השוק הפרוץ של גני האירועים: מי אחראי במקרה של אסון?

אולם עדיה שביבנה הוקם לפי הדרישות הקיימות בחוק ■ למרות זאת, הסדרי 
התשלומים ומענקי הפיצויים לא יוסדרו במהרה, והמעורבים באסון לא ימהרו לקבל אחריות ■ כל מה שחשוב לבדוק לפני שמשכירים אולם או גן אירועים

רז סמולסקי
רז סמולסקי

בלילה שבין שני לשלישי קרסה מערכת התאורה באולם עדיה ביבנה, במהלך החתונה של מור לוי וקרין חיון. בעקבות הקריסה, דודתה של הכלה, אביבה חיון, 54, נהרגה ו–17 אורחים נוספים נפצעו, כאשר אחד נפגע בראשו ומצבו מוגדר בינוני והשאר נפצעו באורח קל.

על אף שאולם עדיה, הממוקם ברחוב שדלובסקי באזור התעשייה הצפוני של יבנה, פעל ללא רישיון עסק על פי החוק, מדובר במבנה חדש שנבנה במיוחד כדי לשמש כגן אירועים. בעיריית יבנה הבהירו כי "למבנה קיים היתר בנייה וטופס 4 (אישור אכלוס) וכי מנהלי האולם הגישו בקשה לקבלת רישוי עסק וקיבלו את אישורי נציבות כיבוי אש ומשטרת ישראל, אך עד כה הם עדיין לא מילאו את כל התנאים לקבלת רישיון ובכלל זה אישור משרד הבריאות. לכן, עדיין לא ניתן להם רישוי עסק".

בעירייה הודיעו כי הם "מנהלים מזה כמה חודשים הליך משפטי של כתב אישום נגד בעלי האולם ומנהליו, לרבות נושא הפעלת העסק ללא רישיון. בית המשפט השלום ברחובות דן בנושא ועדיין לא פסק בסוגיה. על פי הוראות הדין, עיצוב 
פנים והתקנת אביזרים למיניהם אינה נדרשת לצורך היתר בנייה והיא באחריות בעלי האולם ומפעיליו. העירייה עומדת בקשר עם בני המשפחות הזקוקות לסיוע, משתתפת בצער המשפחה האבלה ומאחלת החלמה מהירה לפצועים".

גשר התאורה שקס באולם עדיהצילום: תומר אפלבאום

במסגרת ההליך המשפטי הגישה העירייה כתב אישום נגד אולם האירועים, בעליו ומנהליו, יגאל עקליאן, עובדיה כהן והנרי עזים מזלומיאן. לטענת העירייה, אולם האירועים פועל מספטמבר 2014 ללא רישיון.

זוגות רבים מכירים 
את נושא ההיתרים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בניגוד לעדיה, שהוקם לפי תוכנית, סוגיית אולמי וגני האירועים בישראל היא פרוצה ומורכבת. זוגות צעירים שבוחרים אולם להתחתן בו מכירים בדרך כלל את נושא ההיתרים, שכן בלעדיו קיים חשש שהאולם ייסגר והחתונה תתבטל. ואולם הם לא מתמצאים ברשימת האישורים וההיתרים שהם צריכים לבקש מבעלי האולמות, ואינם מבינים את ההשלכות במקרים שבהם אולמות פועלים ללא היתר או רישיון, בעיקר השלכות ביטוחיות, כמו במקרה של אולם עדיה.

ראשית, צריך להבדיל בין גני אירועים לאולמי אירועים ובין היתרי בנייה ורישיונות עסק. רוב הקרקעות במדינה שייכות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), וכדי לחכור אותם צריך תב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת. מכוח התוכנית, אפשר להוציא היתר בנייה ברשות המקומית.

"הבעיה של גני אירועים נולדה מכך שהיתה פלישה בעיקר לקרקעות חקלאיות, כי אנשים רוצים להקים גני אירועים בטבע. לוועדות המקומיות זה היה נוח כי הן קיבלו ארנונה גבוהה, ורשות מקרקעי ישראל ראתה ושתקה. בתקופה של מני מזוז כיועץ המשפטי של הממשלה, הוא הכריז מלחמה על גני האירועים", אומר עו"ד דוד בסון, שותף במשרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון העוסק בנדל"ן.

לדברי בסון, "הם פעלו כעסקים לא חוקיים. המדינה בהחלט הצליחה במלחמה נגד גני האירועים, אבל יש רק להצטער שכמו מצוקת הדיור, יש מצוקה בכל הקשור לגני אירועים, בעיקר במרחבים הכפריים. במרחבים העירוניים יש אולמות אירועים באזורי התעשייה".

"יש צווי סגירה, אבל הם תקפים לעוד שנה"

גני האירועים פעלו בשטחים חקלאיים באופן לא חוקי, משום שלכל קרקע יש שימוש שמותר לעשות בה — וכמו שאסור לפתוח גן ילדים בדירת מגורים, אי־אפשר לפתוח גני אירועים על קרקעות שמיועדות 
לעיבוד חקלאי.

יש חריג לכלל הזה, והוא היתר לשימוש חורג — שמאפשר לבעלי הקרקע לעשות בה שימוש שחורג מהשימוש המקורי שלה. באתר של משרד הפנים מפורסמת רשימה של גנים שפועלים ללא היתר, ואף כאלה שעומדים נגדם צווי סגירה של בית משפט. הרשימה עודכנה בפעם האחרונה באמצע 
אפריל 2015, והיא כוללת כ–80 גני אירועים.

במקרה של אולמות אירועים, צריך לבדוק שהם בנויים במקום המיועד לכך או שהם פועלים מכוח היתר לשימוש חורג שנותנת הרשות המקומית. לאחר שבודקים כי ההיתרים האלה קיימים, צריך לוודא שיש היתר בנייה. במקרים כאלה, למשל, יש קרקע שמיועדת לבנייה של אולם אירועים, אך 
בעליה לא קיבלו היתר בנייה מהרשות המקומית — היתר שמאשר להם לבנות.

אולם האירועים ביבנהצילום: תומר אפלבאום

"השאלה היא אם לאולם האירועים עדיה ביבנה יש תב"ע והיתר בנייה או היתר לשימוש חורג כחוק. אם אין לבעלי האולם תוכנית והיתר וזכות קניינית מול רמ"י, אז יוצא שהוא ככל הנראה פועל שלא כחוק. לפעמים בית המשפט נותן צווי סגירה שהתוקף שלהם בעוד חצי שנה או שנה, ובמסגרת ההגנה הזאת של בית המשפט הוא חוקי בתקופה עד הסגירה", מסכם בסון.

"כל אולם חייב בביטוח צד ג' עבור האורחים"

אחרי אישורי הבנייה הפיזית, צריך אולם אירועים להוציא רישיון עסק — גם כאן מדובר ברישיון שנותנת הרשות המקומית. במסגרת הרישיון צריך האולם לעמוד באישורים של גופים מפקחים, כמו המשטרה, כיבוי אש ומשרד הבריאות.

לדברי עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה בדיני נזיקין וביטוח ממשרד עמיקם חרל"פ ושו"ת, "אסור להפעיל עסק כשאין רישיון עסק. העונשים שמוטלים על ידי בתי המשפט למי שמפעיל עסק ללא רישיון הם קנסות ואפילו מעצרים".

מלבד בעל העסק, שמסתכן מול הרשויות, במקרה של הפעלת עסק ללא רישיון, יש את נושא הביטוח. לדברי חרל"פ, "יש פוליסות ביטוח שמכסות עסקים רק אם יש להם רישיון עסק. אם יש החרגה כזו, חברת הביטוח יכולה להימנע מכיסוי האירוע. ואולם אם הם עמדו בכל התנאים לרישיון — ורק לא הוצא רישיון באופן פורמלי — בית המשפט יכול לתת פרשנויות כאילו יש רישיון עסק לצורך הביטוח".

לפיו, "לבעלי האולם יש חבות כלפי האורחים שנפגעו, גם אם אין חבות כזו לחברת הביטוח. אבל לאורחים שנפגעו יכולה להיות בעיה לגבות את הפיצוי מבעלי האולם. זה צפוי להיות סיפור ארוך בבתי המשפט".

לדברי יעל גוטליב, מנהלת שותפה במשגב סוכנות ביטוח, הסדרים פנסיונים וחיסכון, "בתביעת הפיצויים יש להבחין אם תקרת התאורה היא בבעלות האולם או שמא היא הותקנה לצורך האירוע הספציפי. כל אולם אירועים חייב בביטוח צד ג' עבור האורחים, ולכן אם התקרה היא בבעלות האולם, יפוצו הנפגעים במסגרת הביטוח".

ואולם, לדבריה, "אם התקרה באולם עדיה הותקנה לצורך האירוע הספציפי, יש לבחון אם קיים אישור הנדסי, כי המקום יכול לשאת מערכת כזו ולתבוע פיצויים באמצעות ביטוח צד ג' וביטוח אחריות מקצועית של המתקין. כך, כל תוספת לאירוע, כמו מערכת תאורה, מערכת קול, מכונות עשן — חשוב שבעל האירוע יקבל אישור ביטוחי מהספק ומהמתקין".

גוטליב מוסיפה כי "צד נוסף בתביעות הפיצויים מהאולם הוא ביטוח חבות מעבידים עבור העובדים. עובד שנפגע יכול לתבוע את ביטוח לאומי, בהנחה שהועסק כחוק ושולם עבורו ביטוח לאומי, וכן את ביטוח חבות המעבידים של בעל האולם (אם יש) ושבו צריך להוכיח רשלנות של בעל האולם. בנוסף, יש לבחון אם האולם מבוטח מנזקי אש או כל סיכון אחר. מומלץ להזמין גורם מוסמך לבדוק ולהעריך את סיכונים הקיימים".

"זה ייקח שנים 
בבתי משפט"

חרל"פ מעריך כי סביר מאוד להניח שבמקרה של אולם עדיה, הסדרי התשלומים ומענק הפיצויים לא יוסדרו במהרה, והמעורבים השונים יעבירו את האחריות מאחד לשני. "היו מעורבים צדדים רבים. אם זה אולם חדש, בעלי האולם לא היו אלה שבנו אותו, והם לא היו אלה שהתקינו את התאורה. יש קבלן ויש תאורן, שאולי התקין את התאורה בצורה לא תקינה".

חרל"פ מוסיף כי "גם העירייה היא צד מכיוון שהיא הגישה כתבי אישום, אבל לא סגרה את העסק. עורכי הדין של הנפגעים יגישו תביעה נגדה ונגד כל הצדדים, ונגד כל מי שיש סיכוי שהיה מעורב", מסביר חרל"פ.

קשה להעריך בשלב זה את סכומי הפיצויים שיקבלו הנפגעים. סכומים אלה תלויים בפוליסת הביטוח — אם יש בה החרגות ומה היקף הכיסוי. כל נפגע נמדד לפי מידת הפגיעה — אם מדובר בנכות לצמיתות או זמנית, הטיפול הנדרש, גילו, המשכורת שלו, כמה אנשים הוא מפרנס וקריטריונים נוספים, בדומה לכל תביעת נזיקין. גם החתן והכלה יוכלו לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב וסבל שנגרמו להם, אף שלא נפגעו פיזית בתקרית.

בעלי האולם: לגשר התאורה יש אישור מהנדס

אולם עדיה אמנם פעל ללא רישיון עסק על פי החוק, ובגינו הוגשו נגד החברה ובעליה כתבי אישום על ידי עיריית יבנה, אך עו"ד ירון לביא, המייצג את חברת עדי שמפעילה את אולם האירועים ובעליה, מסביר כי "מדובר בבניין חדש ואולם אירועים שפועל במשך שנה. בסוף בניית המבנה ביקשו היזמים טופס 4 (היתר אכלוס) מעיריית יבנה וזו סיירה במקום וגילתה חריגות בנייה שוליות במרתף. על תוספת הבנייה הזאת העירייה דרשה היטל השבחה ואותו שילמו בעלי האולם וקיבלו טופס 4".

לדבריו, טופס 4 הוא רק אחד מהתנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל רישיון עסק. גורמים נוספים, שגם מהם התקבל אישור, הם שירותי כיבוי והצלה והמשטרה. לעומת זאת, בעלי האולם נדרשו להשלים כמה תנאים של תברואת המטבח כדי לעמוד בכל דרישות משרד הבריאות לצורך רישוי עסק.

לביא מסביר כי גשר התאורה הוא אלמנט ייחודי בצורת נברשת שעולה ויורדת, ולפני שהמשטרה אישרה את הפעלת העסק, היא ביקשה אישור של מהנדס. "מהנדס אישר את הנברשת ולפני חודשים ספורים בדק אותה שם והתקבל אישור נוסף".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker