למה לא כדאי לדבר עם בעל הדירה על חוזה השכירות בווטסאפ? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה לא כדאי לדבר עם בעל הדירה על חוזה השכירות בווטסאפ?

בית משפט קיבל התכתבות באפליקציית המסרים בין שוכרת של וילה בקיסריה למשכירים כראיה לסיומו של הסכם השכירות ביניהם

51תגובות

שופטת בית משפט השלום בחיפה, מעין צור, קיבלה תביעה של בעלי וילה בקיסריה והורתה על פינויה של השוכרת מהווילה - וזאת אף שהצדדים לא חתמו על הסכם שכירות ביניהם. במהלך המשפט הוברר כי התכתבות הצדדים באפליקציית ווטסאפ גיבשה את מתווה ההסכם ביניהם, וכי השוכרת הפרה אותו.

המשכירים, שרית ועמית הראל, השכירו וילה ברחוב חרוב בקיסריה למירי חן, שבעבר השתתפה באחת העונות של "האח הגדול" בערוץ 2. מכיוון שבני הזוג אינם שוהים בישראל, הצדדים לא חתמו על הסכם שכירות מסודר, אלא גיבשו את ההסכם בחילופי דברים בעל פה ובאמצעות התכתבות בווטסאפ. על פי ההסכם, חן היתה אמורה להתגורר בבית בספטמבר-אוקטובר 2014, לשלם 4,000 שקל בחודש עבור הוצאות קבועות, כמו ארנונה, חשמל ומים, ובנוסף לשאת בהוצאות הגינון והחיבור לאינטרנט.

לדמי השכירות הנמוכים יחסית היתה סיבה: בני הזוג השכירו את הווילה מפעם לפעם בשכירות יומית לנופשים. לפיכך, נקבע כי כשיגיעו נופשים לווילה - חן תעזוב אותה, עד שאלה ייצאו. כמו כן, נקבע כי אם חן תשכיר את הבית לשוכרי משנה מטעמה, היא תזכה ב-20% מהסכומים שיתקבלו מאותן השכרות.

לטענת בני הזוג הראל, חן הפרה את ההסכם - ולכן ביטלו אותו זמן קצר לאחר שנכרת. ואולם חן מצדה סירבה לעזוב את הבית. מנגד, חן טענה כי ההסכם לא נכרת לחודשיים בלבד - וכי היא לא הפרה אותו.

איציק בן מלכי
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"אזהרה למשכירי ולשוכרי בתים"

השאלה היסודית הראשונה שעמדה בפני השופטת צור היתה מתי בדיוק נכרת ההסכם, שנושא אופי של חילופי דברים ולא של הסכם מסודר. ואולם בנקודה זו שני הצדדים דווקא הסכימו כי מועד כניסת ההסכם לפועל היה 9 בספטמבר 2014. בין היתר התנהלה באותו יום בין הצדדים התכתובת הבאה, שבה סוכם על תנאי השכירות:

הראל: "לגבי הוצאות הבית, את רוצה לשלם ישירות לכל הגורמים, או שאני אשלם ואת תשלמי לי?"

חן: "אני חייבת לדעת על אילו הוצאות מדובר ומהו הסכום הכולל ואז נחליט".

הראל: "ארנונה, חשמל, מים, גינה, בריכה. הוצאות שמשלם מי ששוכר את הבית".

חן: "אני לא משכירה רגילה, עמית. אני צריכה לצאת בכל פעם שיש שוכרים, וגם לא אוכל לשלם חשמל של שוכרים שמפעילים את המזגנים כל היום".

עמית: "את גרה בבית בלי לשלם שכירות. חשבתי שסיכמנו את זה. שווי השכירות הוא לפחות 12 אלף שקל בחודש".

חן: "עמית, בוא נחליט שאשלם כל חודש סכום קבוע שמוסכם על שנינו. מה אתה אומר?"

עמית: "אפשר. כמה?"

חן: "4,000 שקל".

עמית: חשבתי יותר על 5,000. בואי נסגור על 4,500 שקל. סבבה?"

חן: "אני חושבת שההצעה שלי מספיק הוגנת, לאור העובדה שהוכחתי לך שאני דואגת לבית כאילו היה ביתי. האמן לי ששקט נפשי שווה הרבה מאוד כסף. אם שנינו נהיה מרוצים, שנינו נרוויח".

עמית: "זה נכון".

שאלה אחרת היתה לכמה זמן נכרת הסכם השכירות. השופטת הכריעה כי אמנם לא נאמר באופן מפורש שהשכירות היא לחודשיים, אבל מנוסח התכתובת ניתן ללמוד כי כך אכן היה - וגם אם לא, על פי החוק, כשנכרת חוזה שכירות מבלי שהצדדים מסכימים על תקופת השכירות, זכותו של כל אחד מהם להביא את השכירות לסיומה בהודעה לצד השני זמן סביר מראש.

במקרה זה, ההסכם עלה על שרטון מהר למדי, וכבר ב-17 בספטמבר כתב הראל לחן בווטסאפ:

"היי מירי'לה, חשבנו על העניין לעומק. החלטנו שזה לא נכון שתמשיכי לגור בבית בזמן הזה, מכל הסיבות שדיברנו עליהן אתמול. אנא התחילי לחפש דירה אחרת עד לראש השנה. נשמח אם תמשיכי לנסות ולסגור עסקות גם כשאינך גרה שם, וכמובן שנשמח שתבואי לבקר אותנו בקליפורניה. תודה רבה על הכל".

חן: "הכל בסדר, עמית, מתחילה לחפש".

החגים הגיעו זמן קצר לאחר מכן, אך חן לא יצאה מהדירה - ואז הגישו בני הזוג את תביעת הפינוי ב-30 באוקטובר.

השופטת, כאמור, נעתרה לבקשה - והורתה לחן לפנות את הווילה. בית משפט השלום פסק כי על חן "להשיב לבעלי הבית את הווילה לאלתר, כשהיא נקייה מכל אדם וחפץ". חן גם חויבה לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך 6,318 שקל וכן אגרת בית משפט.

בית המשפט פסק כי אף שהחוזה הסתיים ב-31 באוקטובר 2014, חן סירבה לעזוב את הווילה. עוד קבע בית המשפט כי גם אם תקופת השכירות לא היתה קצובה מראש עד נובמבר 2014, הרי שמאחר והתובעים ביטלו את החוזה, היה על חן לפנות את הבית.

עו"ד יובל אדלר, שותף ומנהל מחלקת ליטיגציה, ועו"ד עדי ערמן ממשרד בן ארי, פיש סבן ושות', שייצגו את התובעים, ציינו כי "בפסיקה יש חידוש חשוב ואף אזהרה למשכירי ולשוכרי בתים - שכן השכרת הדירה נעשתה בהסכם שנכרת באמצעות אפליקציית ווטסאפ, ולא בהסכם שכירות סטנדרטי בכתב. כפי שעולה מהמשפט, פרטים עקרוניים שהיו חשובים להסכם הובנו רק במשתמע - וככל הנראה, למרות ההתקדמות הטכנולוגית, אפליקציה אינה התחליף המוצלח ביותר להסכם מסודר".

יוליה טוקרב


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#