מדוע נתניהו לא ניסה לשנות את המצב? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע נתניהו לא ניסה לשנות את המצב?

למרות המחאה החברתית ודו"ח טרכטנברג לא נראה שמשהו מזיז לו - אלא אם אפשר לנגח באמצעותו את לפיד

102תגובות

חוסר אכפתיות, חוסר ניהול, חוסר שיתוף פעולה, חוסר מחויבות וחוסר מקצועיות - הם הסיבה לכשל בניהול ענף הדיור בישראל.

מנגנון התעמולה הליכודי בטח ייצא מגדרו להסביר לנו שהכל בגלל אולמרט, ושנתניהו היה הראשון לזהות. אפילו המבקר כותב: "ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה-32 בראשותו של בנימין נתניהו את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור, וקבעה כי יש לקיים מדיניות דיור שמטרתה להוריד את מחירי הדירות תוך שימת דגש על דירות לצעירים (משפחות ויחידים) הרוכשים את דירתם הראשונה". אלא שהוא מוסיף את המילה "רק", לפני המשפט הזה.

לכתבות נוספות על דו"ח הדיור של המבקר:

דו"ח הדיור: ממשלת נתניהו הגיבה לאט, עשתה מעט ונחלה כישלון חרוץ

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

הממשלה אימצה את המלצות ועדת טרכטנברג - אך נכשלה בביצוען

האגודה לזכויות האזרח: הממשלה הפקירה את זכותנו לדיור

אולמרט: "הגיע הזמן שנתניהו יסתכל לציבור בעיניים ויודה שנכשל"

ביולי 2010, כשהתעורר נתניהו, מחירי הדירות היו גבוהים כבר ב-39% מאשר במארס 2009, החודש שבו החל את הקדנציה שלו כראש ממשלה.

אילן אסייג

ומשהו על אולמרט: במהלך רוב כהונתו, בין 2006 לספטמבר 2008, מחירי הדירות הריאליים היו בירידה. רק לקראת התפטרותו הם עברו את רמת המחירים של 2004, וכל זה במהלך המשבר הפיננסי העולמי. ההערכות הנפוצות אז היו שהמשבר יסחוף את ישראל ויגרום לנפילת מחירי הדירות. נכון שהן לא התממשו - אבל את זה בממשלת אולמרט לא יכלו לדעת. נתניהו ידע כבר במהלך 2009 שמחירי הדירות עולים בקצב מטורף - ולמרות זאת לא עשה דבר.

גם לאחר מכן, וגם בקדנציה האחרונה שלא נכללת בדו"ח, נתניהו גילה חוסר אכפתיות, חוסר מחויבות ואולי גם חוסר הבנה למה שקורה כאן. עניין מדהים, בהתייחס לכך שב–2011 התרגשה עליו המחאה החברתית, שאחריה צץ דו"ח ועדת טרכנטנברג. למרות כל זאת ועד היום, לא נראה שמשהו מזה מזיז לו - אלא אם אפשר לנגח באמצעותו את יאיר לפיד.

חוסר הניהול בא במקביל - והפעם יש לנתניהו שותפים רבים, במיוחד שרי הפנים, האוצר והבינוי בתקופתו. נראה כי ניהול משרדיהם הוא הדבר האחרון שמטריד אותם, וכתוצאה מכך מי שמבצע את הדברים הם פקידים, שפועלים לפי הקצב, היכולת והרצון שלהם.

התוצאה: שר הבינוי, האחראי גם על מועצת מקרקעי ישראל, לא עושה דבר כדי לממש את המדיניות שהוא עצמו שותף לה במסגרת הממשלה; שר האוצר, האחראי על מדיניות המיסוי, לא בודק באיזו מידה היא משרתת את מדיניות הממשלה; שר הפנים לא שואל מדוע לא מעדכנים את תוכנית המתאר הארצית שבסמכותו.

חוסר שיתוף הפעולה זועק לשמים מכל פרק בדו"ח: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל, משרד הבינוי, משרד הפנים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי, לא פועלים יחד ובמשותף, לא משתפים במידע ולא מגבשים צעדים משותפים ומשלימים.

חוסר המקצועיות עולה גם הוא בכל צעד ושעל בדו"ח - החל מרישום עסקות הדיור הלא־מהימן, שלא מאפשר לנתח את המצב בשוק הדירות, דרך חמש הגדרות שונות ל"דירה קטנה", שליפות נוסח "ועדות הסופר־טנקר" של נתניהו שלא עזרו במאום ובעיות חמורות בניתוחי הלמ"ס, וכלה בניסיונות לשנות את תוכנית המתאר הארצית על סמך נתונים שנויים במחלוקת, והתנהלות בעייתית של ועדות התכנון והבנייה, מועצת מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל - ומי לא, בעצם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#