ביהמ"ש אסר על עיריית ת"א להפקיע קומות במגדל חדש כתנאי לתוספת זכויות בנייה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש אסר על עיריית ת"א להפקיע קומות במגדל חדש כתנאי לתוספת זכויות בנייה

בית המשפט: "מדובר בכסות להפקעה, וחובה על העירייה לציין את הייעוד הציבורי שלצורכו היא בוצעה"

בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אסר על עיריית תל אביב להפקיע שתי קומות ממגדל עתידי בעיר לצורכי ציבור. השופט, מאיר יפרח, קבע כי אי אפשר 
להפקיע שטחים בלי לציין מראש את הייעוד הציבורי המסוים שלשמו הופקעו.

הפסיקה נוגעת לבית אגיש רבד, שנמצא ברחוב נח מוזס בתל אביב, בקרבת מגדלי עזריאלי. בעלי המבנה הם חברת שבטא קרונפלד ובעליה, עו"ד אהוד קרונפלד ויגאל אהובי.

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית מתאר לתוספת של 20 קומות בשטח 10,000 מ"ר מעל המבנה, שבו כיום חמש קומות - בתנאי ששתי קומות יוקצו לשימוש ציבורי והזכויות בה ירשמו בטאבו על שם עיריית תל אביב. על החלטה זו הגישה החברה היזמית, נכסי שבטא, התנגדות לוועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית, שדנה בתוכנית בספטמבר 2014.

היזמים טענו כי האינטרס הציבורי בשטחים המבוקשים לא ברור, כלומר שאין הקצאת שטחים לצורך ציבורי ידוע ומוגדר מראש. ועדת המשנה החליטה להקצות לצורכי ציבור קומה אחת במקום שתיים, גם אם השימוש המדויק שייעשה בה לא ידוע.

בעקבות החלטה ועדת המשנה, עתרו היזמים לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הוועדות המחוזית והמקומית לתכנון ובנייה באמצעות עוה"ד אלי וילצ'יק ורוית צימנט ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', בטענה כי דרישת העירייה צצה לאחר שהחברה סירבה לחתום על הסכם פיתוח, שמטיל עליה להשתתף במימון משימות פיתוח ציבוריות - וכי אין מדובר בדרישה עם טעם תכנוני או צורך ציבורי אמיתי. לראיה, ציינו היזמים כי כאשר הסכימו לחתום על הסכם הפיתוח בדיון בוועדה המקומית - לא דרשה העירייה להקצות את שתי הקומות. אלא שלאחר מכן סירבה החברה היזמית לחתום בפועל על ההסכם וחודשיים לאחר מכן, בדיון בוועדה המחוזית, נקבעה הקצאה של שתי קומות.

עוד טענו היזמים כי כי הדרישה להקצות קומה לצורכי ציבור חורגת מסמכות הוועדה המקומית, שכן היא אינה יכולה להפקיע שטחים בנויים. לבסוף טענה החברה כי הפעולה שהעירייה מכנה "הקצאת שטחים לטובת הציבור" היא למעשה הפקעה לכל דבר ועניין, והיא צריכה להיעשות בדרך החוק.

סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את הוועדה המקומית להפקיע שטחים לטובת הציבור אך ורק בשלושה תנאים: צורך ציבורי מסוים ומוגדר; זיקה בין הצורך הציבורי למקרקעין המסוימים; וצורך בהפקעה כדי למלא את הצורך הציבורי. לטענת שבטא קרונפלד, אף אחד משלושת התנאים הנדרשים לא התקיים בהחלטת הוועדות.

הוועדה המחוזית הגנה על החלטתה, בטענה כי עליה לראות לנגד עיניה גם את האינטרס הציבורי והיא צריכה לנהוג באחריות לגבי משאב הקרקע האוזל. הוועדה המקומית הוסיפה טענות משלה, שלפיהן אם היה מדובר בקרקע ריקה אפשר היה להפקיע חלק ממנה ולהתיר בנייה על שאר חלקיה, ואולם מכיוון שבמקרה של בית אגיש רבד לא ניתן לפעול כך, הוחלט שההפרשה תתבטא בדרך של שטח בנוי מתוך הבניין שהיזמים מבקשים לבנות.

"שטח זה אמור לתת מענה לצורכי ציבור, כמו הקמת מוסדות ציבור ושטחים פתוחים. לא אחת אין מנוס מפגיעה במקרקעין הפרט לרווחת הכלל ולשם קיומם של חיי קהילה", כך לפי פסק הדין.

השופט יפרח קיבל את טיעוני היזמים ודחה את טענות הוועדות המקומית והמחוזית. בפתח דבריו אמר כי בית המשפט אינו מתערב בהחלטות תכנוניות של הגורמים המקצועיים, אבל מתערב אם נפל פגם מינהלי או פגם בהליך קבלת ההחלטה. במקרה זה, השופט קבע כי היזמים הוכיחו שהחלטת הוועדה המחוזית פגומה, ולכן הוא מבטל אותה. עוד קבע השופט יפרח כי הקצאה לצורכי ציבור היא כסות להפקעה והוסיף כי סעיף 190 לחוק התכנון והבנייה מתיר הפקעה של עד 40% משטח חלקה ללא תשלום פיצוי, אבל רק לשם אחת המטרות הקבועות באותו סעיף בחוק: "גנים, שטחי נופש וספורט, בנייני חינוך, דת ובריאות".

במקרה של בית אגיש רבד, הוועדה המחוזית לא ציינה כלל מהי מטרת הצורך הציבורי המסוים והמוגדר שמצדיק את הפקעת הקומה. יותר מכך, הוועדה המקומית לא התנגדה לתוכנית בתנאי שהיזמים יסכימו לחתום על הסכם פיתוח. "בהיעדר הצבעה על צורכי ציבור המצדיקים ייעודו של שטח למטרה ציבורית כלשהי, לא ניתן להפקיע מקרקעין לשם יצירת עתודות קרקע לצרכים עתידיים", טען השופט וסיכם כי "לא ניתן לייעד קרקע לצורכי ציבור בלא לציין מפורשות את הצורך".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#