נחתם הסכם הדיור למשרתי הקבע של צה"ל בדרום: 
2,500 דירות ייבנו בשכונות צבאיות

מאות יחידות ייבנו גם בעומר ומיתר ■ באיחור של ארבעה חודשים העביר האוצר חצי מיליארד שקל ראשונים לפינוי מחנות צה"ל מהמרכז

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

בשנים הקרובות ייבנו 2,500 דירות בבאר שבע וביישובי הנגב בשכונות צבאיות עבור משרתי הקבע של צה"ל, כחלק ממעבר צה"ל לדרום - כך נקבע אתמול בהסכמות שעליהן חתמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, מנכ"ל משרד הבינוי, אשל ארמוני, ממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, וראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי.

על פי ההסכם, על בנייתן של הדירות יהיה אחראי מינהל המגורים באגף כח האדם של צה"ל, והן יאוכלסו בהדרגה בין 2017 ל–2021. עיקר הדגש בבנייה יושם על באר שבע, שבה ייבנו כ–1,200 יחידות דיור. השאר ייבנו בדימונה, באופקים, בעומר, במיתר, בכרמית, בירוחם וביישובים נוספים. מרבית הבנייה ביישובים אלה תיעשה בצורה של צמודי קרקע, אך כמה מאות דירות בבאר שבע יהיו גם בבנייה רוויה. הפרטים הוצגו אתמול במהלך ישיבת הוועדה להסרת חסמים במעבר צה"ל לנגב בראשות גרונר.

שכונת רמות בבאר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

מלבד הסכם המגורים, בוועדה דיווחו ראשי האוצר על הסרת החסם שמנע מהם להעביר עד כה את התשלום הראשון למימושו של פרויקט פינוי מחנות צה"ל מהמרכז. כבר בימי החתימה על ההסכם במארס התגלעו מחלוקות ראשונות שהעיבו על יישומו, שהעיקרית שבהן היתה התנגדות החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לאופן שנקבע לרישום ההוצאות - עשרות מיליארדי שקלים ב–20 השנים הקרובות. טענתה של עבאדי־בויאנג'ו היתה כי דרך הרישום שנקבעה, שלפיה הגורם המממן היא רשות מקרקעי ישראל ולא המדינה, אינה קבילה ואינה תואמת את הנורמות הבינלאומיות - ולכן אין בכוונתה לתת לכך יד. עמדתה של עבאדי־בויאנג'ו אף זכתה לגיבוי של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג.

כתוצאה מהמחלוקת הפנימית באוצר, מאז שנחתם ההסכם לא הועברו הסכומים לתקצוב פינוי הבסיסים בהתאם ל"אבני הדרך" שנקבעו בו. באפריל שלח מנכ"ל משרד הביטחון מכתב חריף למשרדי האוצר וראש הממשלה, שבו קבל כי "משרד האוצר הפר את ההסכם באופן חד־צדדי כבר במימוש הצעד הראשון שלו, בכך שלא העביר למשרד הביטחון תקציב בסך 400 מיליון שקל ב–5 באפריל, כמתחייב מההסכם. התנהלות תמוהה זו מעלה חשש של ממש שההסכם לא ימומש והעבודה הרבה שהושקעה תרד לטימיון".

כעת, כאמור, הועבר הסכום הראשון, בסך כחצי מיליארד שקל, לאחר התערבותו של שר האוצר, משה כחלון, ליישוב המחלוקת. עם זאת, עדיין מדובר בסכום המהווה מעט יותר משליש מסך הסכום שאמור משרד הביטחון לקבל במסגרת ההסכם לאורך השנה הקרובה - כ–1.35 מיליארד שקל בסך הכל. נשאלת השאלה אם גם יתרת התשלומים תועבר כסדרה, או שהעיכוב שחל כבר בהעברת התשלום הראשון מרמז על המשך המגמה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

אחת ההשלכות למחלוקות הן בתוך האוצר והן בין האוצר והביטחון, שאותה כבר מאוחר מדי לתקן, היא דחייה של לפחות חצי שנה בפרסום המכרז לבניית בסיס חיל התקשוב בבאר שבע, שאמור היה להתפרסם לפני שלושה חודשים, אך נדחה לינואר 2016 לכל המוקדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker