האם הממשלה תסכים לממן מהפכת תכנון במגזר הערבי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הממשלה תסכים לממן מהפכת תכנון במגזר הערבי

ההמלצות לרפורמת קרקעות במגזר הערבי מרחיקות לכת, על הנייר - ומעמידות למבחן את הפוליטיקאים הערבים

תגובות

שלשום פורסמו המלצותיו של צוות ממשלתי שמיפה לראשונה את בעיות המקרקעין והדיור במגזר הערבי. ההמלצות נועדו להתמודדות עם מצוקת הדיור ביישובים ערביים, אשר בהיבטים רבים קשה יותר מאשר ביישובים יהודיים.

הדו"ח של הצוות (הידוע גם כ"צוות 120 הימים") הציג לראשונה תמונה מדאיגה של מצוקת דיור, חוסר תכנון וחולשה של הרשויות המקומיות הערביות, שאינן נהנות מהיטלים ומאגרות בנייה בהיקף דומה ליישובים יהודיים, ובהתאם אינן יכולות להשקיע את הכספים בפיתוח היישובים. לפי הדו"ח, אחת הבעיות שקשורות לתכנון ביישובים ערביים היא שרוב הקרקעות שעליהן הם בנויים נמצאות בבעלות פרטית, ולמגזר הפרטי אין רצון לקדם תוכניות — אולי בין היתר כי כיום הפיקוח הרעוע על הבנייה מאפשר לבעלי הקרקעות לבנות ללא תוכניות מוסדרות. מה עושים עם הפלונטר הזה?

הוועדה נחלקה לשניים: רוב חברי הצוות היו בדעה כי יש להתמודד עם בעיות הדיור במגזר הערבי באמצעות הקצאת קרקעות מדינה הנמצאות בשולי היישובים, שם קל יותר לקדם תכנון מטעם המדינה. הבעיה עם הפתרון הזה היא שהוא כולל תכנון והפשרת קרקעות, שאינם תואמים את מבנה היישוב — אלא את מצאי קרקעות המדינה, ולפיכך עלולים לגרום לעיוותי תכנון. מעבר לזה, הפתרון אינו מסיר באמת את החסמים לתכנון בתוך היישובים. חלק אחר מבין חברי הצוות סברו כי "יש להתעקש על גיוס האוכלוסייה כולה, ובפרט ראשי הרשויות והמנהיגות המקומית, להוביל מהלך של שינוי תפישתי, ולאפשר ליזום בנייה רוויה גם על קרקע פרטית".

רמי שלוש

הסעיף הקטן הזה בדו"ח מגלם בדיוק את שדה המשחק — היישובים הערביים — ואת השחקנים — ממשלת ישראל והאוכלוסייה הערבית. כיצד יקבלו אלה ואלה את הדו"ח? באיזו מידה תסכים הממשלה להיכנס, לראשונה, לעומק הבעיות, ובאיזו מידה הדו"ח יתקבל באמון אצל הציבור הערבי, והוא יירתם לבצע את השינויים?

אלה שאלות המפתח, שיענו על השאלה אם דו"ח צוות 120 הימים עלול ליהפך לדו"ח שממפה ומתאר את הבעיות, אך לא מהווה מנוף מספיק גדול לקידום הפתרונות שלהן, או שייהפך לבסיס לתוכנית עבודה משותפת בין הממשלה לבין רשויות ופרטים מהמגזר הערבי.

צעדים בוני אמון

הדו"ח ממליץ להכשיר עבירות בנייה, שמצויות בשפע ביישובים ערביים. מדובר בצעד נדיר, שמראה עד כמה המדינה מוכנה להתפשר. כך, לפחות על הנייר, הממשלה מוכנה ללכת רחוק, כולל תיקון תמ"א 35 והקלה משמעותית בהעברת תוכניות במסגרת הוועדה לקידום מתחמים מועדפים (ותמ"ל). הדו"ח מגלה נדיבות גדולה גם בהסדרת רישום הקרקעות ועריכת תוכניות חלוקה (מה שמכונה "רפרצלציה"), ומציע לבצע תוכניות חלוקה גם במקרים שבהם ביצוען יהיה כרוך בשינוי ייעוד קרקע, ממה שמצוין בתוכנית — עוד פועל יוצר של בנייה בלתי־חוקית של שנים רבות.

מדובר בהמלצות מרחיקות לכת, שחלקן במודע נוגדות את החוק היבש וחלקן דורשות תקציבים בלתי־מבוטלים. המבחן שעומד בפני הממשלה: האם היא תאמץ את ההמלצות במסגרת התקציב ל–2015–2016; המבחן לפוליטיקאים הערבים: לדחוף את התוכנית. האם הם יעמדו בזה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#