במקום מבנים חקלאיים - דירות להשכרה

בעלויות מינימליות ניתן להסב את המבנים ליחידות דיור להשכרה, לטובת הזוגות הצעירים שקורסים תחת נטל תשלומי השכירות

אורן אבלה

"הגדלת ההיצע תוריד את מחירי הדיור". את זה כולנו כבר יודעים. הבעיה היא כיצד לממש את העיקרון הזה בפעולה מהירה ונחושה, במיוחד באזורי הביקוש במרכז (גדרה־חדרה), וליצור פתרון דיור, זול, מיטיב ואיכותי לזוגות הצעירים. אחת הבעיות הקשות ברוב הפתרונות המועלים לבעיית הדיור היא זמן המימוש - שנים רבות במקרים רבים.

ואולם יש פתרון, ואני מקווה שמקבלי ההחלטות - ובראשם שר האוצר, משה כחלון, שר הבינוי, יואב גלנט, ויו"ר מטה הדיור, אביגדור יצחקי - יאמצו אותו. במרחב הכפרי ניצבים עשרות אלפי מבנים חקלאיים בלא שימוש, שרובם מחוברים לתשתיות, מים וחשמל. מדובר במבנים, שבעקבות השינויים שעברו על החקלאות בישראל בעשורים האחרונים, נהפכו למיותרים וחסרי תוחלת - ממש "פיל לבן", מזכרת למשהו שהיה ולא יהיה. יתרה מכך, הם מהווים מטרד לבעליהם וליישובים, כשהציבור והמדינה אינם מפיקים מהם שום תועלת.

בעלויות מינימליות ניתן להסב את המבנים ליחידות דיור להשכרה, לטובת הזוגות הצעירים שקורסים תחת נטל תשלומי השכירות, שהאמירו ב-100% בעשור האחרון. ניתן לבצע את השינויים האלה בהתניה, שלפיה מחירי השכירות יהיו נמוכים משמעותית ממחירי השוק. למבנים ששימשו לפני עשרות שנים לולים ורפתות תימצא סוף-סוף גאולה, וזוגות צעירים יוכלו למצוא לעצמם דיור זול במקומות איכותיים.

לולים שהוסבו לעסקים במושב אורה, ליד ירושליםצילום: אמיל סלמן

כחקלאי וכעורך דין, שמכיר את התחום וחי אותו, אני רואה את האפשרויות הגלומות ואת הפוטנציאל הגדול. אם וכאשר תקודם התוכנית, ניתן להכניס לשוק השכירות בפיקוח (שכירות מוזלת וארוכת טווח) עשרות אלפי יחידות דיור צמודות קרקע - וכל זה, בתהליך פשוט של הסבה ממבנה חקלאי למגורים.

כדי להוציא את התוכנית הזאת לפועל, על שר האוצר להוציא תקנות שעה, וצריך לתת הוראות לוועדות התכנון והבנייה במועצות האזוריות להכיל את ההסבה ולהתייחס אליה כאל היתר עבודה מצומצם. שני ההליכים האלה לא מצריכים את הסכמתה או אישורה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - ולכן רוב החסמים הביורוקרטיים יוסרו, וניתן יהיה ליישם את התוכניות מיידית.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

נחזור לרגע בזמן. בשנות ה-90 התקינה הממשלה תקנות שעה, שנועדו להגדיל את היצע הדירות למאות אלפי העולים החדשים שהגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר. התקנות איפשרו להסב מבנים חקלאיים במושבים למגורי עולים זמניים, והתירו הקמת אתרי קראוונים בפאתי הערים. המדינה אף נתנה מענקים בגין כל הסבת מבנה כזה.

תקנות אלה היו בתוקף עד סוף 2004, ולא הוארכו. התוצאה: במרחב הכפרי יש אלפי מבנים חקלאיים שהוסבו לפני כ–25 שנה למגורים, והם ריקים מאדם כבר עשר שנים, רק משום שהם מוגדרים חקלאיים ולא ניתן לעשות בהם שימוש למגורים על פי חוק.

איני מציע להחזיר את שכונות הקראוונים, כי אם רק להשיב את המבנים הנטושים לייעודם הזמני מאז. "מתיחת פנים" ועבודות שיפוץ והתאמה קלות - ובתוך זמן קצר יהיו לנו מבנים ראויים למגורים, לשכירות מוזלת וארוכת טווח, והכל בפיקוח. אפשר יהיה, למשל, לקבוע כי מחירי השכירות יהיו בפיקוח ויוצמדו למדד לכל שלוש שנים - מה שיקנה שקט כלכלי ונפשי למי שיתגורר בהם. ולא פחות חשוב - לקבוע שמדובר בפתרון זמני, לכמה שנים.

בחודשים האחרונים, לאחר סבב שיחות משמעותי עם מקבלי החלטות, קיבלתי את הרושם שיש אוזן קשבת, אבל זה לא מספיק. זאת הסיבה לכך שגיבשתי תוכנית מפורטת, ששמה "דיור בר־השגה במרחב הכפרי לשכירות מוזלת וארוכת טווח", ואני מאמין שהיא הפתרון הישים ביותר למצוקת הדיור הקשה של צעירי ישראל.

הכותב הוא עורך דין המתמחה במגזר החקלאי

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker