בעלי קרקע חקלאית עתרו לביהמ"ש כדי שיאשר תוכנית 
חלופית שלא התקבלה על ידי הוועדה המחוזית - ונדחו

לאחר שרשות המקרקעין זנחה תוכנית שקודמה במשך עשר שנים לאזור תעסוקה בפתח תקוה, בעלי קרקעות שצמודות לאזור התוכנית ניסו לקדם תוכנית דומה - אבל נדחו על ידי גופי התכנון ■ השופט יעקב שינמן דחה את העתירה - אבל הביע מורת רוח מהתנהלות הרשויות

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לבעלי קרקע חקלאית בצפון פתח תקוה, שהמתינו במשך יותר מעשר שנים לאישור תוכנית להפשרת הקרקעות שלהם, נמאס - והם החליטו לקדם תוכנית עצמאית שדומה לתוכנית המעוכבת. בשבוע שעבר דחה השופט יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי מרכז עתירה שהגישו בעלים של כ-100 דונם קרקעות חקלאיות, שניסו לקדם תוכנית חלופית, אבל נדחו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

הסיפור הוא במידה רבה תולדה של מחדלי גופי התכנון. כיום, תוכנית מתאר מחוזית מייעדת את הקרקעות הללו, שנמצאות בסביבת תוואי נחל הירקון, ל"אזור נחל וסביבתו" - אבל רשות מקרקעי ישראל, שברשותה קרקעות בסביבה, מקדמת מאז 2003 תוכנית לאזור תעסוקה שתיצור רצף בין מסילת הברזל בצפון לאזור התעשייה קרית אריה בדרום.

מכיוון שהתוכנית כוללת גם קרקעות של העותרים, דרשו אלה - שלמה פסט, מיכאל פסט מזרח, דבורה בן משה ויורם שרייבר, המיוצגים על ידי עו"ד רון צין - שגם שאר הקרקעות שלהם ייכללו בתוכנית של הרשות, וייעודן ישונה לאזור תעסוקה. ועדת המשנה להתנגדויות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אכן קבעה בדצמבר 2004 שיש לכלול את השטחים של העותרים בתחום של תוכנית רשות המקרקעין, אבל מאוחר יותר זנחה הרשות את התוכנית, שהיתה בשלב מתקדם, ולפיכך החליטו העותרים לקדם באופן עצמאי תוכנית על הקרקעות שלהם - לרבות אלה שנמצאות בשטחי התוכנית המעוכבת של רשות המקרקעין.

בנייה בפתח תקוהצילום: תומר אפלבאום

ב-2012 דחתה הוועדה המחוזית את התוכנית כולה, בנימוק שהתוכנית של רשות המקרקעין עדיין לא אושרה. לטענת העותרים, הדחייה יצרה אנומליה, משום שכל שרצו היה לקדם בעקיפין את התוכנית של רשות המקרקעין, שאותה הוועדה והרשות מעכבות - והתוצאה, לטענת העותרים, היא תוכנית שקיבלה אישורים עקרוניים מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אבל מחדלי הרשויות גורמות לכך שהיא לא תמומש.

השופט שינמן כתב בפסק הדין כי העתירה לא באמת דנה בדחיית תוכנית העותרים - אלא בסבירות ההחלטה שלא לקדם את התוכנית של רשות המקרקעין - וכי מה שהעותרים מנסים לעשות הוא בגדר רתימת העגלה לפני הסוס, ועקיפת הליכי תכנון. השופט פסק כי החלטת הוועדה המחוזית שלא לקדם את התוכנית היתה סבירה, משום שרשות המקרקעין לא עמדה בתנאים שהוצבו לקידומה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

עוד קבע השופט כי התוכנית שהגישו העותרים אינה טובה - גם אם התוכנית של רשות המקרקעין היתה מאושרת. כך, למשל, לא נערכו עליה בדיקות תחבורתיות, אף שהיא מתעתדת לחבר ישירות בין שכונת אם המושבות אל המתחם ומחוצה לו.

עם זאת, השופט שינמן לא היה שבע רצון מהתנהלות הרשויות, שלדבריו "לא עושות דבר" לקידום הפשרת הקרקע. למרות דחיית העתירה, השופט כתב כי "הדרך היחידה שיש בידי לבטא מורת רוחי מהתנהלות זו היא בכך שלא יושתו הוצאות על העותרים - אף שעתירתם נדחתה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker