מלים בקבלנות

ההוראות למניעת זיהום קרקע - 
כלי להגדלת היצע הקרקעות

למרות תוכניתו השאפתנית וריכוז הסמכויות בידיו, ייתכן כי כחלון עתיד להיתקל במכשול בלתי צפוי, שעלול לעכב ולייקר את קידומה של בנייה למגורים בישראל

שרון מדל־ארצי ומתן גרפינקל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

תוכניתו של שר האוצר, משה כחלון, להורדת מחירי הדיור, נדונה ללא הרף בכלי התקשורת. כצפוי, מבקשת התוכנית להגדיל את היצע הדירות בשוק באמצעות שחרור קרקעות לבנייה, עידוד בעלי קרקע לממש את זכויות הבנייה המצויות בהן, וצעדים דומים נוספים. כדי לממש את מטרות התוכנית, דאג כחלון, בין השאר, לקבל לידיו את הסמכויות על הגורמים המשפיעים על שוק הנדל"ן, ובכלל זה על מינהל התכנון שבמשרד הפנים.

ואולם, למרות תוכניתו השאפתנית וריכוז הסמכויות בידיו, ייתכן כי כחלון עתיד להיתקל במכשול בלתי צפוי, שעלול לעכב ולייקר את קידומה של בנייה למגורים בישראל. בעקבות עצירת קידומה של הצעת החוק למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, שהונחה על שולחן הכנסת עוד ב–2009, נאלץ המשרד להגנת הסביבה ליצור פתרון ביניים, שיקל על הסדרת הטיפול בקרקעות מזוהמות. בינואר השנה פורסמו עקרונות מדיניותו בתחום של מניעת זיהום קרקע והטיפול במזהמים בקרקע - ולראשונה נקבעו הוראות מפורטות לעניין בהליכי תכנון ובנייה.

עד למועד פרסום ההנחיות לא חלה חובה גורפת לבחינת הימצאותו של זיהום בקרקע המיועדת לבנייה, ובחינה שכזו נעשתה בעיקר במקרים שבהם היתה סבירות גבוהה להימצאותה של קרקע מזוהמת. כעת מבקש המשרד להגנת הסביבה, באמצעות פרסום עקרונות המדיניות, להחיל חובה גורפת לביצוע של בדיקת קרקע במסגרת הליכי תכנון ובנייה. כך, בכל פעם שתקודם תוכנית, או שתתבקש קבלת היתר בנייה בשטח שבו קיים חשד, אפילו קטן, כי התקיימה פעילות מזהמת בקרקע או בסמוך אליה, תחול חובה לבדוק את הקרקע המיועדת, ובמידת הצורך יטופל זיהום הקרקע עוד בטרם ניתן יהיה להשלים את הבנייה.

צילום: מוטי קמחי

על פי עקרונות המדיניות, כתנאי להפקדה או לדיון בתוכנית בקרקע החשודה כמזוהמת, יידרשו להיערך בדיקות מקיפות, שמהן ניתן יהיה ללמוד על מידת הזיהום הפוטנציאלית בקרקע. אם יימצא כי הקרקע מזוהמת, תחול חובה להטמיע בתוכנית הוראות לטובת שיקום הקרקע כתנאי למימושה. באופן דומה, כשיבקשו בעלי קרקע לקבל היתר בנייה בקרקע החשודה כמזוהמת, הם יידרשו כתנאי מקדים לבצע בדיקות מקיפות בקרקע, כדי ללמוד אודות מידת הזיהום שבה, ואף ליישם את הצעדים הנדרשים לניקוי הקרקע. חובות אלה יחולו גם במקרים שבהם התוכנית, שמכוחה מונפק ההיתר, אינה מתייחסת כלל לסוגיות זיהום קרקע.

לאור העובדה שבקרקעות רבות המצויות באזורי הביקוש בישראל התבצעה פעילות בעלת פוטנציאל לזיהום קרקע, משמעות ההוראות החדשות היא הטלת נטל כספי נוסף על קבלנים ובעלי זכויות בקרקע, שיצטרכו מעתה לממן בדיקות וטיפולים יקרים בקרקעות מזוהמות, בעלויות שיכולות להגיע לעתים למיליוני שקלים. ההוראות החדשות גם עלולות ליצור עיכובים בלוחות הזמנים הארוכים ממילא של בנייה בישראל, וזאת נוכח פרק הזמן הדרוש להשלמת הליכי הבדיקה והניקוי של קרקעות מזוהמות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

יישום עקרונות המדיניות החדשה עתיד להיתקל בקשיים. ראשית, כלל לא ברור מהו המקור החוקי להחלת החובות לבדיקה וטיפול בקרקע מזוהמת, וספק אם הטלת חובות אלה תעמוד בביקורת שיפוטית. נוסף על כך, מידת ההיכרות של מוסדות התכנון עם העקרונות החדשים היא מועטה ביותר, וסביר להניח שיחלוף זמן רב עד שיישום המדיניות החדשה ייעשה בפועל.

במציאות שבה שר האוצר מבקש לקדם רפורמות גדולות בתחום הדיור, שומה עליו כי ישכיל לאחד בין דרישות כל הרגולטורים הנוגעים בדבר, יפעל לשילוב נכון בין קידום בנייה מחד גיסא ושיקום קרקעות מאידך גיסא, ובכך יהפוך את נטל הקרקעות המזוהמות להזדמנות להגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה ופיתוח בישראל.

עו"ד מדל־ארצי היא שותפה וראש תחום משפט סביבתי במשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', ועו"ד גרפינקל הוא עורך דין במחלקה למשפט סביבתי באותו משרד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker