בכיר באוצר: נשנה את חישוב הארנונה - מי שגר בדירה יקרה יותר, ישלם יותר - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכיר באוצר: נשנה את חישוב הארנונה - מי שגר בדירה יקרה יותר, ישלם יותר

סגן ראש אגף התקציבים ערן ניצן: "הרשויות המקומיות סוחטות מיליארדים, באר שבע תשלם את המחיר של פיתוח ראשל"צ" ■ מנכ"ל משרד הפנים: "קיבלתי הוראה להפסיק לתכנן דירות באזור המרכז"

32תגובות

משרד האוצר מתכנן רפורמה באופן גביית הארנונה: בעלי דירה יקרה יותר - ישלמו יותר ארנונה, כך אמר היום סגן ראש אגף התקציבים באוצר, ערן ניצן, בכנס בנושא דיור במרכז הבינתחומי בהרצליה. לדבריו, "הגענו למסקנה ששיטת חישוב הארנונה שהחלה בשנות ה-90 היא שיטה שיש לה מחיר כבד מאוד, ואנחנו סבורים שנכון לבחון את הכניסה שלנו למהלך משמעותי ביותר של שינוי שיטת החישוב לגביית הארנונה. נכון להוביל את המשק למקום של בחינה לפי שווי".

"זה יהיה נורא קשה. אנחנו שואבים את ההשראה הזו ממקומות רבים בעולם, אנגליה בראשם. מהלך כזה יקים מתנגדים רבים בשלטון המקומי. יהיו אנשים שיצטרכו לשלם יותר על הבית שלהם. זה נכון אבל המערכת בישראל היא קונצנזואלית מדי. מנסים להימנע מעימותים ולרצות את כולם. בסוף אנחנו נפגשים עם בעיות ותקציבים קשים ביותר", הדגיש ניצן.

עוד אמר ניצן כי "נהוג לומר שהשלטון המקומי נדרס תחת גלגלי הממשלה, אבל המציאות היא הפוכה. היכולת של הממשלה לאכוף כלפי רשות מקומית מדיניות מסוימת מוגבלת מאוד. שלטון של רשות מקומית הוא כמעט טוטליטרי. אנחנו נאבקים מדי יום עם ראשי רשויות כדי שיואילו בטובם להשתלב במהלכי הממשלה"

ניצן המשיך במתקפה: "בסוף אנחנו נאלצים לשלם לרשויות. אנחנו ממכרים את השלטון המקומי לכספי ממשלה כדי שיאכפו את מדיניות הרישוי בתחומן, וראשי הרשויות משתמשים בכך כקרדום לחפור בו. הכניעה הזו תמשיך ללוות אותנו הרבה שנים קדימה". 

ערן ניצן
דוברות משרד האוצר
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ניצן התייחס למצב שבו רשויות מקומיות מעדיפות לבנות למסחר ותעסוקה - ולא למגורים. זאת מכיוון שמבחינת הרשויות, ארנונה למגורים היא גירעונית במקרים רבים (הרשות גובה פחות כסף על יותר שירותים).

הוא תיאר את המשא ומתן שנערך לפני חתימת הסכמי הגג עם עיריית ראשון לציון: "את עיריית ראשון לציון עיניין מאוד היקף המ"ר המסחרי, הם דרשו מאות אלפי מ"ר מסחר, ונתנו לה אותם. את המחיר תשלם באר שבע.

"אנחנו שמים כיום דגש על טיפול באזורי הביקוש. בראייה הרב מערכתית יתגלה שהם באים על חשבון הפריפריה. אנחנו משקפים את זה לשרים בישיבות. המשמעות של הסכם הגג עם ראשון היא שאנחנו מטפחים את ראשון לציון. אנחנו בהחלט זורעים זרעי בעיה ואנחנו יודעים את זה".

ניצן ביקר את האופן שבו פועלות כיום ועדות התכנון המחוזיות. לדבריו הוועדות מנסות לייצר תוכניות המרצות את כולם, אך בפועל מדובר בתוכניות שעלותן גבוהה מאד ולכן ישימותן נמוכה. "המערכת מנסה להגיע כל הזמן לקונצנזוס. כשמאשרים 4,000 יחידות, אף אחד לא קורא את האותיות הקטנות שקובעות מחלף חדש, מט"ש ועוד ועוד והמשמעות היא שבפועל לא ניתן לבנות את הדירות הללו.

"אנחנו מרימים דגל לבן גדול – יצרנו את תכנית נתיב לדירה בשווי של ארבעה מיליארד שקל (תוכנית לתקצוב פרוייקטי תשתית, נ"ב). אבל מה אנחנו עושים, אנחנו נכנעים. מתכננים שכונות אוטופיות. תראה לי שר שמעביר החלטה בממשלה בחצי מיליארד שקל. זה קשה מאד.

"אבל בוועדה מחוזית משרד התחבורה יכול להציב תנאי למחלף בעלות הזו – וההחלטה עוברת. עכשיו או שתשנה את ההחלטה וזה ייקח שנתיים, שתיכנע ולשלם אם אתה רוצה לראות את הדירות. מי אמר שצריך את המחלף הזה, מי אמר שקלל וקבע שמחיר של לעמוד רבע שעה בפקק הוא בלתי נסבל מבחינת התושבים?".

