"שילמתי 2,500 שקל לחודש על דירת מרתף של 13 מ"ר, בלי אור ובלי אוויר"

פרטי הצעת החוק שמגבש משרד האוצר עדיין לא ידועים, ובשלב זה לא ברור אילו הגנות יקבלו שוכרי הדירות - אך השוכרים מקדמים בברכה את השינוי הצפוי ■ מתנגדי החוק טוענים כי מדובר בפגיעה בקניין הפרטי

רז סמולסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים67
רז סמולסקי

שוכרי הדירות מגיבים בשמחה על הדיווח כי שר האוצר, משה כחלון, בוחן מחדש את שהציעו בכנסת הקודמת ח"כ סתיו שפיר ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד. מבחינתם מדובר בבשורה משנת חיים - שתכניס איזון במערכת היחסים בינם לבין בעלי הדירות.

אמנם הצעת חוק עדיין לא גובשה, ובשלב זה לא ברור אילו הגנות יקבלו שוכרי הדירות, אך לפי הערכות מדובר עד חמש שנים, הגדרת חובות המשכיר, קביעת קריטריונים לדירה ראויה למגורים וחלוקת האחריות לתיקונים. מן הצד השני מדובר בחובות השוכר ובהגדרת היכולת של בעל הדירה לפנות דייר סורר. מתנגדי החוק טוענים לפגיעה בקניין הפרטי ולהתערבות לא נכונה של הרגולציה במשק.

עד כה לא היתה כל הסדרה של מערכת היחסים החוזית בין בעלי הדירות לשוכרים, וזו נקבעה במסגרת ההסכם בין הצדדים. הבעיות של השוכרים רבות, ולא רק בשל יכולתו של המשכיר להעלות את שכר הדירה משנה לשנה על פי רצונו. מעבר לדירה אחרת לא מבטיח שיפור בתנאים, ולכן השוכרים מעדיפים לא פעם לבלוע את הצפרדע ולשלם את שכר הדירה שנקבע להם.

צילום: תצלום: דן קינן

אהוד מזרחי, סטודנט לתואר ראשון במינהל עסקים באוניברסיטת באר שבע, החליף בארבע השנים שבהן הוא מתגורר בעיר ארבע דירות. את דירת השותפים האחרונה שלו עזב כדי לעבור לגור עם חבר אחר, "ואז נפלנו בפח. בחורף היתה לנו בעיה עם דוד השמש והיה צריך להדליק אותו במשך שעתיים כדי לחמם את המים. לבעל הדירה לקח חודשיים לתקן את התקלה, חודשיים שבהם שילמנו כסף על חשמל".

כיום מזרחי הוא חבר בוועד שוכרי הדירות בבאר שבע - התארגנות שהתחילה כקבוצת פייסבוק ששמה לה למטרה לקדם את מצבם של השוכרים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בחוזה של מזרחי עם בעל הדירה כתוב שליקויים יתוקנו בתוך זמן סביר, ואם התקלה לא תוקנה, השוכר יתקן אותה על חשבונו ויפחית את הסכום מתשלום שכר הדירה. "אבל לא ברור מהו הזמן הסביר הזה, ואם אני מחליט אחרי שבוע שאני מזמין טכנאי לתקן הדוד בעלות של 400 שקל ומוריד את זה משכר הדירה, בסוף שנת השכירות בעל הדירה יכול לבוא ולהוריד את הכסף מהערבות או למצוא קלקולים חדשים בדירה ולחייב אותנו בגינם, או להעלות את שכר הדירה. אני יוצר סכסוך עם בעל הדירה, והוא יכול להתנכל לי בהמשך. אם היתה בחוק הגדרה שקובעת בתוך כמה זמן צריך לתקן דוד שמש, כל זה לא היה קורה".

