עמידר תבנה אלפי דירות - רובן לא לדיור הציבורי - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עמידר תבנה אלפי דירות - רובן לא לדיור הציבורי

פעילים חברתיים מזהירים כי עלויות האחזקה והניהול הגבוהות בפרויקטים שמקדמת עמידר ברחבי המדינה יביאו ל"טרנספר" של רוב הדיירים הוותיקים בשכונות ■ יו"ר החברה: "איש לא ייזרק לרחוב"

10תגובות

שורת מיזמי פינוי־בינוי שמקדמת בימים אלה החברה הלאומית לשיכון עמידר, מעוררת בקרב פעילים חברתיים ואנשי ציבור חששות שהדיור הציבורי והאוכלוסייה הזכאית לו עשויים דווקא להינזק. זאת על רקע מסמך מדיניות שנכתב במשרד הבינוי, שממנו עולה כי מרבית דיירי הדיור הציבורי לא יוכלו להמשיך ולהתגורר בפרויקטים החדשים, ואלה מביניהם שבכל זאת יחזרו לדירות החדשות - ייאלצו לשאת בעלויות מחיה גבוהות, שיקשו על התנהלותם הכלכלית.

את הפרויקטים מקדמת עמידר כחלק מהשינוי האסטרטגי שעוברת החברה בשנה האחרונה ביוזמת משרדי הבינוי, האוצר ורשות החברות, ולפיו לצד פעילותה המוכרת, של ניהול ואחזקת מרבית נכסי הדיור הציבורי של מדינת ישראל (כ–43 אלף מתוך כ–59 אלף נכסים, נכון להיום), תיזום החברה גם מהלכים בעלי אופי יזמי, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית - כלומר, פרויקטי תמ"א 38 ופינוי־בינוי.

יובל טבול

בסך הכל, כוללת תוכנית החומש של החברה את קידום בנייתן של 16 אלף יחידות דיור - 6,000 מהן באמצעות פרויקטי פינוי־בינוי, שייבנו על הריסותיהן של כ–1,200 דירות שיכון ישנות. בין הפרויקטים הכלולים בתוכנית החומש של החברה, ושאמורים להתממש עד 2020: בניית 900 דירות בשבעה מגדלים בשכונת נמירוב בלוד; 1,200 דירות ומרכז מסחר במתחמי יסקי והקוממיות בקרית גת; 1,000 דירות בשכונת גילה בירושלים; 1,000 דירות בשכונת חליסה בחיפה; ו–2,000 דירות במזרח רמלה.

באמצעות הפרויקטים - חלקם מיזמים בקנה מידה גדול, הכולל הרס שכונות שלמות ובנייתן מחדש כשכונות מודרניות - מבקשת הממשלה להשיג מטרה כפולה: ראשית, חידוש השכונות, שבהן לעמידר מספר רב של נכסים. שכונות אלה מאופיינות לא פעם במצב פיזי ירוד, ומאחר והן מרכזות בתוכן בעיקר אוכלוסיית מצוקה, הן נהפכות לא פעם גם למוקדי אבטלה ופשיעה. תופעות אלה, מעריכים יוזמי התוכנית, ייעלמו או לכל הפחות ייחלשו עם כניסתה של אוכלוסייה חדשה לשכונה. המטרה השנייה היא הגדלת מספר יחידות הדיור וניצול מיטבי של הקרקע.

אייל טואג
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ואולם לאור מצבו המידרדר של הדיור הציבורי לאורך העשורים האחרונים, וכן תפקודם השנוי במחלוקת של משרדי הממשלה ושל עמידר עצמה בתקופה זו, מתקבלות יוזמות מסוג זה בלא מעט חשדנות.

כך בדיוק מתייחס ליוזמה פורום הדיור הציבורי - ארגון גג לכמה גופים חברתיים העוסקים בנושא, שטוען כי בסופו של דבר, גם יוזמה זו עתידה להביא לפגיעה בפועל במאגר הדירות הציבוריות. לטענת הפורום, היוזמה תביא לצמצום מאגר הדירות במקום להגדלתו, ובסופו של דבר, להחמרת מצב זכאי הדיור הציבורי, שכבר כיום מונים כ–2,500 משקי בית זכאים, שעבורם אין דירה בנמצא.

ביקורת זו מבוססת על הנחיות שהוציא משרד הבינוי במאי 2014, המפרטות פתרונות שונים עבור דיירי דיור ציבורי במקרים של פינוי־בינוי. מהמסמך, שעליו חתומים אריאל לוין, סמנכ"ל מימון ותקציבים במשרד הבינוי, ורונן כהן, סמנכ"ל אכלוס, ניתן להבין כי רוב הסיכויים הם שהדירות החדשות שיחזרו לידי המדינה לאחר תהליך הפינוי־בינוי לא ימשיכו לשמש את דיירי הדיור ציבורי, וכי המדינה אף תנקוט מדיניות אקטיבית לעידוד עזיבתם, עד כדי תשלום "מענק פינוי".

עמידר

"דיירי הדיור הציבורי הבוחרים להישאר בפרויקט עם חזרתם לדירה, ייאלצו להתמודד עם נטל כלכלי גדול יותר מכפי שהתמודדו בעבר, הבא לידי ביטוי בצורך לשלם עבור ארנונה, אחזקה, ניהול, מעלית ועוד, בסכומים גבוהים במידה ניכרת לעומת שכר הדירה הנמוך ששילמו בעבר לפני הפינוי", כותבים לוין וכהן ומוסיפים כי "נוסף על כך, בגין הפרש השטח בין הדירה המקורית לבין הדירה החדשה, ישלם הדייר שכר דירה מלא". כלומר, דייר שעזב דירת 50 מ"ר וחזר אל דירת 100 מ"ר - ימשיך לשלם שכר דירה מופחת רק על מחצית הדירה, ושכר דירה ריאלי על חציה השני.

לפיכך, מפרטים השניים כמה פתרונות מגורים חלופיים, שאותם על החברות המשכנות להציע לדיירים המתגוררים במתחמים המיועדים לפינוי־בינוי. שתי החלופות המרכזיות המוצעות הן מעבר לבתי דיור לגיל הזהב, עבור דיירים שגילם מעל 55; החלופה השנייה, שהיא למעשה היחידה העומדת בפני מי שגילו מתחת ל–55, היא לשוב לתורי ההמתנה לדירה חדשה, תוך קבלת עדיפות בתור. זוהי חלופה בעייתית, שכן על רקע הצמצום הדרסטי של מאגר דירות הדיור הציבורי, הפכו תורי ההמתנה לדירה של משרד הבינוי לגיהנום של ממש, שבמסגרתו מתחרות מאות משפחות זכאים חסרי דירה על דירות ספורות המתפנות מדי שנה.

ההצעה לוותר על דירה, ישנה ומוזנחת ככל שתהיה, כדי לחזור לדרך ללא מוצא הזו, רחוקה מלהיות אטרקטיבית. במשרד הבינוי מודעים לכך היטב, ולכן הוסיפו הטבה למתפנים - "מענק העברה", שסכומו ייקבע בהתאם לגודל הנכס שתקבל המדינה לידיה, עבור הדירה שממנה הדייר יתפנה. עבור דירת 3 חדרים חדשה שתקבל המדינה, יפוצה הדייר ב–90 אלף שקל, ועבור דירת 4 חדרים - ב–125 אלף שקל. במהלך ההמתנה לאכלוסו מחדש, יקבל הדייר את הסיוע המקסימלי לשכר דירה - 3,000 שקל בחודש. לבסוף, מציינים לוין וכהן כי גם חזרה של הדייר לדירה החדשה בפרויקט היא אופציה, בכפוף להחתמתו על מסמך שלפיו יידרש מעתה לתשלום שכר דירה גבוה והוצאות משמעותיות נוספות.

השילוב בין תוכניות עמידר ומדיניות פינוי הדיירים בפועל מעורר את זעמם של ארגונים חברתיים, שטוענים כי יוזמת עמידר אינה אלא כיסוי לפגיעה נוספת במאגר הדיור הציבורי המצטמק והולך, ומקור הכנסות למדינה. "אפשר היה לתמוך בתוכנית, אם במסגרתה היה מובטח שאכן מלאי הדירות הציבוריות יגדל - אבל בפועל, לא רק שהדירות החדשות בכלל מיועדות למכירה בשוק הפרטי, אלא גם עתידן של הדירות הקיימות לא ברור, וכנראה שגם לדיירי הדיור הציבורי שחיים בבניינים לא יתאפשר לחזור לדירות שלהם", אומרים בפורום הדיור הציבורי.

לטענת הפורום, שורת המכשולים הכלכליים שמפרט משרד הבינוי בהנחייתו, צפויה להפוך כל פרויקט פינוי־בינוי שייצא לדרך ל"סוג של טרנספר" עבור הדיירים הוותיקים במתחם. "דיירי הדיור הציבורי ייזרקו מהדירות שבהן הם חיים, כי לא יתאפשר להם לשלם את 'העלייה הניכרת' בשכר דירה, לעומת שכר הדירה ששילמו לפני תהליך הפינוי־בינוי. מעבר לכך, האלטרנטיבות שמציע משרד הבינוי גם הן בעייתיות מאוד, כי מלבד מעבר לדיור מוגן, נשאר לזכאי הדיור הציבורי רק אופציה אחת - להיכנס שוב לתור הממתינים לדיור ציבורי, ובעצם לוותר על קורת גג יציבה. ברור שעבור משפחות עם ילדים הפתרון של דיור מוגן הוא לא רלוונטי, ולכן בעצם נותר להם רק לוותר על קורת הגג הקבועה שלהם ולהיכנס שוב לתור הממתינים לדיור ציבורי, שרק גדל והולך ואין בו תקוה לאף אחד".

"איש לא יחזור לרשימת המתנה"

עמידר

יו"ר עמידר, עו"ד יצחק לקס, מנסה להרגיע את הרוחות, ומבהיר כי למרות האמור במסמך שפירסם משרד הבינוי, בפועל תעשה החברה מאמצים להשיב את רוב הדיירים לדירות החדשות בפרויקטים: "המטרה היא שרוב דיירי הדיור הציבורי יחזרו לדירות שלהם לאחר ביצוע הפרויקט. עם זאת, ברור שעלות הקיום תהיה גבוהה יותר, ונשאלת השאלה איך הם אמורים להסתדר". לשם כך מגבשת החברה כמה פתרונות: "במסגרת תוכניות הביצוע אנו דורשים מהיזם דירות במגוון גדלים, כדי להבטיח שחלק מהדירות שייבנו יהיו פחות או יותר בגודל הדירות הישנות - מה שיאפשר לדיירים להמשיך לשלם שכר דירה מוזל. למשל, בפרויקט בקרית גת דאגנו שיהיה היצע גדול של דירות 3 חדרים", אומר לקס. "בשיח שלנו מול היזמים, אנחנו מבקשים שתיועד קרן מסוימת לסיוע במימון תשלומי האחזקה. זה לא נכון שדייר הדיור הציבורי לא יהיה שותף באחזקת הבית - לכן אנחנו מבקשים מהיזמים שחלק מהרווחים היזמיים ייועדו לקרן, שתממן את עלויות האחזקה לפחות לעשר שנים מיום האכלוס".

עם זאת, מודה לקס, במקרים שבהם שיעור הדיירים הוותיקים מתוך כלל הדירות החדשות יהיה גבוה במיוחד, תפעל החברה לדילול שיעורם כדי למנוע מצב של הפיכת הפרויקטים החדשים למשכנות עוני. "זה לא נכון לבנות שכונות שיהפכו לסלאמס", הוא אומר. "לכן, הקו המנחה שלנו הוא ש–10% מכלל הדירות בפרויקטים החדשים ייועדו לדיור ציבורי. זה ייצור אינטגרציה אמיתית, ויאפשר לדיירי הדיור הציבורי סביבה חזקה ותומכת, שתעצים אותם".

מה יקרה עם יתר הדיירים? שאלה טובה. לדברי לקס, במקרים אלה יוצעו חלופות שונות ברוח של מסמך משרד הבינוי - אם כי אין בכוונת החברה להחזיר איש מהדיירים לרשימות ההמתנה. "מבחינתנו, אף אחד לא אמור להיזרק לרחוב, ואיש לא יחזור לרשימה", הוא אומר. בין הפתרונות שעמידר תציע, לדבריו - מעבר לבית גיל זהב נוסף על פיצוי כספי, או מעבר לדירות שיירכשו באמצעות רווחיה היזמיים של עמידר בפרויקטים שתיזום.

בהקשר זה מזכיר לקס כי כבר כעת מצויה החברה בשיאו של מהלך לרכישת 1,000 דירות להגדלת המאגר במהלך 2015–2016, שמתוכן נרכשו עד כה 100 דירות. "תחומי הפעילות החדשים שעליהם החליט הדירקטוריון, הכוללים רכש דירות חדשות והשקעת עשרות מיליוני שקלים בשיפוצי עומק לדירות הקיימות, נעשים בגיבוי שר הבינוי אורי אריאל", אומר לקס.

לדברי גורם במשרד האוצר, שהיה שותף ביצירת תוכנית עמידר להתחדשות עירונית, "מטרת הפרויקטים תהיה לחזק את הדיור הציבורי, וכל הכסף שיתקבל מהם יישאר בתוך המערכת ויחזור לדיור הציבורי, בין אם לתחזוקת דירות קיימות ובין אם לרכישת דירות חדשות. ייתכן שבמקרים שבהם הדירות שמתקבלות בפרויקט פחות מתאימות לצורך זה - דירות אלה יימכרו, ועבור הזכאים יירכשו דירות שכן משרתות את הצורך". ממשרד הבינוי לא נמסרה תגובה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#