ביהמ"ש: בעלת החניון בסיטי טאואר לא תוכל לגבות דמי ניהול מהדיירים

חברת ריט 1 טענה כי במשך שנים הדיירים לא שילמו עבור ניהול החניון, אך לא הצליחה להוכיח כי נגרמו לה הוצאות עודפות בשל תפעול החניון

אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי
אריק מירובסקי

החברה שבבעלותה החניון במגדל הסיטי טאואר במתחם הבורסה ברמת גן לא תוכל לגבות דמי ניהול מדיירי המגדל שמחנים את מכוניותיהם בחניון - כך פסק באחרונה שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב.

חברת הנדל"ן ריט 1 רכשה את החניון בפברואר 2007, כאשר חלק ממקומות החניה בחניון היו שייכים לבעלי דירות במגדל. בתביעה שהגישה החברה נגד 11 בעלי דירות במגדל, טענה ריט 1 כי היא בעלת זכויות הבעלות בחניון, למעט מקומות החניה הנמצאים בבעלות הדיירים.

כשרכשו הדיירים את דירותיהם, הם לא חתמו על הסכם לניהול החניון, ועד לזמן שבו ריט 1 רכשה את החניון, הם לא שילמו דמי ניהול. לאור זאת טענה החברה כי הדיירים עשו "עושר ולא במשפט", כלומר קיבלו שירותים מבעלי החניון, אך לא שילמו עבורם. לפיכך, תבעה החברה 7,470 שקל מכל דייר. הדיירים, מצדם, טענו כי דמי ניהול לחניון כלולים בתשלום ששילמו לוועד הבית, ולכן אין לחייבם בסכומים הנדרשים.

מלון שרתון סיטי טאואר ברמת גןצילום: דן קינן

השופט פסק שאין מחלוקת כי איש מהדיירים לא התחייב חוזית לשלם דמי ניהול לחניון. העובדה שריט 1 מספקת שירותי שמירה, בידוק ביטחוני ומערכות כיבוי אש, אינה מעשירה את הדיירים, שכן ממילא לא היו אמורים לשאת בעלותם וריט 1 לא נשאה בעלויות, שהיה עליהם לשאת בהעדרה.

כשמדובר בצריכת חשמל בשטח החניון, אין ספק שהדיירים נהנים ממנו, אך אין מדובר על הנאה שבאה על חשבון בעלת החניון, כי ממילא החשמל היה נצרך. החברה גם לא הוכיחה כי לולא קיומם של חללי החניה של הדיירים בחניון, היו הוצאות החשמל על החניון פוחתות.

מעבר לכן, הוברר כי במתחם שבו מרוכזים חללי החניה של הדיירים, מותקן שעון חשמל נפרד, והדיירים משלמים עליו במסגרת התשלום לוועד הבית.

השופט פסק כי ריט 1 לא הוכיחה את קיומם של יסודות עילת עשיית עושר ולא במשפט. הוא דחה את התביעה וחייב את ריט 1 לשלם שכר טרחה של 15 אלף שקל לדיירים ו–15 אלף שקל לוועד הבית, כהוצאות משפט.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