כמה משכורות צריך לרכישת דירה? תלוי את מי שואלים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה משכורות צריך לרכישת דירה? תלוי את מי שואלים

לפי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב, ב-2012 נדרשו 114 משכורות לרכישת דירה ולא 134 משכורות כפי שפירסמה הלמ"ס

3תגובות

מצוקת הדיור גדולה בהרבה ממה שעלה עד כה בנתונים הרשמיים - כך אמר אתמול ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, בכנס "פני החברה" שנערך בכנסת. לדברי בן שחר, רכישת דירה אפקטיבית תצריך למעשה שבעה חודשי הכנסה נטו נוספים לעומת הנתון הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם לפי הנתונים הרשמיים נדרשו בסוף 2012 134 משכורות לרכישת דירה ממוצעת, בפועל נדרשו 141 משכורות כדי לרכוש דירה אפקטיבית שתענה על צורכי הרוכשים.

המחקר כולל ממצאים חדשים ממחקר שערך בן שחר בנושא מצוקת הדיור, ואשר בדק כ–790 אלף עסקות בין השנים 1998–2012. בן שחר הסביר כי המחקר בדק את יכולת רכישת הדירה המתוקננת - כלומר 
דירה אפקטיבית המתאימה למאפייני משק הבית. עוד ציין בן שחר כי המצב של הצעירים קשה אף יותר: "תיקנון צריכת הדיור בהתאם לצרכים של האוכלוסייה מעלה הערכת חסר קבועה של מצוקת דיור".

מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימו אתמול את הכנס השנתי של פני החברה, שבו נדונו הנושאים המרכזיים של סדר היום הציבורי, ובהם מצוקת הדיור בישראל ואפקטיביות במעורבות השלטון המרכזי בניהול הרשויות המקומיות. מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד"ר שירלי אברמי, אמרה כי הדו"ח השנה עוסק ב–43% מהאוכלוסייה, שבחרו לגור ב-14 הערים הגדולות. ממצאי הדו"ח מעלים כי 85.7% מהתושבים מרוצים מהחיים, אך 61% מהמועסקים מודאגים מכך שהכנסתם לא תאפשר להם חיים בכבוד לאחר הפרישה. ד"ר אברמי ציינה כי הדו"חות שמפיקים מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלמ"ס נועדו לשמש מצע לקבלת החלטות, הן לקובעי מדיניות ברמה הלאומית והן ברמה המקומית. בכנס הוצגה גם תערוכת מפות "תופעות חברתיות במבט מרחבי", שנתנה ביטוי חזותי וגיאוגרפי לתופעות החברתיות המופיעות בדו"ח.

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, הציג נתונים של מחקר שבדק את אפקטיביות המעורבות של השלטון המרכזי בניהול הרשויות המקומיות. בן בסט ציין כי ניהול רשות מקומית אפקטיבי יותר ככל שסיעתו של ראש העיר גדולה יותר, וכי ככל שסיעתו של ראש העיר קטנה יותר - גירעונות העיר גדולים יותר. "ראש העיר צריך לשלם יותר כדי לקנות, במובן הפוליטי, את שותפיו", אמר בן בסט והוסיף כי עצם ההתערבות של השלטון המרכזי ברשויות המקומיות תורמת רק כאשר היא מתמשכת, ומביאה בעיקר לצימצום הוצאות השכר. בדיקת סוגי ההתערבות השונים, ובהם מינוי חשב מלווה, מינוי ועדה קרואה או הפעלת תוכנית הבראה מעלה כי ההתערבות האפקטיבית ביותר היא במינוי חשב מלווה - שעולה מעט אך תורם הרבה יותר בהשוואה לתוכנית הבראה שעולה הרבה אך לא משפיעה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג, התייחס לממצאים ואמר בתגובה כי האתגר העיקרי של המדינה והלמ"ס צריך להיות פיצוח נתונים ברשויות שזקוקות לעזרת המדינה כמו הרשויות הערביות, הדרוזיות, הצ'רקסיות והרשויות בפריפריה. דולברג הוסיף כי הוא מקווה שהכנסת הבאה תתחשב בדרישת הרשויות ותעלה את סכום מענקי האיזון לרשויות המקומיות ל-3.2 מיליארד שקל בשנה, בהתאם לדרישת הרשויות.

המדען הראשי של הלמ"ס, ד"ר דימיטרי רומנוב, אמר כי הדו"ח השתמש בסטטיסטיקה חברתית כדי לבחון האם יש התאמה בין אופיה המוצהר של העיר לסטטיסטיקה. הוא ציין כי ירושלים, למשל, היא העיר עם תחושת העוני הגדולה ביותר בין הערים הגדולות, אך עם האוכלוסייה הרבה ביותר שמתגוררת בה 30 שנה ויותר. בתל אביב, למשל, ערך הנכסים הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות, אך היא גם העיר שבה הכי הרבה נפגעים מעבירות רכוש מבין 14 הערים הגדולות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#