קק"ל נפרדת מהמינהל: הוקם צוות להעברת ניהול הקרקעות לידי הקרן

מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר: העברת הטיפול בקרקעות לארגון צפויה להוריד את עלויות ניהולן בשני שלישים

נמרוד בוסו
נמרוד בוסו

בפגישה שנערכה אתמול בין בכירים במשרד הבינוי, קק"ל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י, לשעבר המינהל) הוחלט על הקמתו של צוות היגוי שינהל את ההיפרדות של קק"ל מהמינהל, שבה יועבר הניהול של 2.5 מיליון דונם מהרשות לידי קק"ל. בכך יבוא הסוף להסדר ה"אמנה" ההיסטורי שנחתם ב–1961, שלפיו ניהלה הרשות בנאמנות גם את קרקעותיה של קק"ל.

הליך ההיפרדות צפוי לארוך כשנה עד שנתיים, כדי למזער את הפגיעה הצפויה בניהול הקרקעות בסמוך לתקופת התנתקותה מהמינהל. יש לציין כי במשרד הבינוי רואים את היפרדות קק"ל מהמינהל באור חיובי לא מהיום, ולפני כמה שנים אף היה חבר מנכ"ל המשרד כיום, שלמה בן אליהו, בוועדה שהמליצה על הפרדת קרקעות קק"ל מהמינהל.

בין הצדדים הושגו הסכמות. כך למשל, במקרים שבהם יהיו קרקעות של קק"ל בהליך כלשהו כמו תכנון או שיווק על ידי הרשות בעת סיום ההתקשרות בין הצדדים, המתוכנן ליולי, תוכל הרשות להשלים את ההליך כאילו היו אלה קרקעות מדינה לכל דבר, ובתמורה תפצה את קק"ל בקרקעות חלופיות, ככל הנראה בנגב ובגליל.

אפי שטנצלרצילום: תומר אפלבאום

"אין שום כוונה לפגוע ביכולת של המדינה להמשיך לקדם באופן יעיל את תוכניותיה בתחום הדיור ובמאמציה להוזיל את הדירות", אמר מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר. לשאלה כיצד אמור להתבצע בפועל הניהול העצמי של הקרקעות על ידי הקרן, השיב שפיגלר: "כמו רמ"י, אין לנו את הכוח לשנות את הדנ"א של ועדות התכנון והבנייה, אבל חוץ מזה, בכל שאר התחומים ההיפרדות תיטיב הן עם קק"ל והן עם שוק הקרקעות, שצפוי להפוך ליעיל יותר. בעקבות המהלך יווצר שוק תחרותי".

לדבריו, ניהול הקרקעות ייעשה על ידי כמה יחידות - חלקן פנימיות לארגון, אך רובן חיצוניות. המטה יורכב מאנשי קק"ל, אך מרבית הפעילות המקצועית, הכוללת בין השאר תכנון קרקעות, שיווק, חוזים ושירות, ייעשה במיקור חוץ.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לדברי שפיגלר, העברת הטיפול בקרקעות מרמ"י לקק"ל צפוי להוריד את עלויות ניהולן בשני שלישים: "קק"ל משלמת 110 מיליון שקל מדי שנה לרמ"י עבור הטיפול במקרקעיה. אנחנו ניתחנו את הצרכים שלנו, והעלויות שיידרשו לטיפול בנושא 'אינהאוס' הם 30–40 מיליון שקל לכל היותר".

הוא הוסיף כי קק"ל צפויה ליהנות מגמישות ניהולית שהמינהל חסר. "יש לנו שטח בהרצליה לבניית 54 דירות, בשותפות עם אנשים פרטיים. אותם גורמים ניסו, ולא הצליחו, לקבל ליווי בנקאי להקמת הפרויקט יחד אתנו. אמרנו, 'אין בעיה, אנחנו נקצה מהוננו כדי ללוות אותם'. בנתניה אנחנו מחזיקים בשטח ל–1,050 דירות, והתחלנו במגעים לקראת עסקת קומבינציה עם יזם על מנת ליזום אותו. היכולת שלנו לפעול כגוף שאינו ממשלתי היא הרבה יותר גמישה ומהירה".

שנתיים של דם רע 
בין המדינה לקק"ל

בקק"ל מציינים כי את עבודת המטה שקדמה לתוכנית ההיפרדות עורכת החברה כבר שנתיים. בשבוע שעבר ביצעה הקרן שני מהלכים שנתנו את הגושפנקא הכמעט סופית לתהליך ההפרדה.

הראשון היה הודעה ששלחה הנהלת הקרן לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי בהתאם להחלטה שקיבל דירקטוריון הקרן באוקטובר 2014, אין בכוונת הקרן להמשיך את ההתקשרות עם הממשלה תחת האמנה ההיסטורית, שהגדירה את יחסי הגופים מאז 1961.

על פי אותה הודעה, ב–28 ביולי, מועד פקיעת האמנה, תשיב הקרן לידיה 2.5 מיליון דונם. המהלך השני אירע כמה ימים לאחר מכן, כאשר אישררה אסיפת ההסתדרות הציונית העולמית את החלטת הקרן.

אף שכלפי חוץ מוצג המהלך ככזה שצפוי להיטיב עם שוק הדיור ולשבור את המונופול שיש למינהל בשוק הקרקעות, לא ניתן להתעלם מהדם הרע שזרם בשנתיים האחרונות בין הממשלה לקק"ל, ואשר ככל הנראה היה חלק מהשיקולים של דירקטוריון קק"ל בבואו להחליט על היפרדות.

בראשית הקדנציה של שר הבינוי, אורי אריאל, החליטה מועצת מקרקעי ישראל על צמצום ניכר של נציגי קק"ל במועצה, והדיחה את יו"ר הקרן אפי שטנצלר והיו"ר העמית אלי אפללו מתפקידיהם בראשות שתי ועדות המשנה החשובות של המועצה. המהלך יצר עימות חריף בין קק"ל למשרד הבינוי, וכבר אז קיבלה הקרן את ההחלטה להתחיל את עבודת המטה לבחינת העברת קרקעותיה לניהולה העצמי.

יוזמת משרד האוצר בחוק ההסדרים, שפורסמה לפני כמה חודשים, העמיקה את השבר. היוזמה קבעה כי 65% מהכנסותיה של קק"ל מקרקעותיה - סכום המוערך במאות מיליוני שקלים מדי שנה - יועברו למדינה, לשם ביצוע פרויקטי תשתית, בעיקר בתחום התחבורה, כדי לאפשר את הגדלת היצע הדיור במדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker