"פחות דיבורים, יותר בנייה: אפשר להוזיל דירות ביותר מחצי מיליון שקל" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"פחות דיבורים, יותר בנייה: אפשר להוזיל דירות ביותר מחצי מיליון שקל"

ליו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין־מכבים־רעות, חיים ביבס, יש תוכנית חדשה להורדת מחירי הדיור עבור זוגות צעירים, ומסר ברור לממשלה החדשה: "השלטון המקומי הוא שחקן מרכזי בפתרון המשבר. הממשלה הקודמת פעלה לבד - וראינו לאן זה הוביל"

17תגובות

בשבועות שלפני כניסתו של משה כחלון לתפקיד שר האוצר, נראה היה כי באגף התקציבים במשרד כבר מכינים עבורו את תוכניות העבודה לקראת כהונתו, כחלק ממשחקי הכוח המסורתיים של הדרג הפקידותי המקצועי מול שר "ירוק", שעומד להיכנס לתפקיד חדש. אך הפעם, פקידי האוצר לא נמצאים שם לבד. בשבוע שבו סוכמו אחרוני הפרטים בהסכם הקואליציוני של המפלגות כולנו והליכוד, פירסם גם מרכז השלטון המקומי מסמך ובו תוכנית מפורטת להורדת מחירי הדיור, בעיקר עבור זוגות צעירים. מבחינת חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות, מדובר בנושא המרכזי שבו הוא מתכוון לעסוק בשנה הקרובה בכובעו כיו"ר המרכז.

אם היית כיום שר הבינוי, אילו צעדים היית נוקט כדי לפתור את משבר הדיור?

ביבס: "התוכנית שהצגתי באחרונה היא תוכנית שהייתי יוזם אם הייתי שר הבינוי — החזרת תוכנית "מחיר למשתכן", שהיתה תוכנית מוצלחת וחבל שהופסקה. לצדה, הייתי מחליט על המשך הפעלת תוכנית "מחיר מטרה", וכן יישום תוכניות להתחדשות עירונית על ידי פינוי־בינוי או תמ"א 38 — וכדי להאיץ את התהליך בפריפריה המדינה תצטרך להעמיד כסף ולהביא לכך שמבנים יחודשו ויחוזקו גם שם.

גיל כהן מגן

ואולם החידוש העיקרי בתוכניתו של ביבס הוא ההצעה כי הרשויות המקומיות יהפכו לגורם שיוזם בעצמו בנייה למגורים — מהלך שהוא צופה כי יביא למלאי של דירות 4 חדרים חדשות במחיר הנמוך ממיליון שקל. "במסגרת הבנייה על ידי הרשות המקומית ייווצר משולש, שבו כל אחד נותן את חלקו: המינהל נותן את הקרקע במחיר אפס; הרשות, שתיכנס בנעלי היזם, תוותר על הרווח היזמי וגם על היטל ההשבחה; מה שיישאר זה עלות הבנייה עצמה — 500-600 אלף שקל ליחידה, הוצאות פיתוח — עוד 100-200 אלף שקל, ועוד תקורות, אגרות והיטלים שונים, שיביאו את המחיר הסופי לכ-900 אלף עד מיליון שקל. בעיר כמו מודיעין, מדובר בחיסכון של לפחות 500-600 אלף שקל לכל דירה. כלומר, דירת 4 חדרים, שכיום מחירה 1.5 מיליון שקל, תעלה לכל היותר מיליון שקל".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בסך הכל, על פי ביבס, צריכים כל המסלולים לבנייה מוזלת להגיע לשיעור של 25% מכלל הבנייה החדשה במדינה, ולהיות מיועדים כולם לרוכשי דירה ראשונה. "כל רשות מקומית היא ייחודית ומתאים לה משהו אחר. למודיעין, למשל, לא מתאימה התחדשות עירונית, כי זאת עיר חדשה, אבל מתאים לנו מחיר למשתכן — תוכנית שעבדה יפה מאוד בעיר", הוא אומר.

"מחיר למשתכן היא תוכנית יעילה יותר ממחיר מטרה"

שר הבינוי היוצא, אורי אריאל, ודאי לא ישמח לשמוע שלפחות מבחינת ביבס, התוכנית שאותה הקפיא — מחיר למשתכן — עדיפה עשרות מונים על יוזמת הדגל שלו בקדנציה החולפת, מחיר מטרה. בעוד שמחיר למשתכן קבעה כי יזמים יתחרו ביניהם על המחיר המינימלי שבו ימכרו דירות לצרכן הקצה, עם מחיר קרקע מוזל נתון מראש, במחיר מטרה המדינה עצמה קבעה את מחיר הדירה הסופי על רף של 20% מתחת למחיר השוק. "מחיר למשתכן היא תוכנית יעילה יותר, כי היא מייצרת דירות זולות משמעותית, בשיעור של עד 30%–40%. לעומת זאת, תוכנית מחיר מטרה יוצרת הנחה של כ–200–300 אלף שקל — זאת אומרת שעדיין נדרש זוג בעל אמצעים כדי לרכוש דירה באמצעותה. נוסף על כך היא פונה גם למשפרי הדיור, ולא מתמקדת ברוכשי דירה ראשונה".

האם הרשויות יירתמו לפרויקט? הרי לא מעט מהן אינן אוהדות בנייה חדשה בתחומן.

"אם עושים זאת נכון, אין סיבה שבנייה למגורים בערים תהיה גירעונית. כשאני משווק קרקע, אני דואג שזה ייעשה בתמהיל, ושלצד שטחי המגורים יהיו גם שטחי מסחר ומשרדים. אם יקחו את המודל הזה ויעבירו אותו למקומות אחרים, זה יעבוד גם שם. ברוב הרשויות הארנונה מכסה רק 40%–45% מתקציב הרשות — כך שלצפות שבמקומות כאלה הרשות תגיע לאיזון תוך הסתמכות על הארנונה זה מלכתחילה לא ריאלי. גם בנייה למגורים מגדילה את הפעילות הכלכלית בעיר. יכול להיות שלא מיד, אבל מי שיגדיל את מספר התושבים, יגלה שבתוך שלוש־ארבע שנים, כשכולם מבינים שבעיר נוצר כוח קנייה כלכלי, אז גם יגיעו היזמים מתחומי המסחר, הבילוי והתעסוקה".

עופר וקנין

איך הרשויות המקומיות יכולות לשפר את התפקוד שלהן לנוכח משבר הדיור?

"הגיע הזמן שגם בשלטון המרכזי וגם בשלטון המקומי יבינו שלא צריך להתעסק בדיבורים, אלא בבנייה. אחרי הרבה זמן שהפוקוס היה על התכנון, צריך להעביר את מרכז הכובד לשיווק קרקעות ולהתחלות בנייה בפועל, ובשביל זה צריך שיתוף פעולה. צריך שיבינו שיש מטרה אחת, והיא להגביר את קצב הבנייה. זה מה שהעם מצפה מאתנו.

"הבעיה היא שעדיין יש כיסים של הרבה מאוד ביורוקרטיה, כמו בחשבות המינהל, למשל, שחלק מהאנשים שיושבים שם עדיין לא הפנימו את המצב שבו יש מאמץ לאומי שכולם צריכים להתגייס אליו, ותוקעים מכרזים ותוכניות, לפעמים במשך חודשים, על כל מיני סוגיות איזוטריות, במקום לדחוף בכל הכוח קדימה". כדוגמה לכך מביא ביבס את הסכמי־הגג שנחתמו עם עירו, מודיעין, שכל מטרתם היתה להביא לשיווק קרקעות מואץ לבניית 11,800 דירות — ולמרות זאת, קצב המכרזים בעיר רחוק, לדבריו, מלהיות כזה: "התהליך שאמור להתבצע במסגרת הסכם־הגג ברור מאוד, ואם יש פקיד שרוצה לתקוע את התהליך, צריך לטפל בבעיה מבעוד מועד ומהר", הוא אומר.

אייל טואג

מעבר לכך, איך היית מצפה שהשלטון המרכזי ישפר את התנהלותו?

"על הממשלה להבין שהשלטון המקומי הוא שחקן מרכזי לפתרון המשבר. בקדנציה הקודמת השלטון המקומי נדחק הצדה, הממשלה פעלה לבד, וראינו לאן כל זה הוביל. החכמים הגדולים שיושבים באוצר עדיין לא הפנימו שמי שאמון על הביצוע זה האנשים בשטח — ראש העיר, מהנדס העיר, יו"ר הוועדה המקומית. אנחנו החלטנו שאנחנו לא מחכים יותר לממשלה. אנחנו צריכים להוביל את התהליכים, כי בלעדינו לא יזוז כלום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#