"גם אחרי שהגדלנו את ההיצע, ושמנו את המיליארד שקל על הרחבת כביש או מחלף, אנחנו פוגשים את ראש העיר. וגם לו יש דרישות. פעם הממשלה הייתה כמעט מתעלמת התביעות ראש העיר. היום שדרוג כל העיר הוא חלק מהקמת פרויקטי נדל"ן. זה נובע מכך שהממשלה והרשויות, במקום לעבוד אחת עם השנייה, עובדות זו נגד זו".

"קיבלתי הוראה להפסיק לתכנן דירות באזור המרכז"

ד"ר שוקי אמרני, מנכ"ל משרד הפנים, אמר היום כי כאשר כיהן כמנהל מחוז המרכז של משרד הפנים, וכיו"ר ועדת התכנון המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז המרכז, קיבל הוראות להפסיק לאשר בניית יחידות דיור במרכז, במטרה לעודד מעבר אוכלוסיה לגליל ולנגב. לדבריו, ההוראה התקבלה לפני 7-6 שנים, ונותרה בתוקף עד לפני כ-4 שנים, אז החליטה הממשלה לשנות מדיניות בנושא.

מיכל פתאל

"חשבתי שזו טעות, וגם כתבתי את זה לממונים עלי, והיום אנחנו יודעים שזו היתה טעות ענקית" אמר אמרני. "היום אנחנו נמצאים בתקופה שונה מבעבר. היום אנחנו נמצאים במציאות הפוכה. כאשר המדינה מעודדת בנייה לפעמים למרות התנגדות של הרשויות המקומיות".

לדברי אמרני, "אנחנו נמצאים במציאות משתנה ודינמית. אנחנו עדים לשינויים במערכת השלטון המקומי, שינויים שלא תמיד מתוכננים. בחלק מהמקרים זה נגרם מחולשות של השלטון המרכזי. הרשויות המקומיות נדרשות למשימות שפעם היו נחלתו של השלטון המרכזי בלבד. התחום של החירום הוא דוגמה בולטת.

"יש מתח מובנה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. זה יכול להיות בנושא התשתיות, כאשר רשות מקומית מעדיפה שהן לא יהיו בתחומה או באופי הדיור, כאשר רשויות מקומיות מעדיפות דירות גדולות ויקרות, והממשלה מעדיפה לצמצם".

אמרני התייחס לתופעה הרווחת כיום בקרב ראשי רשויות מקומיות של התנגדות לתכנון מגורים בתחומם, והעדפת תכנון של אזורי תעסוקה ומסחר. "מה מקור ההתנגדות של ראשי רשויות לבנייה למגורים? כולם מכירים את השיקול של הארנונה למגורים שמשתלמת פחות מארנונה לעסקים. כולם יודעים שרשות מקומית לא יכולה להגיע לאיזון רק על בסיס ארנונה למגורים".

אמרני תיאר ישיבות עם ראשי ערים המתנגדים לבנייה בתחומם ואמר: "יש ראשי רשויות שאפשר לדבר איתם על הפן הערכי והמשימה הלאומית, ויש כאלה שלא. הוא אומר 'הרשות יוצאת נפסדת'. אני מנסה להסביר לו שבמרקם החברתי של היישוב שלו, שתהיה אפשרות ליחידת דיור קטנה.. אותו מגוון חשוב. אתה מסביר לו שהמגוון הזה מחזק בסופו של דבר את החוסן החברתי של היישוב שלו".

עוד ציין אמרני כי לאחרונה קודמו מספר צעדי מדיניות במטרה להפוך את הבנייה למגורים לאטרקטיבית יותר עבור ראשי רשויות, כגון מתן תמריצים לרשויות המקומיות על מספר גבוה של התירי בנייה, וכמובן הסכמי הגג.

"דווקא הערים הפריפריאליות מעוניינות למקסם את המגורים"

יו"ר המרחב העסקי ברשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון אמר כי "הרבה פעמים במפגש עם ראשי רשויות, מתגלה שרשות רוצה את כמות התושבים המינימלית ושטחי התעסוקה המקסימלית".

לדברי שמרון, עד סוף השנה צפוי המינהל לסיים שיווקה של קרקע עבור 45 אלף דירות, מתוכם ייחתמו עסקות לקרקע עבור 25 אלף דירות. "דווקא הערים הפריפריאליות מעוניינות למקסם את המגורים. הם מבינים שזו הזדמנות להכניס אוכלוסיה חזקה. אבל ערים כמו הרצליה וראשון לציון לא רוצות תושבים. קיבלנו החלטה שרשויות מקומיות הן שותפיות אסטרטגיות, אם נילחם בהן נשווק 20 אלף יחידות בשנה, לכן בנקודת הזמן הזו אנחנו רוצים לעבוד איתן.

"עיריית הרצליה תקבל מאיתנו במסגרת הסכם הגג 700-600 מיליון שקל - חלף היטל השבחה. היטל השבחה בהיקף שכזה הם לא היו מקבלים גם בתוך 20 שנה. עבור ראשון לציון - אנחנו מיישמים את תוכנית האב בתחבורה שתוכננה ל-20 השנים הבאות בתוך 5 שנים. למה? כי יש שם 18 אלף יחידות דיור, ואנחנו צריכים אותם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#