גפני דורש מהאוצר: העלאת מס הרכישה לא תחול על מי שירש עד שליש מערך הדירה

עוד מציע יו"ר ועדת הכספים כי משכירי דירות שמשלמים שכר דירה גבוה מהכנסתם יהיו פטורים ממס הרכישה

צבי זרחיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צבי זרחיה

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מבקש מהממשלה לשקול הכנסת שינויים בהצעת החוק למסוי נדל"ן בטרם תאשרה הוועדה ביום ב' הקרוב. מדובר בהצעת חוק שנועדה לקבוע ששיעור מס הרכישה על דירות להשקעה יעמוד על 8% עד למחיר דירה של 4.64 מיליון שקל (לעומת 5-7% כיום), ושיעור מס הרכישה על דירות להשקעה שמחירן החל מ-4.641 מיליון שקל יהיה 10% (לעומת 8% כיום) ומס רכישה של 10% על דירה להשקעה מעל מחיר של 15.47 מיליון שקל.

הצעת החוק בעניין שהתקבלה בקריאה הראשונה ביום ב' האחרון, טרם הועברה אל ועדת הכספים, אבל לנוכח לחצה של הממשלה, הועדה החלה בדיון עקרוני בהצעת החוק, עוד בטרם הונחה על שלחן הועדה. רק לאחר הסתיימה ישיבת הועדה החליטה המליאה להעביר את החוק אל הועדה. ביום ב', צפויה הועדה לקיים דיון על הצעת החוק, ולאשרה.

ח"כ משה גפניצילום: תומר אפלבאום

בדיון שנערך אתמול בועדה הודיע גפני כי "לא נאשר את העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה אלא אם תהיה חלק מתכנית כוללת לפתרון מצוקת הדיור".

גפני הודיע שהוא מבקש מהממשלה להכניס שינויים בחוק כמו למשל: שמי שמשכיר דירה ושוכר דירה במחיר גבוה יותר לא ישלם מס על ההכנסות בגין השכרת דירתו. כמו כן, דרש שהעלאת המס לא תחול על מי שירש שליש דירה. כמו כן, גפני דרש ש"מענק המקום" שנותנת הממשלה לזכאי הדיור או "הלוואה מסובסדת" שניתנת לזכאי הדיור על ידי משרד השיכון יוכרו כחלק מההון העצמי של הזוג הצעיר בבואו לרכוש דירה, ולקבל משכנתא מהבנק.

סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס), מנכ"ל האוצר שי באב"ד ומנהל רשות המסים משה אשר שנכחו בישיבה הודיעו שיבחנו את בקשותיו של גפני.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ח"כים בוועדה הביעו ספק אם העלאת המס על דירות להשקעה הוא יעיל. גפני אמר כי "אני בספק אם העלאת מס הרכישה תקדם פתרון אך מוכן לאשר גם את זה במסגרת תכנית כוללת".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני)אמר "נראה שעיקר התכלית - להגדיל את הכנסות המדינה". ואולם, באב"ד העיר לפי הערכת האוצר העלאת מס הרכישה על דירות להשקעה לא צפויה להגדיל את היקף ההכנסות.

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי "זה לא צעד להורדת מחירים אלא רק החלפת מחזיקים בדירות. קודם רכש מי שהיתה לו דירה ועכשיו מישהו שלא. אסור לפגוע במשפרי דיור או ביורשים. נראה שנתפסים לבהלה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "יש להימנע מהעלאת המס על דירה שהועברה בירושה. יש גבול לפגיעה באזרחים, כל החיים האנשים האלה שילמו מיסים, רכישה, שבח וכד'...".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "הבעיה המרכזית בהיצע והעלאת מס הרכישה זו תוספת תיווך בדרך לרכישת דירה להשקעה. רוצים למלא את קופת האוצר ב- 600 מיליון שקלים כדי לממן התחייבויות שונות. בסביבת ריבית אפס ולכן הראשונים שרצים לקנות דירה הם הפנסיונרים. 3% תשואה במקום לשים כסף שיישחק בבנק בריבית אפס".

מרגלית הוסיף כי " אם תעלו להם את מס הרכישה ייקחו עוד כסף מהשוכר כדי להצדיק את ההשקעה. המהלך הזה לכשעצמו פוגע בראש וראשונה בשוכרים. זה כמו עמלת תיווך".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי לפי נתוני האוצר: "הנתונים שהאוצר עצמו הביא מוכיחים שהעלאת מס הרכישה ב- 2011 לא הועילה דבר בהרתעת המשקיעים. היתה ירידה בשיעור המשקיעים שיעור המשקיעים מכלל העסקאות בשנת 2010 עמד על 29.2% והוא ירד ל-25.2% בשנת 2011 שבו הועלה המס על רכישת דירה".

מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "העלאת מס הרכישה מבורכת. חסר פה נושא הפטורים למשל פטור ממס שבח של מי שמחזיקים בנכס שני ושלישי, דבר שישמש תמריץ להוצאת דירות להשקעה למכירה. דבר שנכון לעשות כדי להציף את השוק".

באב"ד הסביר כי "מטרת הצעד הנוכחי, לווסת מעט את הביקושים בטווח המיידי לטובת זוגות הרוכשים את דירתם הראשונה. כיום 22% - 25% מכלל העסקאות הן לצרכי השקעה והמטרה לחזור ל- 19%. זו לא תכנית בפני עצמה אלא צעד אחד מתוך רבים להגדלת היצע הדיור. תכנית משולבת. ב- 1 ביולי החוק אמור להשתנות ויש ריצה של המשקיעים לנצל את המס הנמוך. ההנחה שזה יוריד בין 30% ל-35% מהמשקיעים. בעבר השינוי במדרגות של מס הרכישה היה מינורי. לא מגדילים את קופת המדינה כי אם להיפך".

סגן הממונה על התקציבים, ערן ניצן אמר כי "כיום 8% מבעלי הדירות הם בעלי 2 דירות ומעלה. מצב ייחודי בכל העולם ויש לו השלכה על הדורות הבאים. הריבית הנמוכה מגדילה את מדד מחירי הדיור ותמשיך להזרים הון לתחום הדיור. הממשלה אוחזת במרבית הקרקעות זה יתרון גדול כי יכולה להחליט מה לעשות ולשנות כיוון אך חיסרון כי התגובה שלה איטית יותר ממחזיקים פרטיים".

לדבריו, "ישראל זקוקה ל-40 עד 45 אלף התחלות בנייה. וזה רק יגדל כשב-2030 יגדל לצורך של 60 אלף. לכן הרבה מהכלים שבונים היום להתמודדות לאורך שנים כי הצרכים יגברו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker