בעלי עסקים במתחם ירקונים נגד עיריית פ"ת;
 דורשים קידום התכנון לשימוש מסחרי - נדל"ן - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי עסקים במתחם ירקונים נגד עיריית פ"ת;
 דורשים קידום התכנון לשימוש מסחרי

סוחרים ובעלי קרקעות טוענים: בעקבות שינוי התוכנית וההחלטה על הקמת פארק במקום - "הם פועלים במתחם מוזנח השרוי באנדרלמוסיה תכנונית ומשפטית זה כעשור, ומתמודדים עם אישומים פליליים"

7תגובות

בעלי קרקעות וסוחרים במתחם ירקונים בפתח תקוה הגישו בשבוע שעבר עתירה מנהלית נגד מוסדות התכנון ונגד העירייה, בטענה שבשנות ה-90 עודדה אותם העירייה להקים פעילות מסחרית במתחם - אבל בתחילת שנות ה–2000 שונתה הכוונה המקורית, ובמקום מרכז מסחרי הוחלט להקים במקום פארק ירוק.

שינוי המדיניות, הליכי תכנון אטיים והיעדר החלטה לגבי המקורות למימון הקמתו של הפארק (מימון עירוני או על ידי הקצאת חלק מהקרקעות לשימוש מסחרי) הובילו להקפאת פיתוחו של המתחם ולהזנחתו, וחמור מכך - העמידו את בעלי העסקים הפועלים בירקונים במצב של עבירה פלילית, שכן הם פועלים בלא היתר.

מתחם ירקונים
זאב שטרן

העותרים הם בעלי קרקעות ובעלי עסקים, כמו גני דל וינו, גני האצולה וחנויות האנגר נוספות במתחם ירקונים שמצפון לפתח תקוה - בין כביש 5, כביש 40 ומסילת הרכבת. הם דורשים מבית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז, באמצעות עורכי הדין יובל גלאון וסלאם חמאד ממשרד שביט בר־און גלאון צין יגור ושות', כי יימצא להם פתרון ביניים להפעלת עסקיהם, וכן לשתפם בתכנון מתחם ירקונים בוועדות השונות.

מתחם ירקונים הוקם בשנות ה-90 בידיעה ובאישור ועדות התכנון המקומית והמחוזית. שתי הוועדות אישרו היתרים לשימוש חורג בקרקעות, שייעודן המקורי הוא לחקלאות. במקביל, קידמו מוסדות התכנון תוכנית מתאר לשינוי הייעוד של המתחם - למסחרי.

מגישי העתירה טוענים כי נאמר להם שהפעלת העסקים על ידם היא רצויה ואינה זמנית, וכי היא תוכשר בתוכנית שמספרה 16/2000, שקיבלה את כל האישורים לפני הפקדתה בוועדה המחוזית, כולל אישור הוועדה לשמירה על השטחים החקלאיים והפתוחים בישראל. לפי העתירה, המטרה של עיריית פתח תקוה היתה להוציא עסקים ממרכז העיר, במטרה לאפשר את פעילותם בשבת.

ד"ר אבישי טייכר

ב-99' החליטו הוועדה המחוזית וועדות של המועצה הארצית לתכנון לחזור בהן מהתוכנית המקורית להקמת מרכז מסחרי במתחם ירקונים, ולקדם במקומה תוכנית מתאר חדשה לפארק ירוק. לפי התוכנית המוצעת, מקור המימון יהיה מבוסס על מודל של משק כלכלי סגור (ללא תקציב חיצוני) - מזכויות הבנייה המסחריות שישולמו לבעלי האדמות שעליהן יוקם הפארק.

החלטות תכנוניות אלה הובילו להפסקת ההיתרים לשימוש חורג, והסוחרים היו אמורים להפסיק להפעיל את עסקיהם. מלבד ההשפעה הכלכלית, להחלטה יש גם השלכה פלילית על בעלי העסקים, שכן הפעלת עסק מסחרי בלא היתר היא עבירה פלילית. החל ב–2000 בעלי העסקים הועמדו לדין, ותלויים נגד המבנים צווי הריסה.

בסוף 2010 החליטה הולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים במועצה הארצית) לשנות את הגישה של משק כלכלי סגור, ולממן את הפרויקט מהתקציב העירוני. מדובר בשינוי מדיניות קיצוני ובשינוי תוכנית המתאר של הפארק, שעיריית פתח תקוה התנגדה לו מסיבות תקציביות, ולכן הפסיקה לקדם את תוכנית הפארק.

למעשה, סוגיית המימון מטילה צל כבד על הקמתו של הפארק, שכן לא בטוח שיימצא מקור או גוף שיהיו מוכנים לשאת בעלויות שלו. הקיפאון הזה מביא לכך שבעלי הקרקע לא נהנים מזכויות הבנייה שהיו מקבלים במקרה של מרכז מסחרי, או מפיצוי בגין הפקעת קרקעות אם יוקם פארק בגישת המשק הסגור, ואם יקודם פארק במימון תקציבי, הפארק כנראה לא יוקם — והם לא יקבלו פיצוי בגין ההפקעה.

"מי שהיו אמורות ליהנות מעסקיהן במרכז מסחרי חדש ומשגשג, שהוועדה המחוזית והמקומית התייחסו אליו כמעט כאל עובדה תכנונית מוגמרת, מצויות במקום זאת במתחם מוזנח, כמעט חרב, השרוי באנדרלמוסיה תכנונית ומשפטית זה כעשור — ונאלצות להתמודד עם אישומים פליליים, כשהסוף לא נראה באופק", נכתב בעתירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#