאל בנייה של עד 125 אלף יחידות דיור מתוכננות לעיר. תמהיל שימושים באזורי התעסוקה כולל פוטנציאל ל-20 אלף יחידות דיור, תוכנית שדה דב כ-15 אלף יחידות דיור, נווה שרת מזרח כ-5,000 יחידות דיור, ופוטנציאל הבנייה בשכונות הוותיקות המיועדות לפינוי בינוי – 65 אלף יחידות דיור. יחד עם כ-75 אלף יחידות דיור קיימות בתוכניות מופקדות, מדובר בפוטנציאל תכנוני של כ-200 אלף יחידות דיור לעיר, זאת בעוד שמספר יחידות הדיור הקיימות כיום הוא 190 אלף. כמו כן, מגדירה התוכנית פוטנציאל לתוספת של מיליוני מ"ר בנוי של שטחי מסחר ותעסוקה.

עופר וקנין

התוכנית כוללת מספר עיקרים תכנוניים נוספים, דוגמת יצירת רחובות מסחריים ראשיים חדשים – איינשטיין ברמת אביב ולה-גארדייה בשכונת יד אליהו. עוד כוללת התוכנית הוספה והסדרה של מבני ציבור, העתקת מבנה התחנה המרכזית החדשה, חיבור שדרות רוטשילד לים באמצעות שדרה חדשה ועוד.

החלטת הוועדה המחוזית התקבלה בישיבתה האחרונה ב-12 באוגוסט, ופורסמה היום (א') באתר מינהל התכנון. תחילת העבודה על התוכנית נעשה ב-2009 במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב, ולאחר ארבע שנות עבודה הוגשה התוכנית לאישור הוועדה המחוזית בראשית 2012, זמן קצר לפני פרישתו של מהנדס העיר חזי ברקוביץ', שניצח על גיבושה, מתפקידו.

בתחילת 2013 הוחלט על הפקדתה להתנגדויות, ואכן הוגשו מאות התנגדויות מצד מגוון גורמים בעלי עניין – תושבים, בעלי עסקים, יזמים, מתכננים, גופי סביבה ורשויות שכנות. גם מהנדס העיר תל אביב עודד גבולי, הגיש התנגדות לאחר שביקש לערוך מספר שינויים בתוכנית. בסוף 2014 מונה המתכנן זאב עמית על ידי הוועדה המחוזית לחוקר לשמיעת ההתנגדויות ובמאי האחרון הגיש המלצותיו לוועדה המחוזית.

אישור תוכנית המתאר הוא ללא ספק רגע היסטורי בתולדות תל אביב, אך חשוב לציין כי מכוחה בלבד לא ניתן יהיה לבנות דבר. זאת ניתן יהיה לעשות רק באמצעות קידומן של תוכניות מתאר מפורטות, שייקבעו בהתאם לעקרונותיה של תוכנית המתאר, ואלה יוכלו להידון כעת רק בערכאה של ועדת התכנון המקומית – שתוסמך לאשר אותן ללא מעורבות נוספת מצד הוועדה המחוזית.

בתגובה על אישור התוכנית אומר עו"ד עפר טויסטר, שמשרדו עוסק בתכנון ובניה: "אני סבור שהתוכנית מפורטת ומסובכת מדי. עצם זה שדו"ח החוקר מונה מאות עמודים רק מוכיח את זה ויש לזכור שמדברים על תוכנית כוללנית. לטעמנו לא היה מקום לאשר את התוכנית כפי שהיא, שכן תוכנית כוללנית צריכה להיות קצרה ובהירה. התוכנית המופקדת ארוכה מדי (כ-100 עמ'+ נספחים) ומסובכת מאין כמותה". לדעתו תמ"א כוללנית צריכה לכלול עמודים אחדים ועוד נספח או שניים גרפיים שיקבעו עקרונות.

דווקא במקרה של ועדה עצמאית מיוחדת כפי שנתנה לתל אביב כעת, כל עוד אין תכנית כוללנית שיקול הדעת שלה הוא בלתי מוגבל. דווקא התכנית הכוללנית מגביל את שיקול הדעת שלה בתכניות פינוי-בינוי.

"הוועדה סירבה לאפשר לעיין בפרטוקולים"

עו"ד עפר טויסטר הגיש עשרות התנגדויות בשם הלקוחות שלו. הוא גם תושב תל אביב היחיד שהגיש התנגדות אישית ולאור זאת הופיע פעמיים בפני החוקר, שכן לאחר שמיעת ההתנגדויות נקראו שוב כל מי שעלולים להיפגע מהשינויים שהוועדה המחוזית שוקלת לעשות בתוכנית; אלא שלמרות שהתבקשה להציג את דו"ח החוקר, הוועדה סירבה לעשות זאת ואף לא פרסמה אותו טרם החלטתה.

לדברי עו"ד טויסטר, יש הוראה בחוק שאם גוף תכנוני שוקל לשנות תוכנית מופקדת, הוא אמור לתת למי שעלול להיפגע מהשינוי להישמע. במקרה הזה הוועדה המחוזית נקטה בהליך לגבי מספר נושאים אבל באופן מפתיע סירבה לאפשר לאותם אלה שאליהם פנתה, לעיין בדו"ח החוקר ובפרוטוקולים של הדיונים אצלה, על מנת להבין מדוע היא שוקלת לשנות את התוכנית.

לדידו של עו"ד טויסטר, זה מעשה חריג ולא ראוי, ולא ברור למה הוחלט להטיל חיסיון על אותם מסמכים עד לאחר החלטתה הסופית. "חבל שמתייחסים למתנגדים כשקופים ואולי היה רצוי שאהוד ברק היה יושב בישיבה ואז היינו מקבלים הקלטות ממנה".

לדברי עו"ד ענת בירן, מייסדת משרד עורכי הדין ענת בירן: "ההחלטה של הוועדה המחוזית היא לא סוף פסוק. היו המון התנגדויות לתוכנית. יש להניח שיוגשו עררים לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית. זה מעכב את מתן התוקף לתוכנית. נכון שיש משמעות לאישור אבל זה לא סוף פסוק.

"יש בתוכנית הזו דברים טובים ופחות טובים. הדבר הטוב הוא שניתן יהיה לאשר תוכניות בסמכות ועדה מקומית, שמקבלת הרבה סמכויות. מצד שני, הוועדה המקומית הגבילה עצמה במסגרת תוכנית המתאר, וקבעה כללים, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם ההיגיון הכלכלי, או צורכי היזמות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#