מבחינתו של מזרחי, החוק חשוב לא רק בשל הקפאת שכר הדירה. "אנחנו לא יכולים לעשות כלום מול בעל הדירה, כי הוא תמיד יכול להתנכל לנו. עכשיו יש לנו בעיה של יונים ובעל הדירה הודיע לנו שהוא לא מוכן לשמוע מתיקונים עד שכל שותף נותן לו שטר חוב בסך של 5,000 שקל, בנוסף לערבויות שכבר נתנו לו. בחוזה שלנו מצוין שצריך שטר חוב, אבל לא השלמנו את הסכום והוא בא בדרישה של 5,000 שקל ומתנה תיקונים בשטח חוב. ומה קלף המיקוח שלנו? מה אנחנו יכולים לעשות נגדו? לפתוח חזית מול בעל דירה כזה זה עסק מאוד מפחיד".

"אין עם מי לדבר"

שיר כהן, סטודנטית בת 25, החליפה בארבע השנים האחרונות שלוש דירות בגבעתיים ובתל אביב. בשנתיים האחרונות התגוררה בפלורנטין, תחילה לבד בדירת חדר וכיום בדירת שני חדרים קטנה עם בן זוג. "חיפשתי דירה בפלורנטין ומצאתי דירת מרתף בשטח 13 מ"ר, שכללה מטבח קטנצ'יק וחלון קטנטן שפנה לחצר של דיירים אחרים. מאחר שהייתי לחוצה לשכור דירה לפני תחילת הלימודים לקחתי אותה, אבל אחרי שלושה חודשים הבנתי שאי־אפשר לחיות בדירה הזאת. אין אוויר, אין אור וגם שילמתי 2,500 שקל בחודש".

לאחר מכן עברה לגור עם בן זוג בדירה של 34 מ"ר, שעליה שילמו 3,700 שקל. בסוף שנת השכירות הראשונה בעלת הדירה העלתה את דמי השכירות ב–8% - 300 שקל. "זה מטורף, אבל היינו חייבים לקבל את הגזירה כי היינו בתקופת מבחנים ולא יכולנו לעצור את החיים כדי לחפש דירה אחרת, וגם קיבלנו את הגזירה שבוע לפני סיום החוזה. היא היתה יכולה להעלות את שכר הדירה גם ב–500 שקל, ואני בטוחה שבשנה הבאה היא תעלה את השכירות עוד. זה לא ייפסק".

ליהי גורלניק, בת 34, בעלת משרד יחסי ציבור, שכרה לפני יותר מחמש שנים דירה עם שותפה ברחוב דוד המלך בתל אביב. הדירה נוהלה בידי חברת ניהול שגורלניק מגדירה כ"אין עם מי לדבר. כל תקלה העדפתי לפתור בעצמי לפני שאני מרימה אליהם טלפון. זה כאילו שאני לא משלמת בעבור קורת גג אלא בעבור חסדים".

במשך התקופה היא החליפה שטיח מקיר לקיר ישן בפרקט בעלות של 4,500 שקל, וחברת הניהול השתתפה ב–1,500 שקל בלבד מתוכם. לאחר חמש שנים הגיעה מערכת היחסים לסיומה. "נכנסתי לדירה במחיר של 4,200 שקל ואחרי חמש שנים כבר שילמתי 5,450 שקל עם השותפה. אבל כשהגענו לחתום על החוזה, חברת הניהול לא הסכימה להחליף את המזגן המקולקל בחדר של השותפה והחוזה התפוצץ. מצאתי שותפה נוספת, אבל אז הודיעה לי חברת הניהול שאני צריכה לפנות את הדירה בתוך שבועיים. בעל חברת הניהול הודיע לי שהוא מפנה אותי 'בגלל שאנחנו לא מסתדרים', ונתן לי שבועיים הארכה כדי למצוא דירה אחרת. תמורת תשלום נוסף, כמובן".

ליהי עזבה את הדירה, ולחברת הניהול לקח חודשיים להחזיר לה את יתרת דמי השכירות על התקופה שבה כבר לא היתה בדירה. את הצ'קים שנתנה לביטחון עדיין לא קיבלה בחזרה. גם את ההשקעה בפרקט לא קיבלה בחזרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker