"נוסיף אלפי יחידות לשוק הדיור - ניכנס עם הכובע הממשלתי לכשלי שוק" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בעל בית

"נוסיף אלפי יחידות לשוק הדיור - ניכנס עם הכובע הממשלתי לכשלי שוק"

סמנכ"ל השיווק של עמידר, ערן כהן, על תוכנית ההתרחבות: "נהיה בכל מקום שבו הממשלה רוצה להוציא פרויקטים גדולים במהירות"

24תגובות

"שר הבינוי, אורי אריאל, אמר במהלך כהונתו שאם משרד האוצר לא יעביר לעמידר כסף, אנחנו נייצר כסף. נוסיף אלפי יחידות דיור לשוק, וגם נייצר כסף, שיושקע בשיפוץ ובהגדלת מלאי הדיור הציבורי" - כך מצהיר ערן כהן, סמנכ"ל שיווק בחברת הדיור הציבורי עמידר.

הדרך של עמידר לייצר כסף היא על ידי ביצוע פרויקטים של בינוי־פינוי־בינוי, בשיכונים שבהם יש לעמידר דירות, אך לא רק. החברה, שהמנדט שלה היה עד כה ניהול הדיור הציבורי, מתרחבת גם לתחומי פעילות שאין בהם דיור ציבורי כלל. בהחלטת ממשלה באוקטובר הוחלט כי עמידר תהיה זרוע הביצוע של משרד הבינוי, ובנוסף לתפקידים ההיסטוריים האפורים אך החשובים של הרחבת וניהול הדיור הציבורי לאוכלוסיות חלשות, היא תעסוק גם בפרויקטים של התחדשות עירונית.

האם עמידר נוטשת את העיסוק ההיסטורי שלה לטובת תחומים "סקסיים" יותר של תמ"א 38 ופינוי־בינוי?

"המטרה של עמידר היא ניהול הדיור הציבורי בישראל. אנחנו נמשיך לנהל את הדיור הציבורי, וזה עדיין יהיה עיקר הפעילות, לצד פעילות יזמית חדשה", משיב כהן.

ללא קרדיט
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"הממשלה מסתכלת על עמידר כעל זרוע ביצוע, ולא רק חברת ניהול של הדיור הציבורי. שר הבינוי הגדיר אותנו כחברה יזמית, וקיבלנו אישור מהממשלה שעמידר היא כיום זרוע ביצוע שלה לפרויקטים בתחום הדיור. הכוונה היא לא להתחרות במגדלי אקירוב. אנחנו חברה ממשלתית, לא נתחרה בגינדי. עמידר תיכנס עם הכובע הממשלתי למקומות שבהם קיים כשל שוק, או מקום שבו הממשלה רוצה להוציא לשוק פרויקטים גדולים במהירות".

"דיור ציבורי זה פרויקט לאומי, שהתחיל בשנות ה–50 עם גלי העלייה הגדולים", אומר כהן. "אבל בשלושת העשורים האחרונים מלאי הדיור הציבורי קטן, התקציבים שממשלות ישראל השקיעו בדיור הציבורי היו נמוכים, וכיום אנחנו עומדים בפני מחסור של 2,300 דירות עבור משפחות זכאיות לדיור ציבורי, שעדיין מחכות לדירה. אנחנו יודעים גם שהמלאי הקיים הוא במצב פיסי ירוד, וצריך לשפץ את הדירות האלה. צריך גם להגיד שמשרד האוצר, לאורך השנים, התנגד להגדלת המלאי של הדיור הציבורי, והממשלות לא תמכו בבנייה חדשה".

לדברי כהן, היעדר תמיכה ממשלתית מול הצורך בדיור ציבורי הביא את משרד הבינוי ואת חברת עמידר להבנה שאם אין תקציב, צריך לייצר אותו באמצעות כניסה ופיתוח של תחומי פעילות חדשים — התחדשות עירונית, פרויקטים של פינוי־בינוי ותמ"א 38. ואולם החשש הוא שהעיסוק הרווחי יבוא על חשבון התפקיד ההיסטורי של חברת השיכון.

לדבריו, הפרויקטים שאותם מסמנת עמידר הם של תמ"א 38 בפריפריה, אבל לא רק, שכן דווקא במקומות עם פרופיל סיכון גבוה לפגיעה ברעידת אדמה, כמו הערים בית שאן וטבריה, אין כדאיות כלכליות מספקת כדי שיזמי תמ"א 38 פרטיים ייבנו שם. "השוק הפרטי מחזק מבנים בתל אביב וברמת גן, ובמקומות ששם זה הכי כלכלי", אומר כהן. "בגליל יש לנו פרויקט אחד של 60 בניינים בטבריה, ועוד פרויקטים בקרית שמונה ובבית שאן בהיקף של 90 מיליון שקל".

אם אין כדאיות כלכלית, מאיפה התקציב?

"משלושה משרדי ממשלה — האוצר, הבינוי ופיתוח הנגב והגליל".

לדברי כהן, בפרויקטים האלה עמידר לא בנתה דירות נוספות מעבר לקיימות. כלומר, היא רק חיזקה את הבניינים ללא תוספת בנייה חדשה. בפרויקטים הבאים, הוא אומר, הכוונה היא להוסיף דירות, אבל בניגוד למה שניתן לצפות, הדירות החדשות לא ישמשו להגדלת מלאי הדיור הציבורי, אלא יימכרו בשוק החופשי כדי לממן את הפרויקט הבא.

עמידר לא מתכוונת להגביל את עצמה לפריפריה הלא־כלכלית, והיא בהחלט מעוניינת בפרויקטים של תמ"א 38 בערים הרווחיות, כמו חולון, רעננה והוד השרון. לדברי כהן, גם הפרויקטים האלה לא יגדילו את מלאי הדיור הציבורי, וההכנסות מהם מיועדות למימון פרויקטים לחיזוק מבנים בפריפריה. "זה ההבדל בין חברה פרטית, שכל עניינה זה הרווח, לבין חברה ממשלתית, שמסתכלת מעבר לרווח", אומר כהן.

למה לא לעזור למטרה העיקרית של עמידר ולהגדיל את מלאי הדירות?

"כי אז לא נוכל לממן פרויקטים בפריפריה. רווחים שיישארו — ישמשו לאחזקת הדירות הישנות בדיור הציבורי. אנחנו מנסים לייצר מימון עבור הדיור הציבורי שהאוצר לא נותן. בכסף הזה נקנה דירות חדשות ונשפץ דירות ישנות. ישנה קרן הדיור הציבורי, שבכספה אנחנו קונים דירות. התכנון הוא לקנות ב–2015 וב–2016 כ–1,000 דירות. אנחנו צריכים למצוא את הדרך להגדיל את הקרן כדי לעמוד ביעד הזה", אומר כהן.

מה עמידר כחברה משכנת מרוויחה מזה?

"אנחנו מגדילים את מספר היחידות בשוק, והרווח מהפרויקטים ייכנס לקרן הדיור ולרכישת דירות ושיפוץ. צריך להגדיל כמה שיותר את תקציבי האחזקה של הדירות הישנות".

את הפינוי־בינוי אתם מקדמים רק בשכונות שבהן יש לעמידר מספר גדול של דירות?

"לא בכל פרויקט, אבל בפרויקטים הראשונים שלנו יש מספר גדול מאוד של דירות עמידר".

לדברי כהן, פרויקט הבינוי־פינוי־בינוי הראשון שמבצעת עמידר הוא פרויקט לוטם־קוממיות בקרית גת. למדינה יש קרקע שעליה מתוכננות להיבנות 700 דירות, שאליהן יעברו דיירים ממתחם קוממיות הסמוך בעיר. במתחם יש כיום 112 דירות, שכמעט 80% מהן של עמידר. לאחר המעבר ייבנו בקוממיות 500 דירות חדשות. בסך הכל, ייבנו 1,200 דירות במקום קרקע ריקה ושיכון ישן של 112 דירות.

"כל 112 הדיירים בקוממיות יקבלו דירה חדשה, ויש בזה אמירה חברתית", אומר כהן. "זה לא יזם שבא להרוויח כסף. דייר שגר בדירת 2–2.5 חדרים שאין לה ערך, מקבל דירת 4 חדרים חדשה. זה שינוי סטטוס עבורו. שאר הדירות יימכרו במחירי שוק, כשחלקן יהיו בשכירות מפוקחת או יהיו מסובסדות עבור זוגות צעירים, וחלקן ישמשו לדיור ציבורי". לפי כהן, התוכנית של הפרויקט הזה נמצאת בדיון של ועדת דיור לאומית (וד"ל), מתוך כוונה להתחיל את הבנייה שם ב–2015.

הפרויקט השני של עמידר, לדבריו, נמצא בלוד, והוא עדיין בשלבי תכנון. שם, במקום 120 דירות, צפוי להיבנות פרויקט של 1,000 דירות.

האם הדיירים לא חשדניים כלפי עמידר כשהם נדרשים לחתום על השתתפות בפרויקט של פינוי־בינוי?

"בשני הפרויקטים הראשונים שלנו, רוב הדיירים הם של עמידר", אומר כהן. "יותר קל לנו להחתים דיירים מאשר יזם פרטי. אנשים מרגישים יותר בטוחים לעבוד מול המדינה. כנראה שיש איזה שהוא חשש מפני יזמים פרטיים. גם ראשי הרשויות עומדים אצלנו בתור כדי לבצע אצלם פרויקטים. הם מרגישים הרבה יותר טוב לעבוד עם עמידר מאשר עם יזמים פרטיים".

האם המדיניות שלכם היא לפעול דווקא במקומות פחות כלכליים, כמו לוד וקרית גת?

"שני הפרויקטים האלה מאוד כלכליים, ואני אשמח להגיע לערים היקרות ושיהיו פרויקטים יותר רווחיים, כי כך נכניס יותר כסף לקרן הדיור הציבורי. קרית גת זה פרויקט מתבקש, בגלל שהתוכניות שם כבר היו קיימות, אבל לפני שלוש שנים הוציאו מכרז לקרקע ואף אחד לא ניגש אליו. אנחנו רוצים להגיע גם לרעננה ולרמת השרון".

היו רעיונות לייצור כסף ששללתם?

"אנחנו מנסים להתמקד בפרויקטים ברורים ומהירים יותר", אומר כהן. "ננסה למצוא עוד דרכים להכניס כסף, אבל אין עדיין רעיונות מגובשים. שר הבינוי אריאל רצה שניקח בניינים שבהם רוב הדיירים הם של עמידר, נעשה בהם פינוי־בינוי, ונכניס לשם זוגות צעירים וסטודנטים בשכירות מפוקחת. זה לא דיור ציבורי, אבל זו תמיכה בדיור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#